שתף קטע נבחר

סיפורה של האישה שרימתה את כל העולם

סנדרה באגריה חשבה שניהלה רומן רשת עם אישה שנחטפה על ידי השלטון הסורי, ואחרי שהבינה שמדובר בדמות מומצאת - יצאה לעשות על זה סרט. הדוקו שלה, "לסבית בדמשק", שווה צפייה, למרות הזפזופ התמוה בין המצב הקשה בסוריה לעלבון האישי של היוצרת

לפני חמש שנים יצא סרט דוקו בשם "קאטפיש". הסיפור פשוט - בחור מכיר ברשת בחורה, מנהל איתה רומן אינטרנטי כולל מעגלים משפחתיים. כשהוא מנסה לפגוש אותה, הוא מגלה שמדובר באשה אחת שניצחה על אנסמבל של זהויות בדויות, וכולן תקשרו איתו דרך האינטרנט. מאז השתרש שם הסרט בסלנג האמריקני - to catfish משמעו לאמץ זהות בדויה ולשחרר אותה לאינטרנט, שם היא מנהלת חיים שלמים.

 

ביקורות טלוויזיה נוספות:

הנאצים ניצחו במלחמה, ומי הפסיד?

"הכוכב הבא לאירוויזיון": לשטוקהולם בהתשה 

"החבובות": מצחיקות גם היום

 

סרט הדוקו "לסבית בדמשק – הפרופיל של אמינה", ששודר אתמול (א') ב-yes דוקו, לא יגיע עם אזהרת ספוילר מהסיבה הפשוטה – סיפורה של אמינה, הלסבית המוצהרת שחיה בדמשק במהלך האביב הערבי ונחטפה על ידי השלטון, כבר זכה לחשיפה נרחבת בתקשורת העולמית. אותה תקשורת שהתקפלה אל תוך עצמה כשהתברר שמאחורי הבלוג של אמינה עומד גבר סקוטי, סטרייט ונשוי, שחי באיסטנבול, ורצה לאתגר את עצמו עם קצת תסריטאות מתקדמת.

 

מי שהתקשתה להשלים עם הגילוי הזה היא סנדרה באגריה, שניהלה עם אמינה רומן-רשת עסיסי במשך כמה חודשים. באגריה מתוארת בסרט כצעירה מעודכנת ומבריקה ממונטריאול, אבל כנראה לא מבריקה מספיק כדי לחשוד כשאמינה מודיעה לה בצער שהיא לא יכולה לדבר איתה בסקייפ כי "הסקייפ לא חוקי בסוריה".

 

כשהתרמית התבררה, באגריה לקחה מצלמה ויצאה להפוך את הזעם שלה לסרט, שבסופו שהיא פוגשת את האיש ששבר לה את הלב ומתעמתת איתו. אם "קאטפיש" התאפיין בגוון הומוריסטי, את באגריה כל הסיפור הזה בכלל לא מצחיק.

 

"לסבית בדמשק". בעקבות דמות בדיונית (צילום: באדיבות yes דוקו) (צילום: באדיבות yes דוקו)
"לסבית בדמשק". בעקבות דמות בדיונית(צילום: באדיבות yes דוקו)
 

לא יודעת מה איתכם, אני מתרשמת שהגיע הזמן שנפסיק להיות מופתעים מזה שאנשים מטפחים דמויות בדויות באינטרנט. הרשת היא ממילא המצע המושלם להצגת האני המיופה והמלוטש שלנו. אנשים מטפחים לעצמם אישיות שלמה בפייסבוק גם כשהם מגיעים עם השם והפנים האמיתיים שלהם. אז אין להתפלא כשאנשים כמו טום מקמסטר, שמגדיר את עצמו כסוציופאט, לא עומד בפיתוי ובורא לעצמו אישיות מקבילה ומצוצה מהאצבע להשתעשע בה. ולא מדובר בתרמית מתוחכמת - מקמסטר נחשף כשאחד מהאקטיביסטים טורח להתחקות אחרי כתובת ה-IP של הבלוג שלו, אותה הוא אפילו לא ניסה לטשטש.

 

באגריה היא לא היחידה שנפלה ברשת (הא). "לסבית בדמשק" מורכב מרצף ראיונות שערכה עם אקטיביסטים שונים, בסוריה ומחוצה לה, שאפילו עשו מאמץ לשחרר את אמינה, כולל פניות לשגרירות ארה"ב בדמשק (כן, לאמינה בת המזל היתה אזרחות אמריקנית). הדמות של הלסבית בדמשק היתה כל כך אטרקטיבית (ומגובה בפרטים אמיתיים על התקוממות האזרחים בסוריה) שאף אחד מהם לא טרח לבדוק אם היא אכן קיימת, כולל – ואולי בעיקר – כלי התקשורת ("הגרדיאן" היה הבולט שבהם) שפרסמו את הסיפור.

 

מתוך הסרט (צילום: באדיבות yes דוקו) (צילום: באדיבות yes דוקו)
מתוך הסרט(צילום: באדיבות yes דוקו)
 

"לסבית בדמשק" לא לגמרי משרת את המסר שלו. למעשה אין לו מסר אחד מובהק - הוא מזפזפ בין התמונות הקשות והמטרידות של המהפכה בסוריה, ובין העלבון והפגיעה הרגשית שחוותה באגריה. עם כל הכבוד, אלו לא באמת אלמנטים בני השוואה והעַמדה שלהם בשורה אחת בסרט, לא מאירה באור חיובי את היוצרת שלו. בהיעדר חומר מצולם, נשתלו בין הראיונות קטעים מההתכתבות של באגריה עם אמינה (משום מה רוב הציטוטים הם אירוטיים מאוד), מגובים בקטעים מבוימים סטייל "יומן הנעל האדומה", שהתרומה שלהם לסרט לא ברורה.

 

למרות כל אלה "לסבית בדמשק" שווה צפייה. זה כנראה אחד מהמקרים בהם הצופים יכולים לדוג מבין הפריימים את הסיפור המעניין באמת. ראשית הוא נותן פנים - גם אם בדויות - לאזרחים הסורים שחתרו תחת השלטון. שנית הוא מציף את עצלנותה של העיתונות החוקרת, שנוחה כל כך להאמין במה שמשתלב בתפיסת החיים שלה, ומלמד אותנו לקח לא בהכרח נעים אבל חשוב: כשזה מגיע לרשת, האחריות היא שלנו. תזכרו את זה בפעם הבאה שתתקלו בבלוג של "סטרייט בתל אביב".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: באדיבות yes דוקו
"לסבית בדמשק". שווה צפייה
צילום: באדיבות yes דוקו
לאתר ההטבות
מומלצים