המומחים מסמנים: סטארט-אפ החלומות של 2016
האלגוריתם שינצח את הסרטן, הסטארט-אפ שיפריח את השממה ועוד - יזמים מנוסים, משקיעים ומנהלי אקסלרטורים מציגים את סטארט-אפ החלומות שלהם
בישראל צומחים מדי שנה מאות סטארט-אפים חדשים ואלפי יזמים עובדים בכל רגע נתון על כמעט כל בעיה שצצה מסביב לגלובוס. לרגל סוף השנה כינסנו חמש דמויות בתעשיית החדשנות הישראלית, בהם יזמים מנוסים, משקיעים ומנהלי אקסלרטורים, ושאלנו אותם: מיהו סטארט-אפ החלומות שהיו רוצים לפגוש ב-2016. החל מטכנולוגיות פיננסיות, דרך מיזמים חברתיים או כאלה שיפריחו את הנגב - הנה מה שהתעשייה מחפשת:
"האלגוריתם שינצח את הסרטן - באופן אישי"
יוסי מולדבסקי, יו"ר חברת ההשקעות פלאס ונצ'רס, שנחשב לאחד מגופי ההשקעה הפעילים בישראל בכל הקשור לסטארט-אפים בשלבים מוקדמים, היה שמח לקבל פניות ממיזמים שמשנים את הדרך שבה אנו נלחמים במחלות. "לפני כמה חודשים צפיתי בסרט הדקומנטרי על מאבקו של הבימאי ניר טויב במסעו חסר הפשרות אחר התרופה שתרפא אותו ממחלת הסרטן שתקפה את ריאותיו. טויב, לוחם בנשמתו, ניסה בתחילת הדרך להחלים בעזרת טיפולי הסרטן הקונבנציונליים אך לאחר שהסרטן שב ותקף את גופו החליט לחפש את התרופה האולטימטיבית עבור עצמו - זו שתצליח לרפא אותו ורק אותו. הסיפור של טויב נגמר בצורה טראגית כאשר הוא נפטר שבועות מעטים לפני שנמצאה התרופה המתאימה באופן ספציפי לסוג הסרטן שלו", מספר מולדבסקי.
"מאבקו הנוגע ללב העלה לסדר היום את 'הרפואה המותאמת אישית', שהפכה בשנים האחרונות לרווחת יותר ויותר בקרב קהילות מדעיות ורפואיות - אך הדרך עוד ארוכה מאוד. החלום שלי הוא לחבר בין הידע הביולוגי לבין האלגוריתמיקה ובכך לבנות מאגר של טיפול פרטני המותאם לכל אדם ואדם: לתחלואים קלים וקשים כאחד, החל ממינון מותאם אישית של אקמול לכאב ראש ועד לטיפול הפרטני שנרקח במיוחד עבור אדם ספציפי בהתאם למחלה ולפרמטרים הגופניים שלו. הידע הנדרש על מנת להגיע לפתרונות איכותיים הוא רב ומגוון ואני מאמין שדווקא פה בישראל, שבה יש שילוב ייחודי בין ידע רפואי, מדעי וביולוגי מהמתקדמים בעולם מחד, ומאידך את רצפת הייצור של הטכנולוגיה ברמה הגבוהה ביותר - נוכל להביא את הפתרון שיסייע לכל אדם ואדם - על פי כאביו ותחלואיו".
"להשתמש בטכנולוגיה כדי לפתור בעיות חברתיות"
ניר שמעוני הוא ממייסדי האקסלרטור החברתי-טכנולוגי TechForGood Rally, שמוביל בישראל את תחום הסושיאל טק. האקסלרטור מקבל לשורותיו יזמים שרוצים לעשות אקזיט וגם להשאיר חותם חיובי על העולם שבו הם חיים.
"הסטארטאפ האידאלי שהייתי רוצה לפגוש בשנה הקרובה הוא כזה שנותן מענה לאחת הסוגיות הבוערות על סדר יומה של החברה הישראלית. זה יכול להיות סטארט-אפ שבעזרת טכנולוגיה מפיג את בדידותם של קשישים עריריים; או מיזם שעושה שימוש בכלי כלכלה משותפת להוזלת סל הצריכה הבסיסי של משפחות שחיות בעוני; או סטארטאפ שינגיש מידע וטיפולים רפואיים לקהילות מרוחקות מבתי חולים", מסביר שמעוני.
לדבריו, "הסטארטאפ האחד שלי עונה על ארבע דרישות. הראשונה, שהוא עושה שימוש יצירתי בטכנולוגיה מתקדמת כדי לתת פתרון לאותו צורך חברתי. השניה, שיש לו מודל עסקי איתן, כזה שהתשואה הכלכלית הצפויה על ההשקעה בו אינה נופלת מה-benchmark המקובל בתעשייה. דרישה שלישית היא, שהוא ייצר אימפקט חברתי משמעותי, מוגדר ומדיד. ודבר אחרון, הצוות המוביל את הסטראטרפ האידאלי שלי מורכב מאנשים יצירתיים, ערכיים וכישרוניים. כאלה שביכולתם להוציא אל הפועל את החזון שלהם".
"לשנות את האופן שבו אנשים מזדקנים"
זיו אופק, מהיזמים הבולטים בישראל, היה ממייסדי חברת הביג דאטה הרפואית dbMotion, ביותר מ-230 מיליון דולר לחברת Allscript האמריקנית. כיום הוא עומד בראש מרכז החדשנות CDI שהושק לאחרונה בבאר שבע, שמתמקד בטכנולוגיות בתחומי הבריאות, הרווחה והחינוך.
"החלום שלי הוא לייצר טכנולוגיות שייצרו ערך אמיתי עבור בני האדם באשר הם וישרתו אותם בכל הגילאים - מהילדות עד לזיקנה. אני מחפש יזמים עם טכנולוגיה כזאת שמפתחיה יסתכלו לאחור ויראו - הרבה לפני הכסף - איך הם הצליחו לגעת ולשפר משמעותית את חייהם של מיליוני אנשים", אומר אופק.
לדבריו, "התחום שהכי מעניין אותי לעשות בו שינוי הוא האופן שבו אנשים מזדקנים - בכבוד, בבריאות וברווחה. כיום, כאשר אנשים חיים הרבה יותר שנים ויותר ויותר אנשים מצטרפים למעגל הגיל השלישי (בעוד 8 שנים זו בפעם הראשונה בהיסטוריה יחיו על פני כדור הארץ יותר אנשים מעל גיל 65 מאלו שבין 0 ל-40) ניצבים בפנינו אתגרים גדולים בכל תחומי החיים של הגיל השלישי: שייכות, רווחה, תעסוקה, בריאות ועוד. חדשנות וטכנולוגיות מתקדמות, בין יתר הדברים, הן אלה שתאפשרנה מתן מענה לחלק מאתגרים אלו".
"עולם ללא סניפי בנקים"
לירון ורמן, מנהל מרכז החדשנות של סיטי בישראל, מחפש את הסטארטאפים שישנו את הדרך שבה אנו מתנהלים כלכלית. "בכל יום אני רואה עשרות יזמים שרוצים לשנות את העולם, שרוצים לשנות תעשיות שלמות", מספר ורמן. "תחום הטכנולוגיה הפיננסית, בניגוד להרבה תחומים אחרים, רוצה לשנות את הדרך שבה אנשים פוגשים ומשתמשים בכסף שלהם. ובעוד כמה עשורים הצרכנים לא יצטרכו כלל את סניף הבנק כדי לפגוש אותו. מסקר שערכנו, כבר היום 90% מהאנשים המחוברים לאינטרנט בישראל עושים פעולות בנקאיות דרך אתרי הבנקים. אני מאמין שבתוך עשור או שניים התהליך הזה יושלם ואנחנו נראה בנקים וירטואליים ללא נוכחות פיזית של סניפים כפי שאנחנו רואים היום".
הוא מסכם ואומר: "כל הטכנולוגיות כבר קיימות על מנת לאפשר לאדם לבצע את כל הפעולות הפיננסיות האפשריות של רכישה, העברת כספים וסחר בכסף - עכשיו נותר לנו ליצור אינטגרציה של כל הטכנולוגיות, לפשט אותן ולעשות אותן בטוחות. או אז נוכל לבחור איזה בנק שאנחנו רוצים, להעביר ממקום למקום כסף, לצמצם גבולות גאוגרפיים ובעיקר נוכל לוותר על העמידה בתור בדרך לבנקאי כדי להפקיד צ'ק".
"הסטארט-אפ שיפריח את השממה"
ליאון דוד, ממייסדי תוכנית ההאצה החדשה לסטארטאפים בקיבוץ רביבים, "המדגרה", מביא
לשולחן זווית קצת אחרת. "כבית לסטארטאפים שמנסה לעשות שינוי ולטבוע את חותמו לא רק בסצינה ההיי-טקיסטית ככלל אלא גם לוקאלית, בנגב, אנחנו פחות מחפשים את מה שנהוג לכנות ה-Unicorn. יש הרבה בעיות בעולם שמחכות לפתרון, אנחנו נשמח לחברות שירצו לגדול ולהתפתח בדרום, יספקו תעסוקה למשפחות ויכבדו את הציביון של המקום", אומר דוד. "הסטארט-אפ המושלם יגיע עם צוות שיאפשר לנו להיות חלק ממנו. אני מקווה שבעתיד נראה כמה שיותר 'מפעלי חדשנות' גם בפריפריה, שיסייעו לממש את חזון התעסוקה והצמיחה הדמוגרפית האיכותית גם מחוץ לאזור המרכז".
לפנייה לכתב/ת 
