כשישה עשר מליון יהודים בעולם, מחציתם חיים במדינת ישראל. מחציתם ברחבי העולם.

המדינה שהוקמה לפני כמעט שבעים שנים על חורבות מלחמת העולם השניה והרבה מאוד רדיפות קודמות נלחמת על קיומה והישרדותה יום יום.

אחת המשימות שלקחה על עצמה המדינה למן הקמתה הוא הבאת יהודי העולם לחיות בישראל. נראה כי לתקומה לא יהיה קיום מבלי שהעם היהודי יקח חלק בבניין האומה. ארגונים קמו, קמים ויקומו במטרה לערוך פעולות שיקרבו את עם ישראל למדינת ישראל.

המדינה מפנה משאבים רבים לנושא העלייה, והסוכנות היהודית שהוקמה במטרה להביא עולים עושה זאת כיום בשיתוף עם ארגונים חיצוניים ולא בכדי. ליוזמות הממשלתיות והמדיניות חשיבות עצומה כמובן, והן מפנות תקציבים משמעותיים לתוכניות שונות.

לפני יותר מ-25 שנה, יזמו הורים, תושבי ברית המועצות לשעבר, תוכנית עבור ילדיהם ומטרתה לתת להם אפשרות לעלות למדינת ישראל ולהתיישב, בה מתוך הבנה כי הדבר יסלול עבורם את הדרך לישראל, ואיחוד המשפחות יקרה באחד מן הימים.

נעל"ה בישראל

עוד לפני שנפלו החומות, הם הקימו ארגון בשם נעל"ה - נוער עולה לפני הורים. ההורים סמכו על המדינה שכבר לא היתה בחיתוליה, שתיקח אחריות על ילדיהם. במשך חמש עשרה שנים התנהלה התוכנית בישראל עם נוער שהגיע רק משם, החומות נפלו בינתיים והיא זלגה מערבה. קהילות יהודיות נוספות במערב אירופה שמו לב לתוכנית, ליתרונות שלה עבור ילדיהם, והבינו שיש כאן הזדמנות לחיבור מחדש לישראל.

"מפתיע אולי לדעת שרבים מבני הנוער שמגיעים לתוכנית נעל"ה בישראל יזמו את הקשר איתנו בעצמם וביררו פרטים, ורק אז שיתפו את ההורים" מספרת רוית בר-אב, נציגת התוכנית בחוף המזרחי של ארה"ב לה עוד חמישה עמיתים בתפקיד כאן על יבשת צפון אמריקה. "הילדים מחפשים דרך להתחבר לישראל. הם מגיעים מסיבות שונות ומתעתדים לסיים את לימודי התיכון בישראל עם תעודת בגרות ישראלית שמקנה כלי מצויין בקבלה לאוניברסיטאות הטובות בעולם".

תוכנית נעל"ה מתקיימת בשש פנימיות בישראל, לכל אחת מאפיינים שונים, והיא פרושה לכל אורכה של מדינת ישראל. מעל 16 אלף בוגרים סיימו בהצלחה את התוכנית עד כה. בר-אב: "על מנת להתקבל לתוכנית צריך לעמוד בקריטוריונים רבים. כל ילד שמוכר ע"פ חוק השבות כיהודי יכול להתקבל, אפילו אם לא מוכר כיהודי ע"פ ההלכה (אבא יהודי ואמא לא יהודייה לדוגמא. א.ס.ח). הם צריכים להציג את תעודות בית הספר, שכן התוכנית היא אקדמית בבסיסה, ולעבור מיונים שונים לבדיקת התאמה. המטרה שלנו היא שהילדים יצליחו במסלול הן אקדמית והן חברתית. התוכנית מיועדת למשפחות שחיות לפחות ארבע שנים מחוץ לישראל". הילדים שמגיעים בד"כ לשלוש השנים האחרונות בתיכון דוברים את שפות כל העולם. כשהם נוחתים בישראל הם מוצאים את עצמם מטופלים בחום ע"י מדריכים ייעודיים, אם בית של הפנימיה, רכזים ועוד. כולם דוברי אנגלית שדואגים לצרכיהם. "התוכנית נערכת בפיקוח משרד החינוך וממומנת ע"י משרד החינוך בשיתוף עם הסוכנות היהודית והעמותה לקידום החינוך בארץ" מסבירה בר-אב. "המדינה רואה חשיבות עליונה בחיבור של הנוער לישראל בשלב מוקדם, ואכן הנתונים מראים שלנעל"ה יש סטטיסטית את האחוז הגבוה ביותר מקרב כל הארגונים שעוסקים בחיבור נוער לישראל בבחירה שלהם להשאר בארץ והמספר עומד על 85%! רובם מתגייסים לצבא ולחלקם המשפחות המורחבות מתחברות ועולות לארץ. יש לציין שכדי להשתתף בתוכנית הילדים לא מחוייבים לעבור תהליך של עולה חדש בהגיעם לארץ".

באילו אתגרים נתקלים הילדים? 

"האתגר הגדול ביותר שעומד בפניהם הוא זה התרבותי דוקא. הם לא דוברים עיברית, אבל אחרי שנה רובם כבר לומדים בשפה העיברית.

הם מגיעים ממקומות שונים בעולם, וצריכים להסתגל לקצב בארץ. הצוותים שאמונים עליהם עוקבים אחר כל ילד, ומזהים את מי שנתקל בקשיים, מסתגר, לא משתתף, לא מתחבר עלמנת לעזור לו להתרומם. הנשירה מהתוכנית קטנה מאוד, אך קיימת ברמה של 10-15%".

באיזה גיל מגיעים הילדים לתוכנית?

"רב הילדים מגיעים בכיתה י'. יש כאלה שעולים ל-י"א, אבל חייבים לחזור שוב על י'. אנחנו דואגים לכך שלא ישבו באותה כיתה ילדים בני 15 ו-17 יחד".

איך נראה היום יום שלהם? 

"הילדים חיים בפנימיות כל השבוע. בסופי שבוע הם יוצאים למשפחה המורחבת שלהם בארץ, או לחברים. הכל מתואם מראש.

פעם בחודש הם נשארים לפעילויות בפנימיה שכוללות ארוחת שבת משותפת, פעילויות חברתיות הצגות ומשחקי חברה. למי שאין קשר עם משפחה בישראל, התוכנית דואגת למצוא לו משפחות מארחות.

בקיץ רובם נוסעים לבקר את המשפחה".

האם התוכנית מיועדת לילדי דור שני לישראלים בארה"ב?

"בהחלט כן. לרבים מהם יש רצון לחיות בישראל, וכיום נעל"ה זו התוכנית היחידה שמקנה להם את האפשרות הזו. לילדי דור שני לישראלים בחו"ל יש בד"כ משפחה בישראל, אבל לא תמיד הם יכולים לחיות בקירבה כשההורים לא חיים בארץ. נעל"ה זו תוכנית שנותנת להם פתרון מושלם לכך. לילדים שנולדו מחוץ לישראל, יש בד"כ אוריינטציה לשפה העיברית, אבל הם לא ברמה מקבילה של קריאה וכתיבה לבני גילם בארץ. הם משיגים את הרמה הזו באמצעות הלימודים האינטנסיביים שהתוכנית מקנה וללא שום עלות מצידם".

מי לא יכול להתקבל לתוכנית?

"אנחנו פוסלים על חוסר התאמה רק ילדים עם בעיות בריאות קיצוניות או חוסר התאמה שהצוות הפסיכולוגי מאתר על רקע של קשיי לימוד או אישיות".

אבא של אריה מישל מהיילנד פארק, במרכז ניו ג'רזי מסכם:

"אביו של אשתי נולד בברוקלין, שרת באצ"ל ואף נפצע בקרבות ביפו וחזר לארה"ב. הוא קרא לאשתי 'חנהסנש' (במילה אחת!) כיוון שהוא אמר שלא היו לה ילדים וצריך לשמור על זכרה, הבסיס שלנו מאוד ציוני.

אנחנו עלינו לארץ לפני עשרים שנה וחזרנו לארה"ב אבל מתכננים לחזור לארץ. ארבעת ילדינו עברו בישראל. הבכור שירת בצנחנים במלחמה בעזה. שתי הבנות עברו בתוכניות אחרות בישראל במסגרת של בתי ספר. ואז מצאנו את נעל"ה. אריה מעוניין מאוד לשרת בצבא ביחידות טכנולוגיות, והבין שהוא צריך ללמוד בתיכון בישראל כדי להגדיל את הסיכויים להגיע ליחידה שהוא חולם עליה, כמו אחיו. "אני מאוד מתרשם מכל התהליך שאריה עבר בדרך לקבלה לתוכנית. הכי חשוב לנו שהוא מאוד מאושר. אני עצוב שהוא בחר לעזוב בשלב מוקדם את הבית, אבל מאושר שהוא בוחר להגשים את החלומות שלו. הבית שלנו תמיד מלא ישראלים והתרבות הישראלית מוכרת לנו. הוא בחר תוכנית שמתאימה לו בקיבוץ עין גדי שאינה מיועדת לדתיים למרות שאנחנו דתיים בבית. אנחנו גם סומכים עליו וגם יודעים שהוא בוגר מספיק. אני מאוד מרוצה לראות אותו צומח ומתפתח ובעיקר מאושר מהוא הצליח להתקבל לתוכנית המצויינת של נעל"ה".