כמו שעון שווייצרי: רוג'ר פדרר פותח עונה
הוויתור על עונת החימר, ההחלטה להסתער על האולימפיאדה (ולשתף פעולה עם הינגיס), הפרידה מסטפן אדברג והחבירה המפתיעה לאיבן ליוביצ'יץ'. בגיל 34 הטניסאי הטוב בהיסטוריה פותח את עונת 2016 עם שלוש מטרות: להתעייף ולהיפצע כמה שפחות, לזכות בשלוש מדליות זהב בריו ולהניף גביע גרנד-סלאם 18 בקריירה. אילו מהן הוא יצליח להגשים?
באמצע חודש דצמבר פירסם רוג'ר פדרר את לוח הזמנים שלו לשנת 2016. בהתחשב בעובדה שהעונה הקרובה מזמנת לו גם השתתפות באולימפיאדה, היה מעניין לראות מה המדורג 3 בעולם מתכנן לעצמו בחודשים שלפני האירוע הגדול של הקיץ.
עד חודש מארס הקרוב, ואם מוציאים את אליפות אוסטרליה מהמשוואה, RF אמור להשתתף בטורנירים הבאים (כולם על משטחים קשים כמובן): רוטרדם, דובאי ואינדיאן וולס. זה הכל. הטורניר הבא שבו יופיע יהיה רולאן גארוס, שייערך יותר מחודשיים לאחר מכן.
המסקנה המתבקשת מההפסקה הארוכה והמוזרה שיצר לעצמו ברורה. פדרר החליט שעדיף לו לא להקריב יותר מדי זמן ומאמץ על ניסיון מועד לכישלון להניף גביע בפריז - התואר היחיד מבין הגרנד-סלאמים שבו זכה פעם אחת בקריירה בלבד (בווימבלדון זכה שבע פעמים, בארה"ב חמש ובאוסטרליה ארבע) - ולתזמן את השהות שלו על המגרשים בצורה מושכלת. אין לו עוד הרבה זמן לשחק, ובקיץ יש לו שלוש מדליות זהב להסתער עליהן.
מתוך רצון לנקוט בטקטיקה זהירה הוא הבין שעדיף לו להגיע לצרפת כאנדרדוג ברור ולנסות לחולל סנסציה. קיצור עונת החימר והארכת עונת המשטחים הקשים והדשא היא בבחינת אמירה ברורה מבחינתו לגבי ההמשך, ומעידה על חלוקת כוחות כמעט הכרחית.
השוואה של לוח הטורנירים הנוכחי של פדרר לזה שבחר לבנות לעצמו בשנה שעברה עוזרת להבין טוב יותר את הלך החשיבה שלו ב-2016. על החימר הוא עתיד להחמיץ את התחרויות היוקרתיות במונטה קרלו, רומא ומדריד שבהן שיחק אשתקד, ולדלג גם על טורניר איסטנבול (שבו השתתף ב-2015 בפעם הראשונה בקריירה). זה אמנם יעלה לו בכמעט 1,000 נקודות דירוג, אבל גם יעניק לו אפשרות לנוח ובעיקר להישאר עם מספיק דלק במיכל להמשך השנה שלו, שצפויה להיות משמעותית עבורו בלא מעט מובנים.
ההחלטה הזאת תדרוש ממנו להיות דומיננטי על משטחים מהירים בדיוק כפי שהיה בעונה החולפת, ובאליפות אוסטרליה - שהופכת להיות בעלת חשיבות מיוחדת מבחינתו - להעפיל לפחות לרבע הגמר כדי להרוויח נקודות (בשנה שעברה הגיע רק לסיבוב השלישי). למרות ההפסד האחרון למילוש ראוניץ' בטורניר בריסביין, ברור שמדובר ביעד שהוא הרבה יותר מריאלי מבחינתו. הפסד מוקדם במלבורן, לעומת זאת, יכול לטרוף עבורו את הקלפים ולגרום לתכניות המוקדמות שבנה להשתנות. הוא הרי לא ירצה להסתבך בקרבות מיקומים בתוך החמישייה הראשונה ולמצוא את עצמו מודח בשלב התחלתי מאוד בצרפת, בטח לאור הכושר המשופר של רפאל נדאל, היציבות המדהימה שמגלה נובאק ג'וקוביץ' ועונת החימר הנהדרת של אנדי מארי אשתקד.
הפגרה האחרונה שעברה על הפנומן הייתה מעניינת במיוחד. הוא הספיק להיפרד במהלכה מסטפן אדברג ולצרף לסברין לוטרי בצוות האימון שלו את איבן ליוביצ'יץ', לא צעד שצריך להקל בו ראש. בין לבין אישר את השידוך המתוקשר עם מרטינה הינגיס ואת שיתוף הפעולה הנוצץ ביניהם בטורניר הזוגות המעורבים בריו, שיהפוך לאחת האטרקציות המלהיבות של האולימפיאדה. פדרר אמנם נח והתאמן רוב הזמן, אבל באופן לא ממש מפתיע שמו לא ירד מהכותרות ליותר מדי זמן ברציפות.
אליפות אוסטרליה הופכת לקריטית
בניגוד להערכות ושמועות כאלה ואחרות, הוא לא מתכוון לתלות את המחבט בקרוב. הגונג שמבשר על סיום הקריירה שלו לא יישמע ב-2016. האולימפיאדה, כאמור, מחכה לו מעבר לפינה ובמהלכה הוא מתכנן לשחק גם ביחידים, גם בזוגות וגם בזוגות המעורבים. אם יצליח להגיע בכל אחד מהטורנירים לגמר הוא ירשום לא פחות מ-15 משחקים תוך שמונה ימים בחום הלוהט של ברזיל - לא משימה פשוטה עבור שחקן ששלושה ימים אחרי טקס הפתיחה יחגוג את יום הולדתו ה-35.
"יש לי כבר תכנונים לשנה הקרובה, לא רק בגלל המשחקים האולימפיים, אלא גם בשל דברים שיקרו הרבה אחרי זה", הודיע לאחרונה, "היה נהדר בלונדון כשזכיתי בכסף. ולכל אלה שחושבים שאני חייב לזכות הפעם בזהב, אז זה ממש לא כזה קריטי. אני רוצה ליהנות. בגלל זה אשתף פעולה עם סטן ואוורינקה (איתו זכה בזהב באולימפיאדת בייג'ין 2008) ועם הינגיס".
במהלך העונה החולפת הציג לפרקים את הטניס היפה והמהנה בחייו. זה היה טניס אחר, הרפתקני ונועז יותר. הוא עלה לרשת יותר, תקף הגשות שניות בלי לפחד והודה שהוא נהנה יותר מהמשחק. זה היה כיף לא רק לו, אלא גם למי שאוהב לאהוב אותו וזיהה בו שחיקה מסוימת בשנים קודמות. מצד שני, הוא סיים אותה בפוזיציה לא מוכרת כשהוא מסתכל על הגב של אנדי מארי. לראשונה אי פעם, הסקוטי חתם עונת טניס כמדורג שני בעולם. מצד אחד פדרר נתן לא אחת קונטרה של ממש לג'וקוביץ' המושלם של 2015, ואפילו ניצח אותו שלוש פעמים (בדובאי, סינסינטי ובשלב הבתים בלונדון). מצד שני, בכל רגעי האמת החשובים הוא הפסיד לו ולא עמד בלחץ.
ב-2016 המאבק המרתק שלו מול "נולה" יהיה לא רק על תארים גרידא, ויתנהל גם במישור הפיננסי. המאזן ביניהם נכון להיום עומד על 22:22, אלא שבשנה המדהימה האחרונה של הסרבי הוא הצליח לשבור שיא שפדרר לא שבר - לגלגל לכיסו את סכום הכסף הרב ביותר שטניסאי כלשהו שלשל לכיסו מזכיות בהיסטוריה (21,646,145 מיליון דולר).
פדרר, שמחזיק בהכנסות של 97.3 מיליון דולר מטניס, צריך לזכות באליפות אוסטרליה הקרובה לא רק כדי לסמן 'וי' על תואר מספר 18 - אלא גם כדי לחצות ראשון את רף 100 מיליון הדולר היוקרתי. ג'וקוביץ' ממוקם בקטגוריה הזאת לא הרבה אחריו, עם הכנסות של 94.1 מיליון דולר רק מטניס. בקרוב, אחד מהם יהפוך לספורטאי הראשון אי פעם שחוצה את קו ה-100 רק מספורט.
שווה להתעכב גם על הפרידה של פדרר מהפונקציה המקצועית שליוותה אותו במשך השנתיים האחרונות. הפרדת הכוחות שהחליטו עליה מעניינת בעיקר מפני שאדברג היה האיש שבתקופתו פדרר שיכלל את המשחק שלו, המציא את עצמו מחדש וניצח משחקים בפחות מאמץ (פעם אמר ש"סטפן רוצה שאשחק במעלה המגרש עד כמה שניתן" והודה ש"לשחק התקפה על כל הקופה זה כיף"), אבל גם לא נחל הצלחה מסחררת (פדרר לא זכה תחתיו אפילו בגרנד-סלאם אחד, והגיע רק לשלושה גמרים בשנתיים).
הגרסה הרשמית אומרת שפדרר חתם עם אדברג על חוזה לעונה אחת ב-2014, שנמשך בהסכמתו של כוכב העבר גם אל תוך 2015. אם תשאלו את דעתו של נובאק ג'וקוביץ' בעניין, הוא יספר לכם שהוא יודע מה הסיבה למהלך שהרים לא מעט גבות (לא כולם הבינו מה יש לליוביצ'יץ', שהתמחה בתקופתו כשחקן בעיקר בהגשות, לתרום לארסנל של פדרר). "שיחקתי נגד ליוביצ'יץ' כמה פעמים. הוא מכיר את המשחק שלי. הוא מכיר את המשחק של כל היריבים של רוג'ר. אני חושב שזו אחת מהסיבות שרוג'ר שכר את שירותיו", קבע המדורג 1 בעולם. "האם זה לא יהיה מוזר לשחק נגד פדרר כשליוביצ'יץ' בתא שלו? כן, קצת. אבל אנחנו אנשי מקצוע".
אחרי שכבר איבד תואר ראשון העונה, עמוק בפנים גם פדרר כנראה יודע ששעון החול הפרטי שלו יתהפך בקרוב. בעוד זמן מה, גם אם לא ברור מתי בדיוק, הוא יצטרך להיפרד מאיתנו ולנופף לשלום בדרך החוצה. עד אז, הוא מסביר בכנות ובשלושה משפטים פשוטים וממצים מה עדיין משאיר אותו עם המחבט ביד והתיק על הגב: "במשחקים רגילים, ברבעי גמר או בסיבובים ראשונים, אין לי כבר פרפרים בבטן. אבל אני עדיין עצבני כשאני מפסיד, עדיין אכפת לי ועדיין יש בי את האש. אני חושב שזה לעולם לא ייעלם, עד ליום שבו אני אפרוש".
לפנייה לכתב/ת 
