שתף קטע נבחר

האתגר הגדול של האנושות והקשר הישראלי

הפער העצום בין הכמות והאיכות הנדרשות של המזון לבין ההיצע כיום וזה שיידרש בעתיד, ייסגר אך ורק באמצעות טכנולוגיה. לישראל יש את היכולת והידע להפוך ל'עמק האגריטק' של העולם

אוכלוסיית העולם גדלה בקצב מסחרר: ב-1960 היו בעולם כ-3 מיליארד בני אדם, בשנת 2005 כ- 6.5 מיליארד ובשנת 2030 לפי ההערכות כבר יחיו על פני כדור הארץ למעלה מ 8.3 מיליארד בני אדם. אולם, בעוד שכמות המזון הנצרכת הולכת ועולה, כמות המשאבים הנדרשים להפקת המזון - כגון שטחי גידול, מים, אנרגיה ועוד, הולכת ומצטמצמת. האתגר העצום של הזנת האנושות ניצב כיום בפני החקלאות העולמית, מבלי שיהיו בידה הכלים המתאימים לכך.

 

עוד בערוץ הדעות:

לא רק סטנדרט האכיפה כפול

מייקל בלומברג: מועמד מפתיע לנשיאות ארה"ב

התוכנית הכלכלית לערבים - זכות בסיסית ללא תנאים

שדה בריר - במה עוד צריך להתחשב?

כיבוש בע"מ

 

לפי ד"ר פרד דייוויס, מומחה מטעם הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID) , מחסור במים, אנרגיה ואדמה יוביל למחסור במזון שלא יספיק לכל 9 מיליארד בני האדם שצפויים לחיות על כדור הארץ עד 2050, אשר בתוך כמה עשורים יוביל לעימות עולמי. לפי נתוני הבנק העולמי, כמות הקרקע (הראויה לעיבוד חקלאי) ירדה בכ-30% תוך 50 שנה בלבד ועד שנת 2025 כ-40% מאוכלוסיית העולם תסבול ממחסור במים. נתונים אלו משתקפים כבר היום במחירי המזון שעלו באופן משמעותי בעשר השנים האחרונות.

 

ממשלות רבות הגיעו להבנה כי עליהן להשקיע בהקדם משאבי ענק על מנת להתמודד מול האתגר. גם המגזר הפרטי מתחיל להבין כי יש צורך בפיתוח טכנולוגיות חקלאיות מתקדמות, שייתנו מענה לצורך לספק מזון לתושבי העולם בעתיד הקרוב והרחוק וכיום מופנים יותר ויותר משאבים לצרכים אלו.

 

ממחקרים שונים עולה כי יש הבדל גדול בין חלקי העולם. באפריקה, לדוגמה, רוב התוצרת מושלכת בדרך מהשדה ועד השוק או נקודות המכירה האחרות, אם מפני שלא נקטף בזמן ואם בשל בעיות של מערכות קירור והובלה. במדינות המפותחות, בעיקר ארה"ב, רוב המזון נזרק לאחר שהגיע לחנויות, אם שם ואם בבית הלקוח, מהשולחן או מהמקרר המלא מדי.

 

הבזבוז הוא לא רק מה שנזרק, אלא כל התשומות העצומות שמושלכות לפח יחד עם המזון: המים, האנרגיה, כוח האדם, הנזק שנגרם לכדור הארץ כתוצאה מהצטברות האשפה והנזק של הגזים שנפלטים כתוצאה מאשפה זו.

 

הפער העצום בין הכמות והאיכות הנדרשות של המזון לבין ההיצע כיום וזה שיידרש

 בעתיד, ייסגר אך ורק באמצעות טכנולוגיה. לישראל יש את היכולת והידע להפוך ל'עמק האגריטק' של העולם. לאורך שנים נחשבה החקלאות הישראלית לאבן שואבת עבור חברות ומדינות מכל העולם. השילוב של ידע מקצועי ופיתוח טכנולוגי הקיים כיום בארץ מושך לכאן משקיעים שמזהים את ההזדמנויות העסקיות שטמונות בחקלאות ההייטק שלנו. ישנן קרנות שמשקיפות על הפיתוח הישראלי ומחפשות אפיקי השקעה מבטיחים.

מדינת ישראל שהיתה מדינה המובילה בחקלאות יכולה וצריכה לשוב ולמצב עצמה כמובילת החקלאות העולמית, אבל אם לפני 50 שנה היה מדובר רק בתוצרת חקלאית כפרי הדר ואבוקדו, הרי שכיום מדינת ישראל הממוצבת כ START-UP NATION חייבת לשלב בין השניים, בפיתוח חדשנות טכנולוגית בתחומי החקלאות.

 

הכותבת מנהלת חממה טכנולוגית טרנדליינס- אגטק.

 

קבוצת טרנדליינס, שבבעלותה החממות הטכנולוגיות "טרנדליינס מדיקל", "טרנדליינס אגטק" וכן "טרנדליינס לאבס", תקיים את כנס המשקיעים השנתי ה-6 בקיבוץ שפיים מחר (27/1). בכנס, שיעמוד השנה בסימן הנפקת החברה בבורסה הסינגפורית, יציגו מנעד רחב מבין חברות ההזנק של הקבוצה טכנולוגיות וחידושים פורצי-דרך ויסקרו את ההזדמנויות העסקיות הטמונות בתחומי המדיקל, האגריטק והמזון.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ג'ורג' גינסברג
עניים מלקטים מזון שנזרק בחיפה. ארכיון
צילום: ג'ורג' גינסברג
מומלצים