היום שאחרי אבו מאזן
סא"ל (מיל.) אלון אביתר, מומחה לזירה הפלסטינית וקצין מודיעין, מצטרף ל’ידיעות אמריקה’ עם מדור חדש בענייני ביטחון וטרור
מדינת ישראל מודדת ע"פ רוב את יחסה לחברה הפלסטינית לפי גרף האלימות ופיגועי הטרור; כך היה בעבר, כך יהיה גם בעתיד. רמת העניין במתחולל בשטחים מוגבלת לתוצאות של מעשי האלימות ולהיקף הנפגעים הישראלים, ואינה מעמיקה מעבר לכך. אם ידעך גל הפיגועים שמתרחש בחודשים האחרונים ויתפוס את מקומן של השורות האחרונות בתקשורת, הרי שמבחינתהציבור הישראלי תחזור לה השגרה הנינוחה, הבעיה הפלסטינית תידחק לקרן זווית והשטחים ישובו אל מקומם הטבעי בסוף מפות האטלס.
כך או כך, ברור הוא כי האדן המרכזי עליו נשען גל הפיגועים הנוכחי, הינו הייאוש הפלסטיני מהקיפאון המדיני ארוך השנים, מהעדר תוחלת, מהתרחקות התממשותה של המדינה הפלסטינית (בתנאיהם), ובעיקר מנרטיב המאבק הפלסטיני המתמשך בישראל. נוסף על כך, מבטאת הפעילות החמושה הפלסטינית פרץ של אכזבה מתמשכת ומיאוס מהמצב הפוליטי הפנים-פלסטיני (בעיקר ביו"ש) ומתפקודה הכושל של הרשות. שני אלה דרים בכפיפה אחת וקשורים זה בזה, כאשר חיצי הטענות של הרחוב ודעת הקהל המופנים כלפי השלטון מזה זמן, נושאים על גבם את ההאשמה כי הרשות "לא מספקת את הסחורה" בכל מישור, הן המדיני מול ישראל והן זה הפנימי, וכמי שאינה מובילה את הזירה הפלסטינית כפי שהתחייבה ומותירה חלל שלטוני. על כך יש להוסיף גם מוטיבציה המבוססת על מניעים אישיים ותחושות נקם, "מרד נעורים" ושאיפה לשדרוג מעמד חברתי, גלוריפיקציה וכדומה.
במבט קדימה, הרי שאירועי הטרור והמהומות שחווינו בתקופה האחרונה, עלולים להוות רק הקדימון לאלה שנאלץ להתמודד מולם ב"יום שאחרי". ה"יום שאחרי" הינו מושג ותיק וידוע בלקסיקון המערכת הביטחונית, ומשמעותו הינה המצב החדש הפוטנציאלי שייווצר לאחר התרחשותו של אירוע מדיני-פוליטי דרמטי ורב משמעות.
על מנת להיערך נכונה ככל שניתן לתחזית הצפויה ולמצבים האפשריים, עוסקים הגופים המקצועיים בשרטוט המתארים השונים והתרחישים המסתמנים, זאת לאחר סיעור מוחות מתמשך ומחשב מעמיק בנושא. אירוע אסטרטגי שכזה, המחייב את המערכת הישראלית להתכונן היטב לקראתו וצפוי להתנפץ על חלוננו, עשוי להתרחש בזירה הפלסטינית עם עזיבתו המתקרבת של אבו מאזן את ראשות השלטון הפלסטיני, בין אם מרצון ובין אם לאו.
זהו עידן חדש באזור, ועקב העדר הליך מוסדר של העברת שלטון ברשות הפלסטינית, כמו גם חסרונו של יורש טבעי מסומן המקובל על הגוורדיה השלטת ועל ראשי המוסדות השונים, הרי ש"היום שאחרי" לכתו של אבו מאזן טומן בחובו כר נרחב ופורה לערעור היציבות הפוליטית בשטחים ולהסלמה ביטחונית, כאשר המאפיין המרכזי בתמונת המצב עלול להיות התפתחות הדרגתית של כאוס ואיבוד שליטה מרכזית, במובן זה שכל גורם ומוקד כח ישאף להרחיב אחיזתו בחלל הריק שנפער, לנגוס לטובתו חלק מהסמכויות השלטוניות של הרשות ולמעשה לפעול תחת הכלל "תפוס ככל יכולתך".
אולם, בל נטעה; מניסיון העבר ומהיכרותנו את כללי המשחק במגרש הפלסטיני, הרי שישראל עשויה לשמש כתובת לכל אותם גורמים בעלי אספירציות פוליטיות או אינטרסים שונים, ולקבוצות כוחניות בלתי מאורגנות המבקשות לנצל את הנסיבות ולאפשר פורקן לתסיסה הפנימית שנצברה במהלך השנים האחרונות. כך, למשל, לא מן הנמנע ש"ביום שאחרי" נהיה עדים להופעה מחודשת ומוגברת של גדודי חללי אלאקצא, הזרוע הצבאית של הפת"ח, אשר יבקשו ליהנות מהעוגה השלטונית, לחזק את מעמדם במפה הפלסטינית ולהפגין את כוחם, בין אם באמצעות נוכחות בולטת וחמושה ברחובות ערים פלסטיניות, ובין אם באמצעות חזרה לתפקידם ההיסטורי במהלך האינתיפאדה השניה – ביצוע פיגועי טרור נגד ישראל. קריאות לפעול כן כבר כעת נשמעות ממוקדים שונים בתנועת הפת"ח ביהודה ושומרון, במרחבים בעלי נפיצות כמו מחנות הפליטים ועוד.
נוכח זאת ותחת ההנחה כי עלולה להתפתח הסלמה בזירה זו ובאופן בלתי צפוי, נדרשת ישראל להיערך נכונה, לפעול להקטנת האפשרות כי תרחיש זה יתממש ולמזער נזקים. לשם כך, ייטב אם ישראל תקדים תרופה למכה באמצעים המגוונים העומדים לרשותה- המדיניים, התשתיתיים, הכלכליים והאחרים, כאשר היוזמה נתנוה בידיה. ניתן להתרשם כי זהו אינטרס ביטחוני ישראלי רחב הזוכה לקונצנזוס במערכות הביטחוניות והממשליות, ואין בו בכדי לאבד נכסים ישראליים ארוכי טווח ובעלי ערך.
סא"ל (מיל.) אלון אביתר-
מומחה לזירה הפלסטינית וקצין מודיעין, לשעבר יועץ לענייני ערבים למתאם הפעולות בשטחים, מרצה ופרשן.
aloneviatar1@gmail.com
אבו מאזן
צילום: עפר מאיר
מומלצים
