אין שמחה גדולה יותר מלסבול בקרנבל
בפעם האחרונה שעמדתי בתור העקלקל - במינוס 5 מעלות - כדי לקבל שקית שי, היא כללה בלון כחול, שני סרטי נייר, כובע זעיר, זיקוק וסוכרייה על מקל
זה קורה בכל שנה קצת אחרי אמצע החורף. חלקים גדולים מאירופה קפואים לחלוטין. הימים עדיין קצרים והלילות ארוכים. מזג האוויר והאפלולית משפיעים לא טוב על בני האדם. לכל אחד יש סיבות משלו לדיכאון הזה של החורף הרטוב והקר, אבל אז מגיע הקרנבל. ערים שלמות מתנערות בבת אחת, שותות אלפי ליטרים של יין חם ויוצאות בריקודים. הרחובות אמנם חלקלקים מאוד, ברבים מן המקומות מכסה בערב שכבת קרח את הכבישים והמדרכות, אבל לא דברים פעוטים כאלה ימנעו מן האירופים למודי הסבל לחגוג את קרנבל החורף המסורתי.
יש כמה קרנבלים מפורסמים במיוחד, חלקם עתיקים בני מאות שנים
תזמורת חזקה, כלומר כזו שיודעת לייצר המון רעש, היא מצרך יקר המציאות בתאריכים הנכונים
לכל אחד יש סיבות משלו לדיכאון הזה של החורף הרטוב והקר, אבל אז מגיע הקרנבל
דווקא במקומות הקטנים חוגגים ביום שלישי שלפני תחילת הצום את החגיגות העממיות והחביבות ביותר
גם אם המקום הוא כפר קטן, ואין לו סיכוי להשיג נשפנים עם ריאות עצומות, זה לא הזמן להתייאש
מלבד התזמורת כולל כל קרנבל בעיקר שתייה, כלומר אלכוהול, רצוי מחומם ומעלה אדים
מומלצים
