החייל היורה ישוחרר למעצר פתוח בבסיס

החייל שירה במחבל בחברון יועבר למעצר פתוח במחנה נחשונים (מפקדת אוגדת עידן) שמדרום לראש העין וישהה שם עד יום שלישי - כך קבע אתמול (יום ו') בית הדין הצבאי לערעורים בקריה בתל אביב. התביעה דרשה שהחייל החשוד בהריגת המחבל ישהה במעצר בכלא צבאי, אולם כאמור בית הדין לערעורים דבק בהחלטתו של השופט ששחרר אותו אתמול למעצר פתוח בבסיס ואף קיצר את ימי המעצר משבוע לחמישה ימים.

שופט בית הדין לערעורים בקריה תת-אלוף דורון פיילס הסביר לחייל החשוד כי מדובר בהחלטת ביניים עד ליום שלישי. אביו של החייל אמר בתום הדיון: "אני רוצה להודות לעם ישראל על החיזוק שנותנים לנו בימים קשים מאוד. הדרך עוד ארוכה והאמת תצא לאור". בני משפחה מדרגה ראשונה יורשו לבקר את החייל, בהתאם לשיקולי המפקדים במקום.

הוריו של החייל מחבקים ומנשקים אותו בבית הדין הצבאי(צילום: מוטי קמחי)

(צילום: מוטי קמחי)

החייל בבית הדין לערעורים(צילום: מוטי קמחי)

החייל בבית הדין. חשד הרצח התחלף בהריגה (צילום: מוטי קמחי)

אתמול לא נעתר השופט סא"ל רונן שור מבית הדין הצבאי בקסטינה לבקשת התביעה להאריך את מעצרו של החייל, ושחרר אותו למעצר פתוח - שהוא המקבילה הצבאית למעצר בית. אך התביעה הצבאית ערערה על ההחלטה.

אמש דווח גם כי ראש הממשלה בנימין נתניהו התקשר לאביו של החייל והבטיח לו "בדיקה מקצועית והוגנת", אף שכזכור מדובר בחקירה פלילית. בתחילה החייל היה חשוד ברצח ואילו אתמול ניסתה לטעון להריגה. השופט כיוון לעבירה של "ירי תוך חרחיגה מסמכות".

בערעור שהגישה התביעה הצבאית נטען לראשונה כי החייל אינו משתף פעולה עם חוקריו ככל שמתקדמת החקירה, לאחר שבתחילת טענו סנגוריו כי הסכים לערוך שחזור של התקרית ועימות עם החיילים שהעידו נגדו - אך סירב להיבדק בפוליגרף. "הוא מסרב לערוך שחזור ועימותים (למעט עם חייל אחד שאין באמת מחלוקת ביניהם), ואף מציין שאינו זוכר דברים שנאמרו גם על-ידי עדים במקום", נטען בכתב הערעור שהגישה התובעת הצבאית הראשית, אלוף משנה שרון זגגי פנחס.

לדבריה, "אין ראיות לכאן או לכאן. הראיות מציגות תמונה ברורה מאוד של מה שאירע והיא מתאימה לביסוס החשדות נגדו". לדבריה, "בסרטון יש ניואנסים והוא מדבר בעד עצמו. אמירות של החייל באירוע מלמדות על הלך הרוח שלו ועל המניע שלו במעשה. הטענות שלו כי פעל מהגנה עצמית הן כבושות". בכך כיוונה לטענות שהשמיע החייל רק לאחר שהחל נגדו הליך משפטי. "עולה מהסרטונים ומהעדויות שלא נשקפה סכנת חיים מהמחבל המנוטרל", הדגישה זגגי פנחס.

ביחס לטענות לגבי תנועותיו של המחבל אמרה: "ככל שהיו תזוזות של המחבל, אף אחד מהאנשים שהיו במקום, לרבות המפקדים שעמדו ליד המחבל, לא התרגשו מהן. הדבר אומר דרשני. החייל ירה בקור רוח בראש המחבל מבלי שהזהיר או צעק לחבריו, והאמירות שלו מייד אחרי האירוע למפקדיו ש'המחבל צריך/ חייב למות', מחזקות את החשדות והמניע של החייל. הירי במחבל היה מכוון שגמל בדעתו לעשותו". 

השופט, תא"ל דורון פיילס, העיר לתביעה שהיא אינה עקבית בעניין החשש למטען.

עוד טענה בערעור: "החייל טען כמה פעמים בחקירה שהמחבל ניסה להושיט את ידו לסכין שהייתה 'במרחק נגיעה' ממנו, ואילו התיעוד המופיע בסרטון מציג תמונה אחרת, לפיה הסכין הייתה במרחק משמעותי מהמחבל שהיה גם ככה במצב קשה. הוא משיב תשובות מתחמקות כל אימת שעומת בחקירה עם התמיהות שעלו מגרסתו. גירסתו המתפתחת של החייל החשוד מעלה ספקות כבדים ביחסת לאמינות טענות ההגנה בלשון המעטה".

סנגורו של החייל עו"ד אייל בסרגליק, אמר כי השופט בחן "כל פסיק של ראיה לפני החלטתו. התביעה כבר לא מביעה חשש לשיבוש חקירה, אין בערר הזה כל טיעון או נימוק חדש". הוא הציע "להיכנס לנעלי החייל בזמן אמת ולא בסרטון. זו זירה נפיצה, חבלנית עם צעקות שאומרות שהמחבל עוד חי ויש מטען. המעיל שלבש המחבל דמה לשכפ"ץ. אפילו צוות מד"א הונחה לא להתקרב למחבל מחשש למטען. לא ניתן להשאיר חשוד במעצר על תילי תלים של ספקולציות". עו"ד אילן כץ הוסיף: "התביעה הצבאית לא חידשה דבר בטיעוניה. להיפך - היא רק פירטה שמדובר במחבל שיכול היה לפגוע באחרים בזירה".

עו"ד בסרגליק: "החייל לא התכוון להרוג או לרצוח אלא להציל. בסרטון הארוך יותר והמלא רואים שמי שמסתכל על המחבל זה רק החשוד ואזרח נוסף". נוכח האמירות של החייל כי "המחבל חייב/  צריך למות", הסביר העו"ד כי לא מדובר במשמעות נקמנית "אלא כי הוא חש סכנת חיים". לדבריו, "הוא היה בסערת רגשות בשעות שאחרי האירוע. ביקשו ממנו לאסוף את מוח המחבל והוא ילד, ילד חייל אבל ילד".

התביעה הוסיפה כי העבירה שרמז השופט שור אמש שיש ליחס לחייל - חריגה מסמכות (כי פעל על דעת עצמו בקרבת מפקדיו) - מעידה כי מדובר היה "במעשה אסור, שמקים יסודות של עבירת ההריגה המיוחסת לחשוד".