או"ם שמום? איך אפשר לעשות עסקים עם האו"ם
כ-30 ארגוני סיוע, כוחות שלום וסוכנויות, פועלים מטעם ארגון האו"ם בכל רחבי העולם עם תקציב רכש שעמד ב-2014 על כ-17.24 מיליארד דולר, אז למה אין כמעט חברות ישראליות שמצטרפות לחגיגה? "הרבה מהן קושרות את החלק של הרכש מצד האו"ם, לחלק הפוליטי. זו טעות"
האמרה "העולם תמיד נגדנו", נאמרת בכל פעם כשבמוסדות האו"ם מתקבלת עוד החלטה נגד ישראל - ולא לחינם. ההצבעות האוטומטיות נגד ישראל והקביעה האומללה ש"ציונות היא גזענות" אי שם באמצע שנות ה-70 הצדיקו אולי את מטבע הלשון מהמפורסמים ביותר "או"ם שמום" - אותו הטביע דוד בן גוריון על הארגון. אלא ש"עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים!". מאחורי מוסד האו"ם כארגון פוליטי ומדיני שלא נחשב לאוהד ישראל גדול, מסתתרים עשרות ארגונים שצמאים לידע וליכולות הישראליות בשלל תחומים.
כ-30 ארגוני סיוע, כוחות שלום וסוכנויות פועלים מטעם הארגון בכל רחבי העולם והתקציב הרכש הכולל של ארגונים אלו עמד ב-2014 על 17.237 מיליארד דולר. לכל אחד מהם יש חטיבת רכש שרוכשת מ-סכו"ם, כוסות חד פעמי וציוד משרדי ועד שירותי מחשוב, הנדסה, תכנון, שירותים פיננסיים, שירותים לוגיסטיים, אמצעי ביטחון והגנה היקפית, טכנולוגיות ליצור חשמל עצמי ולהתפלת מים, אמצעי תקשורת, רפואה ומה לא. אך למרות ההזדמנות עבור לא מעט חברות ישראליות ולייצוא הישראלי בכלל, המדינה כמעט ולא נהנית מכך. ובמספרים, ב-2014 מכרו חברות ישראליות לארגוני האו"ם כ-70 מיליון דולר בלבד.
איך עובדים עם ארגוני האו"ם?
"לצערנו הרבה מהחברות הישראליות קושרות את החלק של הרכש מצד האו"ם, לחלק הפוליטי. קיימת תחושה שבגלל מעמדנו במוסדות האו"ם שאינו טוב בלשון המעטה זה משפיע גם על ההחלטות של הארגון בכל מה שקשור בהיבטי הרכש אבל זה ממש לא נכון", מבהיר אורי פחטר, מנהל מחלקת מכרזים ופרויקטים בין-לאומיים, ארצות יעד ורכב במכון היצוא. "זאת הסיבה שבמערכת הספקים הרשומים מישראל שנמצאת באו"ם יש כ-100 חברות בלבד. זו טיפה בים".
על מנת לעבוד עם מערכת הרכש של האו"ם צריך קודם כל להירשם באתר UNGM ולקבל מספר ספק. UNGM מאגד בתוכו את רוב הסוכנויות של האו"ם. רישום כספק הוא נוח ובחינם והתהליך עצמו קל ופשוט. חשוב לדעת כי כל הרכש מתבצע דרך מכרזים בלבד וכל חברה קטנה כגדולה שנרשמה ומופיעה באתר רשאית להשתתף במכרזים אלו. אך כמו בכל דבר יש מספר רמות במכרזים וככל שהדירוג של החברה יציב וגדול יותר, כך היא רשאית להשתתף במכרזים בהיקפים גדולים יותר.
סכומי הרכש מגיעים ממדינות העולם. ארה"ב היא התורמת העיקרית לתקציב האו"ם, והיא אחראית ל-22% ממנו. אחריה ממוקמות מדינות אירופה, שמעבירות ביחד כמעט 37% מתקציב הארגון, ואחריהן יפן עם כ-11% וסין שמעבירה קצת יותר מ-5%. ישראל אגב תורמת לארגון קצת פחות מ-0.4% מהתקציב הכולל שלו - נתח גדול ביחס לגודל הכלכלה המקומית. לשם השוואה, רוסיה אחראית לכ-2.5% מתקציב הארגון והודו לכ-0.7%.
זינוק של 55% בין 2013 ל-2014
"אל מול הנתון העגום יחסית של 2014 עם השתתפות מועטה של חברות ישראליות במכרזים אלו יש אופטימיות", אומר שגיב אלעד. אלעד שהיה עד לאחרונה חבר במשלחת ישראל לאו"ם פועל בימים אלו לסייע בעזרת מכון היצוא לחברות ישראליות להיכנס לתהליכי עבודה עם האו"ם. "ב-2013 הרכש הישיר עמד על כ-45 מיליון דולר וב-2014 זינק הרכש הישיר לכ-70 מיליון - גידול של כ-55% בתוך שנה. מה שמוכיח את עצמו שככל שחברות נכנסות, משתתפות ונחשפות בתור ספקים אז בהתאמה נתוני הרכש עולים".
בין החברות הישראליות שכבר מופיעות באתר האו"ם ואף זכו במכרזים שונים נמצאת חברת פריפקס (Prepex). לחברה המצאה ישראלית למילת גברים ללא ניתוח כחלק מהמלחמה באיידס באפריקה. פריפקס נמצא בשימוש ב- 12 מדינות באפריקה וביניהן גם אינדונזיה (מחוז פפואה). היא הצליחה במיוחד על מול ארגון הבריאות העולמי (WHO).
חברת ביו בי (BioBee) שזכתה במכרז אל מול הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם (IAEA -International Atomic Energy Agency). החברה פועלת בתחום ההדברה הביולוגית המשולבת, כאשר מוצריה משרתים את החקלאות הקונבנציונלית והביו-אורגנית כאחד שתכליתה להפחית את השימוש בחומרי הדברה כימיים חריפים המסכנים את האדם וסביבתו.
וגם חברת ווטר-ג'ן (Water-Gen). החברה מפתחת טכנולוגייה ייחודית בתחום של ייצור מים מהלחות שבאויר ומערכות טיהור מים ניידות מבוססות סוללה. מוצרי החברה נמכרו למספר גדול של צבאות ברחבי העולם. כיום החברה בתהליכי שיתוף פעולה עם מגוון יצרני מוצרי החשמל מהגדולים בעולם ומתעתדת להוציא גרסאות אזרחיות של מוצריה עד תום שנת 2016.
הגוף האמון על סוגיות הרכש באו"ם הוא ה-UNPD הוא אמון על הפרוטוקול בנושאי רכש ומספק גורם מייעץ לסוכנויות האו"ם השונות. מי שפועל בגזרת האו"ם במטרה לסייע ביצירת שיתופי פעולה בין הארגון לחברות ישראליות היא המשלחת של ישראל לאו"ם. יותם גורן הנציג הישראלי בוועדה החמישית של האו"ם, שעוסקת בניהול ובחלוקת התקציב של הארגון, כולל תקצוב כוחות השלום נמצא בקשר רציף עם חטיבת הרכש. לדבריו, האו"ם משתוקק לעבוד עם חברות ישראליות בתחומים כמו מים, טכנולוגיה, רפואה ועוד. "האו"ם צמא ליזמות ולידע הישראלי. הוא רוצה לראות יותר חברות ישראליות מתחרות על מכרזים".
גם מכון היצוא פועל כדי לפתוח את השוק ליותר גופים הן באו"ם והן בישראל. מעבר לייעוץ והדרכה לחברות אודות הרישום כספקים - שירות הניתן לכל החברות הישראליות בחינם, פועלים במכון להעביר אינפורמציה באופן שוטף למשלחת ישראל באו"ם אודות פיתוחים וחידושים ופתרונות שונים של ישראל. המידע מועבר בסופו של דבר מהמשלחת לגופים הרלוונטיים באו"ם.
שינוי תפיסתי באו"ם
"לפחות פעמים בשנה אנחנו מקיימים בשיתוף המשלחת לאו"ם ומחלקת עניינים מדיניים לאו"ם בראשות רן גידור ממשרד החוץ סמינרי רכש", מוסיף אלעד. "קציני רכש מגיעים מהארגונים השונים של האו"ם כאשר השאיפה שלנו זה להביא קציני רכש שאחראים על תחומים טכנולוגיים שונים. בפעם האחרונה היה לנו 10 קציני רכש של כוח שלום באפריקה בחסות האו"ם, בהשתתפות 80 חברות ישראליות. בשנה שעברה עשינו סמינר בקופנהגן שם יושבים 8 ארגונים שונים והשנה אנחנו מארגנים באפריקה במדינות כמו חוף השנהב או גאנה עם לא מעט כוחות שלום".
לאלעד חשוב לציין, כי בשנים האחרונות חל שינוי תפיסתי במוסדות האו"ם, במיוחד לאופי הפעילות של כוחות השלום ברחבי העולם וההכרה של היכולות של ישראל בתחום. לדבריו, בשנים האחרונות השינוי קורה במיוחד בקרב ארגונים שפועלים במדינות מרכז אפריקה - שם הכוח השלום הפך להתקפי והדבר גובה מכוחות השלום לא מעט קורבנות.
"בסופו של יום כוחות השלום הם כוחות של מדינות - בדרך כלל של מדינות מתפתחות שתורמות את החיילים שלהם לטובת שלום העולם. אין לאו"ם כוח משלו", הוא מבהיר. "אבל גם מצד אותם מדינות תורמות יש לחץ פוליטי שאומר לאו"ם: חברה, אנחנו רוצים את החיילים שיחזרו חיים ולא בארונות. לכן עכשיו המדינות התורמות דורשות טכנולוגיות, גם כדי לשמור על החיילים מבחינה ביטחונית, עם מזל"טים, רכבים משוריינים והגנה היקפית, וגם בהיבטים אזרחיים - מים, מזון ואפילו פתרונות למגורים נוחים יותר".
בלא מעט מקרים מדובר בכוחות שמנותקים ממקורות מים ונמצאים בתנאים מאוד קשים שאינם מאפשרים להסתמך על מה שהמדינה המאכלסת מספקת. "הם לא רוצים להתחבר לבארות המים ולשאוב משאבים שלעיתים דלים מאוד אלא למצוא טכנולוגיה להתפלת מים וזה לדוגמה משהו שלישראל יש לא מעט פתרונות שנחשבים לטובים בעולם - וזו רק דוגמה אחת".
