ביום השמיני של פסח, בשעות אחר הצהריים, נרשמת תכונה ערה בבתים רבים. בין אם גדלת בבית מרוקאי, או פשוט היית חלק מההוויה הישראלית, את המימונה, כל אחד מאיתנו מכיר. המפיקה ליאת ברקו נזכרת בהתרחשויות בבית סבתה, שמלוות אותה עד עצם היום הזה.

"אני זוכרת את סבתא שלי משקיעה כל כך הרבה ביום המימונה, היא הייתה ‘מלכת המימונה’ ובאמת שאי אפשר היה להתחרות עם עוגיות מעשה ידיה והמופלטות שלה. שלא לדבר על האווירה האותנטית שהיא יצרה דרך המוזיקה המרוקאית והקפטאן. שכנים, חברים, משפחה היו מגיעים מכל קצוות הארץ, אשכנזים ומזרחיים כאחד, ותמיד גם חזרו כל שנה. סבתא שלי הייתה מזמינה את כולם. היה שם הכל". החג שהתחבר לברקו יותר מכל עם השמחה והנתינה של סבתא שלה, הפך לפני 15 שנה לכואב במיוחד. "בדיוק ביום המימונה, סבתא שלי נפטרה. זה השפיע על כולנו מאוד חזק".

מאז, היא מספרת, נמנעה מחגיגות המימונה. היום, שנים אחר כך, הפצע עדיין פתוח, אבל אחרי שטרגדיה נוספת פקדה את המשפחה, החליטה דווקא עכשיו ברקו להחזיר עטרה ליושנה. כמו סבתא שלה, רק בגרסה הניו יורקרית, כשהיא מפיקה את החגיגה, היא עושה את זה בגדול.

"אני מקבלת הרבה מאוד בקשות בפייסבוק לעשות מימונה. יום אחד ישבתי עם חברתי הטובה, השפית עינת אדמוני, ודיברתי על הכמיהה לתכנן מימונה לזכר סבתא שלי. היא אמרה לי 'אני איתך', ויצאנו לדרך".

בישראל חודשה לראשונה מסורת החג הצפון אפריקאי בשנת 1966 בהשתתפות 300 עולים מבני העיר פס שבמרוקו. ב-1968 כבר השתתפו בחגיגות כ-5,000 איש וכיום מגיע מספר המשתתפים לרבע מיליון ויותר. מרוקאים או לא, רבים מהישראלים חוסכים במצות בתקווה להשאיר מקום למופלטות שממתינות מעבר לדלתות הפתוחות של המימונות הרבות.

עד היום, אצלנו בניו יורק, לא ממש סביר היה להיתקל לאורך השנה בבתים עם דלתות שפתוחות לכל אורח, ובעלי בית שמקבלים אותו בשירה וחיוך לצד כמויות של דברי מתיקה מקומחים. ברקו ואדמוני, אושיות מובילות בתחומן בסצינה, הצליחו לייבא את מנהגי החג בסטייל מקומי.

"יש על זה כבר באז מטורף", הן מספרות. "זו תהיה חאפלה מדליקה, יש כבר חברות ששריינו מקום לעובדים שלהם, אנשים מכל העדות והאיזורים בניו יורק שרוצים לקחת חלק".

ברקו, בעלת חברת ההפקות LBNY ואדמוני, שפית ידועה, בין השאר בעלת מסעדת 'טעים' ומסעדת 'בלבוסטה' מנוליטה - שריינו את הצוותים הקבועים שלהן ובנו ערב שמשלב מזרח ומערב.

"הערב ייערך ב'Katra', מועדון מרוקאי בעיר. יהיה פלייליסט מיוחד שנערך עבור הערב הזה במטרה לספק את האווירה הכי מקפיצה ואולטימטיבית. יהיו די ג'ייז אלון אדמוני ואתגר קדוש, שמופיעים מסביב לעולם, יהיו קעקועי חינה, רקדניות בטן, וכמובן דוכני אוכל עם המאכלים המסורתיים גם בגרסה המסורתית וגם בגרסה משודרגת".

"הקהילה תיהנה מערב אותנטי". צילום: Jaison Leiva

עינת אדמוני הפכה בניו יורק לשם דבר. אתם רואים את המאכלים שלה בערוצי הטלוויזיה, הביקורות בעיתונים מהללות את המסעדות שהיא פותחת, והספר שהוציאה חשף בפני רבים את המגוון והעושר של האוכל הים תיכוני. גם היא, בלי שורשים מרוקאים, מחוברת לחג ונרגשת מהיוזמה שבתקווה תהפוך למסורת.

"מימונה אני עושה שנים עם חברים מרוקאים. עוד מילדות אני זוכרת את המימונה בבית השכנה ממול. הייתי עוזרת לה כילדה ואמא שלי הייתה מטגנת לה אצלנו את הבית את הספינג'ים. את האוכל למימונה אני מתכננת בעצמי, אבל דאגנו גם למאמא מרוקאית שתפנק את האורחים במופלטות שתכין במקום, ודוכנים שיכילו את כל מאכלי החג. יש לנו עמדות של פלטות יפות, דוכנים של מעמולים, מתוקים ותופינים צפון אפריקאים. אני אכין נשיקות בטעמים שונים עם קרם פרש, לוונדר וטעמים שונים, תמרים ממולאים עם טיפה ספייסי מתוק, מרציפנים שאני מנסה לעשות מעניינים יותר. אנשים שקנו תא פרטי יקבלו להם גם קוסקוס עם תוספות מיוחדות שלנו, טאג'ין ועוד".

"למי שלא היה במימונה מעולם, ולמי שרוצה להיזכר". ברקו ואדמוני

השתיים מקוות שהמימונה הגדולה תעביר את אותה תחושה שזכורה לכל אחד מהמימונות המשפחתיות ולא מוותרות על אף אלמנט בדרך לשם. "אני עושה את זה כדי להחיות את החיוך של סבתא שלי כשהיא מקבלת בשמחה אנשים בדלת”, אומרת ברקו, “הקבלה הזו של הקהילה שתיהנה מערב אותנטי, הטעמים מהארץ, שידברו גם למי שלא היה מעולם במימונה, וגם למי שרוצה להיזכר".

לצורך הקמפיין הצטלמו השתיים באווירת מימונה, עם התלבושות המסורתיות, וגרפו שלל מחמאות. לקראת החאפלה הגדולה הן מזמינות גם את מי שמגיע למימונה שיעלה תמונה שלו עם ההאשטאג ‪#‎mimounanyc‬, ויכנס להגרלה לארוחה זוגית במסעדת בלבוסטה.

"הארוע יוקדש לזכר סבתי Perla Benitah ממשפחת טולדנו שכל כך חסרה לי אבל שמוליכה אותי", סיכמה ברקו בדף הפייסבוק שלה. "אני מרגישה אותה איתי בנפשי כבל יום שעובר".

להזמנות:goo.gl/XjiC1b