יפן שוקלת שינוי היסטורי: מבול של מהגרים
היפנים מקדשים את האחידות התרבותית שלהם ולא רואים בעין יפה קליטה מוגברת של עובדים זרים. אבל הזדקנות האוכלוסייה דוחקת את הכלכלה המקומית אל סף מסוכן, ומפלגת השלטון שוקלת לשבור את הטאבו - ולהציף את המדינה בעובדים מחו"ל. טראמפ והניסיון האירופי יקשו עליה
הגירה היא נושא רגיש ביפן, ששמרנים מוקירים בה הומוגניות תרבותית ופוליטיקאים בה חוששים לאבד קולות של עובדים שפוחדים לאבד את משרותיהם. אבל שוק העבודה הלחוץ וההתכווצות ההולכת וגדלה של כוח העבודה מאלצים כעת את אנשיו של ראש הממשלה שינזו אבה ואת חברי הפרלמנט לשקול אפשרות שנויה במחלוקת מבחינה פוליטית.
אות לשינוי אפשר היה לזהות כשחברים מובילים בפאנל של מפלגת השלטון, המפלגה הליברל-דמוקרטית, הציגו היום (ג') את הצעתם להרחיב את סוגי המשרות הפתוחות לעובדים זרים ולהכפיל את מספרן מהרמה הנוכחית של קרוב למיליון עובדים זרים.
שלא כמו בארה"ב, שם דונלד טראמפ הפך את ההגירה לנושא חשוב במערכת הבחירות, ליפן יש היסטוריה די זניחה של מהגרים. עובדה זו הופכת את שאלת הגיוון האתני והתרבותי לאיום גדול יותר על יפן מאשר במקומות אחרים. אף שיפן לא הפכה ליעד של הגירה אדירה כמו אירופה במשבר המהגרים האחרון, המחלוקות בנושא כן משפיעות על האופן שבו היפנים חושבים על הגירה.
פי 3 פחות עובדים זרים
חברי פרלמנט ממפלגת השלטון העלו הצעות הנוגעות להגירה כבר לפני עשור כמעט, אבל הן לא הבשילו לכדי צעדים ממשיים. עם זאת מאז המחסור בידיים עובדים החמיר והתחזיות הדמוגרפיות של יפן הפכו קודרות יותר. ההשתקמות מהצונאמי של 2011 ותנופת הבנייה לקראת אולימפיאדת טוקיו 2020 גרמו לכך שהצורך בעובדים הוא הגבוה ביותר זה 24 שנה. עובדה זו עזרה להגדיל את מספר העובדים הזרים ב-40% מאז 2013. יותר משליש מהעובדים הזרים הם מסין, ושאר המדינות המובילות בשליחת עובדים זרים ליפן הן וייטנאם, הפיליפינים וברזיל.
עם זאת, העובדה שהתנאים של אשרות הכניסה אוסרים את כניסתם של עובדים לא מיומנים פירושה שעובדים זרים הם עדיין רק 1.4% מכוח העבודה, בהשוואה ל-5% או יותר שקיימים ברוב הכלכלות המפותחות. עד כה, הצעדים שנעשו בניסיון למשוך עוד עובדים זרים התמקדו בהקלת כניסתם ליפן של עובדים בעלי כישורים מקצועיים גבוהים והרחבת תוכנית ההכשרה שנועדה לחלוק טכנולוגיה עם מדינות מתפתחות. מבקרי התוכנית הזו טוענים כי היא הפכה לדלת אחורית לכוח עבודה זול.
הפעם, הצוות המיוחד של המפלגה הליברל-דמוקרטית מציע הצעה יותר מרחיקת לכת, ומעלה את האפשרות שעובדים זרים ייקלטו גם במגזרים אחרים שבהם יש מחסור כמו אחיות וחקלאות. לפי ההצעה שלו, בתחילה הם יקבלו אשרת עבודה לחמש שנים, ואחר כך תהיה להם אפשרות לחדש אותה. הצוות היפני מציע גם להכפיל את מספר העובדים הזרים במדינה מכ-908,000 כיום, ולחדול מהשימוש בקריטריון ובמונח "כוח עבודה לא מיומן".
עם זאת, בסימן לרגישות הנושא, במיוחד לקראת הבחירות לבית העליון של הפרלמנט ביולי הקרוב, יו"ר הצוות יושיו קימורה הדגיש שאסור לטעות ולפרש את ההצעה כאילו מדובר ב"מדיניות הגירה", ואמר כי נחוצים צעדים שימנעו השלכות שליליות על הציבור.
דרושות קוסמטיקאיות
בעקבות ויכוח סוער שבו חבר פרלמנט אחד אמר שהתוכנית תפיל את יפן לקרשים, סיכמו חברים לאפשר למארגני הפאנל להחליט אם לבחון מחדש חלקים בהצעה. עם זאת מומחים אומרים כי שינויים מתרחשים כך או כך, בלי קשר לסמנטיקה. "הממשלה מתעקשת שהיא לא מאמצת מדיניות הגירה, אבל לא משנה מה תהיה המילה, בהתחשב בהתכווצות האוכלוסייה היא משנה את העמדה הקודמת שלה והחלה להתקדם לעבר מדיניות הגירה אמתית", אומר הידנורי סקנקה, ראש לשכת ההגירה של טוקיו לשעבר.
שני שרי ממשלה כבר הביעו תמיכה באימוץ מדיניות הגירה, כפי שעשו כמה חברי צוות מהמפלגה הליברל-דמוקרטית. "הבעיה הבסיסית של הכלכלה היפנית היא שפוטנציאל הצמיחה נמוך", אומר סייצ'ירו מורקמי, יועץ לפאנל של המפלגה הליברל-דמוקרטית. "כדי להעלות אותו נחוצות רפורמות מבניות גדולות, כולל מדיניות הגירה".
ראש הממשלה אבה, מצדו, הציב את הכנסתם של יותר זקנים ונשים לשוק העבודה ואת הגברת הילודה בצמרת סולם העדיפויות, ובאופן רשמי ממשלת יפן שוללת כל "מדיניות הגירה". ועדיין, יד ימינו של אבה, המזכיר הראשי של הקבינט יושיהידה סוגה, אומר: "לצד הרצון לגייס יותר כוח עבודה של נשים ומבוגרים, אנחנו מכירים בכך שקליטת עובדים זרים היא עניין רציני מאוד".
השמרנים ביפן צפויים להתנגד לכל שינוי משמעותי. שר לשעבר שהגיב למשל על הצעה קודמת שהעלה הצוות של מפלגת השלטון לקלוט ביפן גם עובדים במכוני יופי, אמר
שהרעיון בסדר מבחינתו כל עוד גם הלקוחות יהיו זרים.
מעצב השיער מיצו איגרשי, שמחזיק ארבעה כיסאות במספרה שלו במרכז טוקיו אבל עובד שם לבדו, חייב עוד עובדים, ולא אכפת לו איפה הם יבואו. "אנחנו חייבים להכניס יותר עובדים זרים", הוא אומר.
לפנייה לכתב/ת 
