שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לכודים בתוך האלימות: גורמי סיכון להתעללות בילדים ובני נוער עם מוגבלות
    אלפי ילדים ובני נוער עם מוגבלות החיים בישראל נפגעים מדי שנה מהזנחה, התעללות גופנית, רגשית, פסיכולוגית ומינית. מספרם המדויק אינו ידוע ואולי לא ייוודע לעולם, משום שלא תמיד הם יודעים כיצד ומה לספר

    בשיתוף מיזם מהל"ב

     

    "זכותם של אנשים עם מוגבלות כי נגן עליהם. מעשי התעללות והזנחה בילדים ומבוגרים עם מוגבלות ממשיכים להתרחש בכל רחבי העולם למרות כל ההצהרות וההבטחות" (sobsey,1994).

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    א', נער כבן 13 עם מוגבלות שכלית התפתחותית, בן לאם חד הורית ממשפחה דתית, נפגע מינית בבית הכנסת הסמוך למקום מגוריו. הוא נהג ללכת בשבתות לבית הכנסת לבדו משום שהיה קרוב לביתם והאם לא חששה, לדבריה, "סמכתי על היושר וההגינות של המתפללים". ואכן א' היה אהוב ומקובל בבית הכנסת. באחת הפעמים בהן הגיע לבית הכנסת בערב שבת הזמין אותו אחד המתפללים להיכנס עמו למחסן בית הכנסת ושם פגע בו מינית.

     

    א' חזר לביתו באותו ערב שבת נסער ולא רגוע, אך לא סיפר לאמו את שעבר עליו. לאחר האירוע הפסיק ללכת לבית כנסת והסביר זאת באמירה "בית כנסת זה משעמם ולקטנים", אמו לא חשדה בכלום.

     

    כעבור מספר שבועות, כשהלך ברחוב עם אמו, עבר מולו ברחוב המתפלל הפוגע וא' התחיל לרעוד ולהתנהג, לדברי אמו, "בצורה מוזרה". אמו התעקשה להבין מה קורה לו – ואז סיפר לה א' על האירוע אותו עבר.

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    ע' (13) נערה עם מוגבלות שכלית התפתחותית חיה עם אביה ואחיה, אמה נפטרה כשהיתה בת 5 והיא למדה במסגרות של החינוך המיוחד כל חייה. בבית הספר פיתחה, בהדרגה, בעיות התנהגות שכללו התנהגות מתנגדת, קושי בקבלת סמכות, התפרצויות זעם ועוד.

     

    בניסיון לעזור לה הצמיד בית הספר לע' בת שרות לאומי שליוותה אותה. בין ע' לבת השרות נוצר קשר טוב. ע' הרגישה שיש לה אוזן קשבת, אוהדת שרוצה את טובתה באמת. באחד הימים ביושבה בגינת בית הספר סיפרה ע' לבת השרות על חלק מהדברים אותם היא עוברת בבית. היא סיפרה על כך שלאביה יש יחס מיוחד אליה וכן ציינה שהם ישנים יחד באותה מיטה ושאביה נוגע בה בלילות. ע' ציינה ש-"זה לא תמיד נעים לי אבל ככה מתנהגות בנות טובות".

     

    היא סיפרה זאת ללא רגש בצורה מרוחקת ומנוכרת. בת השרות הזדעזעה מסיפורה ומהרה לספר זאת ליועצת בית הספר. האב נלקח לחקירה ולאחר חקירה ארוכה הודה לבסוף בקיום יחסי מין עם בתו. 

     

    ילדים עם מוגבלות חשופים עד פי 10 להתעללות

    אלפי ילדים ובני נוער עם מוגבלות החיים בישראל נפגעים מדי שנה מהזנחה, התעללות גופנית, רגשית, פסיכולוגית ומינית. מספרם המדויק אינו ידוע ואולי לא ייוודע לעולם. מעבר למספרים היבשים מסתתרים ילדים ובני נוער הלכודים במעגל של אלימות ומוגבלות. הם פגיעים יותר לאלימות בשל מוגבלותם. אנשים עם מוגבלות חשופים להתעללות בשכיחות של פי ארבעה עד פי עשרה בהשוואה לכל האוכלוסייה.

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

     

    הורים ואנשי מקצוע רבים מצויים בעמדה מרכזית של איתור מוקדם של מקרי התעללות ושל דיווח עליהם על פי חוק.

    נשאלת השאלה מדוע אנשים עם מוגבלות חשופים יותר להתעללות? התשובה טמונה במודלים המסבירים התעללות ומפרטים דרכים לזיהוי גורמי סיכון המגבירים חשיפה להתעללות (איתור ילדים, צעירים ובוגרים עם מוגבלות המצויים בסיכון להתעללות ולהזנחה – ד"ר מרים מורבר).

     

    גורמי הסיכון הנם שונים ומגוונים. חלקם קשורים לאדם עם המוגבלות עצמו, חלקם למשפחתו וחלקם לסביבה ולחברה. 

     

    1. תלות בבעלי סמכות ומרות

    ילדים ומתבגרים עם מוגבלויות תלויים פעמים רבות ב"מטפלים" שלהם: הורים, מורים, סייעות, וכו'. לעתים קרובות התלות הנה מתמשכת לאורך שנים רבות, ומתבטאת במגוון רחב של תחומים: תלות בהורה שיסיע לחבר, תלות בהלבשה והפשטה, תלות במקלחת או בשמירת היגיינה בשירותים, תלות בהחלטות חיים, כמו למשל לאיזה חוג ללכת, מה לאכול וכד'.

     

    2. נטייה לרציה

    לילדים עם מוגבלות קיימת פעמים רבות נטייה לרצות את הסביבה, נטייה זו נובעת הן מתוך תחושות של בדידות והדרה חברתית והן מתוך רצון "להיות טוב". צייתנות לאורך זמן עשויה להכניס את הילד למצב של חוסר אונים נלמד ולתחושה שאינו יכול להשפיע על מה שקורה לו.

     

     

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    3. קשיי שפה ותקשורת

    ילדים רבים עם מוגבלות חווים קשיי שפה ותקשורת. בהעדר תקשורת ישירה וטובה ובהעדר מילים, קיים קושי של הילד לספר על אירועים קשים ומפחידים שאירעו לו.

     

    כמו כן, המתעלל אשר פעמים רבות מחפש "טרף קל" לומד עם הזמן כי ילדים עם קשיי שפה ותקשורת הנם קורבן נוח אשר הסבירות שהמתעלל בהם ייתפס הנה קטנה ביותר עקב העובדה שהם לא מספרים על הפגיעה וכאשר הם כן מספרים באוצר המילים הדל/הלא ברור שלהם, לא תמיד האחראים עליהם מבינים אותם.

     

    4. קשיים פיזיים

    חלק מהילדים עם מוגבלויות מוגבלים גם פיזית – מוגבלים תנועתית. בהעדר תנועתיות קשה יותר לברוח, הסרבול הפיזי מקשה על תחושת

    הביטחון של הילד בגופו ועל כך ש"יכול לסמוך על גופו" שבעת צרה יברח.

      

    5. ריבוי מטפלים וקושי בהבנת מושג ה"פרטיות"

    ילדים עם מוגבלות פעמים רבות מטופלים על ידי מספר רב של מטפלים ותלויים בהם מלבד הוריהם, בשל נזקקותם לטיפולים רפואיים או לעזרה בחיי היום-יום. הם נמצאים בגנים ובבתי ספר בכיתות "קטנות" בהן ישנו מספר קטן של ילדים ומספר רב של אנשי צוות. כמו כן הם מופנים פעמים רבות למגוון רחב של אנשי מקצוע לטיפולים "פרא רפואיים" – קלינאי תקשורת, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, הידרותרפיה ועוד.

     

    מצב זה בו ישנו מספר רב של אנשים אחראיים עליהם אשר אומרים להם מה לעשות ועליהם לציית לכל אותם גורמי סמכות, מוביל לצייתנות למספר רב של אנשים, לעיתים גם בתחומי חיים פרטיים מאוד.

     

    לדוגמה: אם ילד עם מוגבלות זקוק לעזרה במקלחת/ שירותים גם בגיל בוגר יותר והוא יטופל פעם על ידי הוריו, פעם על ידי סבתו ופעם על ידי בייביסיטר, ולעיתים גם על ידי המורה בבית הספר או מורה מחליפה ועוד – מושג "הפרטיות" של ילד זה ייפגע. הילד לא ילמד להבחין ששירותים ומקלחת הנם מקום פרטי.

     

    כמו כן, הילד ילמד כי מבוגרים רבים יכולים לראות אותו ולגעת בו (מתוך רצון וכוונה טובה) במצבים אינטימיים ועל כן יתכן שיקשה עליו להבחין במצבים בהם מבוגר סמכותי מנצל אותו. בנוסף יתקשה הילד להגיד "לא" כיון שהוא רוצה לרצות, תלוי בזולתו, חונך לציית לסמכות ורגיל שמבוגרים שונים מעורבים איתו במצבים אינטימיים.

     

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    6. העדר שליטה ובחירה

    ילדים עם מוגבלות פעמים רבות נעדרים חוויה של שליטה ובחירה בחייהם. הם תלויים מאוד בהוריהם ובמטפלים בהם בסביבתם הטבעית. הגברת השליטה והבחירה בחייהם יכולה לסייע להם רבות. החל משליטה ובחירה - במאכל אותו יאכלו, בבגד אותו ילבשו, וכלה בבחירה לגבי בילויים, שעות פנאי, עם מי לבלות ועוד.

     

    כיצד ניתן לצמצם את הסיכוי שילד עם מוגבלות יחווה התעללות?

    חשוב ללמד את הילד בעל המוגבלות לחשוב בעצמו - "מה אני רוצה" - וללמד אותו לבטא זאת ולעמוד על שלו, ללמדו להרגיש כי יש ביכולתו להשפיע ולשנות את חייו ואפילו את חיי משפחתו (לאן נסע לבלות, מתי נחזור ועוד). יכולת זו עשויה בבוא היום להועיל לו לחוש קומפטטני - בעל יכולות וכוח להתנגד לדברים שלא נוחים לו או פוגעים בו.

     

    מודעות לגורמי הסיכון השונים חשובה לצורך מניעת התעללות. יחד עם תשומת לב מרובה מצד הורים, מורים ומטפלים לגבי שינויים במצב הרוח, הימנעות מללכת למקומות מסוימים/אנשים מסוימים, שינויים באכילה ובשינה, רגרסיה לימודית והתנהגותית ועוד.

     

    כמו כן, חשובה תקשורת פתוחה בין הורים וילדים עם מוגבלות בנושאים הקשורים לשמירה על גופם וביטחונם, וביכולת לשתף אדם קרוב באם הם חשים שלא בנוח במצב כלשהו או אם קרה להם מקרה מפחיד או לא נעים.

     

    * יעל שטרן גורדון, MSW, מנהלת מרכז טיפולי לאנשים עם צרכים מיוחדים, שק"ל – שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים

     

    הורים, אנשי מקצוע ואחרים שמבקשים להתמודד עם נושא מורכב זה עשויים להיתקל בשאלות ודילמות. להלן מספר טלפונים של ארגונים אליהם תוכלו לפנות על מנת לקבל עזרה בנושא:

     

      

    "זה לא ייגמר עד שנדבר" הנו מסע הסברה למניעת התעללות בילדים בשיתוף מיזם מהל"ב, המועצה הלאומית לשלום הילד ומכון חרוב, ונועד להעלות את המודעות לתופעת ההתעללות בילדים, על מנת להילחם בה ולסייע לשמור על בטחונם של ילדי ישראל


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "לכודים בתוך האלימות: גורמי סיכון להתעללות בילדים ובני נוער עם מוגבלות"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים