שתף קטע נבחר

המהפכה שבדרך: גישור חובה למתגרשים

זוגות שירצו להתגרש יהיו מחויבים בקרוב להשתתף בארבע פגישות גישור, בחינם, שבמהלכן ינסו להגיע להסכם גירושין שתנאיו מקובלים על שני הצדדים

מהפכה בתחום דיני האישות: המתדיינים בסכסוכי משפחה יהיו מחויבים בקרוב להשתתף בהליך גישור לפני שיגיעו לדיון בבית המשפט או בבית הדין הרבני.

 

ועדת החוקה של הכנסת החלה אתמול ליישם את התקנות של "חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה", שאותן הגישה שרת המשפטים איילת שקד. החוק נועד לסייע לבני זוג ליישב סכסוכים בהסכמה ולצמצם את ההתדיינויות המשפטיות - ואת "הדם הרע" ובזבוז הכספים שהן יוצרות. מדובר בהצעת חוק ממשלתית אשר מוזגה עם הצעות חוק פרטיות, והיא מתבססת על המלצות צוות ההיגוי לעניין הגישור בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הדתיים.

  

על פי החוק, מי שרוצה להגיש תובענה בעניין סכסוך משפחתי יצטרך להגיש קודם בקשה ליישוב הסכסוך. הבקשה תופנה ליחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין הדתי - הרבני או השרעי. הצדדים יוזמנו ליחידת הסיוע, ושם ישתתפו בארבע פגישות גישור - ללא עורכי דין. תחילה הם יקבלו מידע על הליך הגישור ועל מבנה ההליכים המשפטיים שאליהם יגיעו אם הגישור לא יסתיים בהסכם, כולל השפעתם על הילדים, ואחר כך ייעשו מאמצים לגרום להם להגיע להסדר בהסכמה, שיכלול את כל הסוגיות - מזונות, משמורת, חלוקת רכוש ועוד. הפגישות יהיו בחינם, והמגשרים יהיו עובדי מדינה - בעיקר עורכי דין ועובדי רווחה - ולא מגשרים פרטיים. השרה שקד השיגה תקציב לתגבור המערך הזה כדי שיעמוד בעומס הפניות.

  

במהלך תקופת הגישור לא יוכלו בני הזוג להגיש תביעות זה נגד זה, למעט בקשות לסעד זמני לשמירת המצב הקיים - כדי למנוע הברחת רכוש בעיקר - או לסעד דחוף.

 

אם הצדדים לא הגיעו להסדר מוסכם בחלוף התקופה האמורה, הצד שהגיש את הבקשה רשאי יהיה להגיש תובענה לערכאה המוסמכת לדון בעניין. אם ירצו - יוכלו הצדדים להמשיך בהליך ביחידת הסיוע בניסיון להגיע להסכם. הפגישות הנוספות יהיו בתשלום שעדיין לא נקבע, אך הוא לא יהיה גבוה. במטרה לבדוק את השפעתו של החוק נקבע כי הוא יהיה תחילה בתוקף במשך שלוש שנים.

  

חשוב לציין: הפגישות אינן טיפול זוגי, והמטרה - אף שאין לדעת כיצד יישם אותה כל מגשר - אינה לגרום לבני הזוג לשוב לחיות ביחד, אלא להגיע לפרידה באופן מכובד, מוסכם, הוגן, ובתנאים ששני הצדדים יוכלו לעמוד בהם לאורך זמן.

  

"במקרים רבים ניתן להגיע להסכמות ולהימנע מהגעה לבתי משפט ולבתי דין, עובדה שתיטיב עם האזרחים, תקל על המערכת ותעודד הגעה לפשרה וקבלת החלטות המקובלות מראש על כל הצדדים", אמרה שקד. "יש לזכור שסכסוך בין ההורים גורם נזק בעיקר לילדים, ומחובתנו להגן עליהם. אני מודה לחברות הכנסת שולי מועלם ומרב מיכאלי שהובילו את החוק ויזמו את המהלך".

  

המתנגדים העיקריים לחוק הם עורכי הדין, החוששים שפגישות הגישור יפגעו בפרנסתם. יו"ר ועדת החוקה, ח"כ ניסן סלומינסקי, הודיע: "אני מרגיש שיש פה אנשים שמתנגדים לחוק והם מנסים לעשות את זה באמצעות טרפוד של התקנות. אני לא אאפשר את זה". ח"כ מרב מיכאלי אמרה בדיון: "החוק שהצעתי נועד להגדיל את הפתרונות לסכסוכי גירושים בדרכי שלום, בלי מריבות על חזקת הגיל הרך, בלי לקרוע את הילדים ובלי לבזבז את כל הכסף המשפחתי על עורכי דין".

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים