התעשיינים: "קיצור שבוע העבודה יעלה מיליארדים"

היוזמות לקיצור שבוע העבודה לעובדים מעוררות תגובות נזעמות מצד התעשיינים והסוחרים. ניתוח כלכלי שערכו בהתאחדות התעשיינים מגלה כי הצעתו הטרייה של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, לקצר את שבוע העבודה ל-40 שעות, תגרור נזק כלכלי בהיקף של 35 מיליארד שקל בשנה למשק הישראלי. מתוכם נזק של 23 מיליארד שקל למגזר העסקי ושל 12 מיליארד שקל למגזר הציבורי מדי שנה.

• ניסנקורן: לקצר שבוע העבודה ל-40 שעות
• סופ"ש ארוך: "לא להפיל הנטל על העובדים"
• שר האוצר תומך: חופש ביום ראשון פעם בחודש
  
  

גם הצעת החוק של ח"כ אלי כהן (כולנו) למתן יום ראשון חופשי מדי חודש לעובדים, תעלה לפי התעשינים ביוקר. מתחשיב שערכו עולה כי הגדלת ימי החופשה השנתיים לעובדים במשק ללא הארכת יום העבודה או שבוע העבודה במקביל, צפויה לעלות למשק 22 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 14 מיליארד שקל למגזר העסקי ו-8 מיליארד שקל הנזק למגזר הציבורי. גם בניכוי התועלת של הצעת החוק למשק - שצפויה לפי תחשביו של כהן לעמוד על כ-5 מיליארד שקלים, הנזק למשק עדיין צפוי להיות עצום ולעמוד על כ-17 מיליארד שקלים.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, התריע הבוקר בכנס הורביץ לכלכלה וחברה, מההשלכות הכלכליות של ההצעות לקיצור שבוע העבודה. "אנחנו נמצאים באווירה אנטי עסקית דרמטית, שבאה לידי ביטוי בפעם הראשונה במחאה החברתית ועכשיו באה לידי ביטוי בעשרות הצעות חוק פופוליסטיות", אמר.  "רק השנה יש כ- 90 הצעות חוק הנוגעות לדיני עבודה. לכן לא הופתעתי לקבל הבוקר מכתב מיו"ר ההסתדרות, שהוא גם רוצה לקצר את ימי העבודה וגם להוסיף 6 ימי חופשה, בעלות מטורפת של 35 מיליארד שקל בשנה. זאת לצד אינספור רגולציות חדשות שאנחנו סובלים מהן וירידה חדה ביצוא בשנה וחצי האחרונות של כ-12%".

(צילום: shutterstock)

ברוש הוסיף כי "המדינה צריכה להציב לעצמה יעדים רציניים, שאפתנים ומשמעותיים, שמשרד האוצר יממן. אני הייתי מגדיר יעד אחר- העלאת רמת החיים וההכנסה הפנויה בישראל, באמצעות הגדלת הצמיחה והתחרותיות במשק. הייתי שם יעד מדיד, שהוא להעלות את רמת החיים בישראל ב-20% בחמש השנים הקרובות. זה היה גורר שורה של יעדים נלווים כמו הגדלת קצב התוצר לנפש, הגדלת צמיחת היצור והיצוא ועוד".

לפי נתוני התאחדות התעשיינים, מספר שעות העבודה השבועיות במשק הישראלי גבוה בכ-6% מממוצע שעות העבודה במדינות המפותחות, אבל פריון העבודה נמוך בכ-23% מזה של המדינות המפותחות. עוד הם מתריעים, כי תוספת ימי חופשה ללא הגדלה משמעותית של פריון העבודה תגרור פגיעה מהותית בכושר התחרות של המגזר העסקי בישראל, עליית מחירי המוצרים המיוצרים בארץ והפחתות שכר.

גם עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, תקף את היוזמה של יו"ר ההסתדרות לקיצור שבוע העבודה. "כנראה שניסנקורן לא מכיר את נתוני המשק, שכן אם היה מכיר אותם הוא היה מבין שלא יכול להיות עיתוי גרוע יותר להעלות הצעה זו. הצמיחה בישראל פסקה והייצוא של ישראל כאחוז מהסחר העולמי ירד. כדי לדון בשבוע עבודה מקוצר בן 40 שעות, צריך ליצור מצב שהמשק הישראלי צומח ומתמודד בהצלחה בתנאי התחרות הגלובליים מול כלכלות העולם.

לין הוסיף כי הוא תומך בהצעת החוק לקביעת יום ראשון, פעם אחת בחודש, כיום חופשי מעבודה, תחת שלושה תנאים - השלמת שעות העבודה שייגרעו מיום ראשון במהלך שאר ימי השבוע - מבלי שייחשבו לשעות נוספות, קביעת יום חופשי מלימודים במקביל לימי ראשון שיוענקו לעובדים, וביצוע חפיפה בין מועדי חופשת הקיץ בתי הספר לבין מועדי חגי תשרי.

"עמדתנו לא מבוססת על כך שלעובד בישראל יש מעט ימי חופשה, נהפוך הוא", אמר. "כיום לעובד בישראל, לאחר 9 שנות עבודה, יש לא פחות מ-23 ימי חופש בשנה, שזה לאמתו של דבר רצף של חופשה של ארבעה וחצי שבועות. מעבר לזאת, המחוקק הישראלי פעל "לתת ימים" בנדיבות לצורך חופשה לעובד, לרבות בימי חג, ימי מחלה וסיטואציות מיוחדות".