שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "שמעתי על ילד שפגעו בו"
    כיצד מדובבים ילדים לספר שפוגעים בהם מבלי להפחיד אותם? ניידת זכויות הילד של המועצה לשלום הילד פועלת בבתי ספר יסודיים ברחבי הארץ במטרה לאפשר לילדים להיפתח ולספר על מה שעובר עליהם

    בשיתוף מיזם מהל"ב

     

    היכולת שלנו להסתיר מעצמנו שאנחנו פגועים היא מדהימה, אנחנו יכולים "לחטוף צעקות" מהבוס, להיעלב ממשהו שמישהו צעק לעברנו בכביש, לכאוב כשמישהו מדבר אלינו לא יפה או פוגע בנו - ואז אנחנו, לרוב, בולעים את העלבון, גורמים לעצמנו להאמין שהפגיעה שמישהו פגע בנו היא לא כזו רצינית ואנחנו סתם מגזימים, וממשיכים הלאה. מתי בפעם האחרונה אמרתם למישהו שלא נעים לכם שהוא מדבר אליכם בצורה גסה?

     (צילום: dreamstime)
    (צילום: dreamstime)
     

    אצל ילדים - שאגב רואים איך אנחנו מתמודדים במצבים כאלה וסופגים את ההתנהלות הזו - המצב הזה יכול להוביל לפגיעה מתמשכת וטראומתית, בעיקר כשהילד לא בטוח שמה שעושים לו הוא דבר רע ושאולי ככה זה אצל כולם. לכן, צריך להציף בפני הילדים את המצבים הללו, לאו דווקא בהתייחסות אישית אליהם, אלא בצורה כללית כדי שהם יבינו שהם צריכים להתלונן, שכך לא פני הדברים וזה לא כמו אצל כולם.

     

    אז איך מלמדים ילדים על הזכויות שלהם? ניידת זכויות הילד של המועצה לשלום הילד פועלת בבתי ספר יסודיים ברחבי הארץ מזה 19 שנה ברציפות, כשעד היום נפגש צוות הניידת עם למעלה מ-300,000 ילדים.

     

    הניידת עוסקת במגוון נושאים הנוגעים לזכויות ואחריות של ילדים ובמסגרת פעילות זו קיים גם (אך לא רק) דגש מיוחד בנושא מניעת התעללות. אין

    כמעט פעילות של הניידת שלא מביאה בעקבותיה לחשיפת מקרים קשים של פגיעה בילדים.

     

    ברוב המקרים, המפגש עם הניידת הוא הפעם הראשונה שבה נחשפות הפגיעות וההתעללות. המקרים שמתגלים מטופלים באופן מיידי בשיתוף עם הצוות חינוכי-ייעוצי בבית הספר ובמקרי הצורך גם עם שרותי הרווחה וחוקרי הילדים. מיכל ארם, מצוות הניידת, סיפרה על הפעילות:

      

    למי מיועדת פעילות הניידת? היכן היא מועברת למי היא מתאימה?

     

    "במסגרת הפעילות של הניידת אנחנו מגיעים לעשרות בתי ספר בשנה. הפעילות מועברת לתלמידים בכיתות ג' וד'. אנחנו פוגשים אלפי ילדים וילדות מדי שנה מכל רחבי הארץ."

     

    מהם התכנים שמועברים במסגרת הניידת?

     

    "בניידת מועברים תכנים של זכויות ואחריות. אנו מעלים את המודעות של הילדים לזכויות שמגיעות להן, יחד עם האחריות של כל אחד לשמור ולכבד את זכויות הזולת. לדוגמה, הזכות שלא יפגעו בי פיזית או מילולית והאחריות שלי לא לפגוע באחרים.

     

    "אנו נותנים דגש לנושא 'גלישה'/ שימוש אחראי ובטוח באינטרנט ובמי וכיצד ניתן להיעזר במבוגרים שסביבנו כאשר חווים פגיעה מכל סוג."

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    כיצד מעבירים תכנים מורכבים/ לא פשוטים לילדים צעירים כל כך?

     

    "הפעילות מועברת בצורה חוויתית, דרך משחקים, סיפורים ודיון משתף ומרתק. אנחנו מגיעים לנושא הפגיעות באופן הדרגתי ומשתמשים במונחים מתאימים לגיל. (לא משתמשים במילים כמו התעללות, למשל).

     

    "הדוגמאות לפגיעות מגיעות דרך סיפורים על ילדים בני גילם. מצאנו שזו דרך שמאפשרת לילדים להבין את הנושא. בדיון יש העצמה ליכולות של הילדים לפעול ולסייע בהתאם לגילם."

     

    איך הילדים חווים את הפעילות? מה התגובות שלהם?

     

    "הילדים מאוד נהנים מהפעילות. במהלכה מתפתחים דיונים מאוד מעניינים. יש ילדים שהנושאים מוכרים להם, ויש ילדים שהתוכן אינו מוכר להם. יש ילדים כאלו שמזדהים בצורה זו או אחרת, במיוחד עם הדמויות המתוארות בסיפור העוסק באלימות במשפחה והחשיבות לדווח ולבקש עזרה עבור חבר/ה במצב כזה. לא מעט ילדים מדווחים לנו על פגיעות בעקבות הפעילויות."

     

    האם וכיצד ילדים משתפים במידה והם עברו פגיעה?

     

    "במהלך הפעילות, אך בעיקר בסופה, יש ילדים שניגשים אלינו ומשתפים בחיים הפרטיים שלהם, בדברים שמטרידים אותם: חוויות חברתיות בכיתה, מחוץ לכיתה, חוויות עם אחים ואף מקרים של פגיעה במשפחה."

     

    "חשוך ומחניק שם"

    חלק מהסיפורים הקשים נחשפים בעקבות פעילות הניידת, הילדים מבינים שמה שקורה להם בבית ובסביבה הקרובה הוא מצב שפוגע בהם, חלקם יודעים כבר שהמצב לא תקין, אבל חוששים מפגיעה במשפחה ואף אינם מאמינים במערכת.

     

    בביקור בבי''ס בדרום הארץ תיאר ילד כבן 10 כי אביו מכה אותו כל פעם שמשהו לא מוצא חן בעיניו. הילד אמר כי הוא "זוכר מכות בערך מאז שאני חי". הוא הביע ספקנות רבה אם התערבות כלשהי תעזור לו, אך לא איכפת לו שינסו, כי הוא " רוצה שהמכות ייפסקו "

     

    בבית ספר אחר בצפון, ילדה כבת 11 סיפרה שכל פעם שההורים כועסים עליה סוגרים אותה בתוך ארון. "חשוך שם ומחניק שם ומפחיד שם." הילדה לא רצתה שמישהו יטפל בעניין מכיוון ש"ההורים כועסים שמישהו מחוץ למשפחה מתערב להם".

     

    ילדה אחרת, בת 10, מבית ספר בשפלה סיפרה שאביה מכה אותה כמעט בכל יום בטוסיק, בד"כ בידו אך פעם גם השתמש במגב. לדבריה גם אחיה הקטן "חוטף", אך היא לא סיפרה על כך לאף אחד עד היום.

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    ילדה בת 11 מצפון הארץ סיפרה שאמה מכה אותה כל הזמן וגם את אחותה הקטנה ושזה נמשך כבר שנים, "גם בסטירות וגם באגרופים, גם בצעקות וגם בקללות" ושצריך לסלוח לה (לאם) כי "היא מאד עצבנית."

     

    בבית ספר אחר בדרום, ישב ילד בעת פעילות בכיתה ה' כשגבו לקבוצה כולה וסירב להשתתף בפעילות. בסוף הפעילות סיפר הילד בנפרד למדריכה כי ילד גדול יותר בבית הספר פוגע בו מינית ועד היום לא העז לספר זאת לאף אחד.

     

    במסגרת פעילות של הניידת בבית ספר בדרום הארץ שמה לב המדריכה כי אחד הילדים נראה ומתנהג שונה מכלל הילדים. נראה שהילד היה דחוי מחברת הילדים ואלה אף התייחסו אליו בניכור ובלגלוג. המדריכה החליטה להקדים את קטע הפעילות הנקרא "הסיפור של מירה ואפרת" פעילות המתרכזת סביב קורבנות ששומרים את סודם. המדריכה שמה לב כי הילד הדחוי היה מרותק לסיפור שהלקח הסופי שלו שיש סודות שמותר לגלות ואפילו צריך לגלות.

     

    לאחר שהפעילות הסתיימה סיפרה מחנכת הכיתה (ד') לרכזת הניידת כי אחד התלמידים ניגש אליה וביקש לשוחח איתה בדחיפות. הילד ספר כי מזה זמן שילד בוגר יותר (כיתה ז') מבית ספר אחר פוגע בו מינית זו תקופה ממושכת.

     

    לדברי המחנכת צוות בית הספר שם לב כי התלמיד מסתגר ודחוי אך כל הניסיונות שנעשו לדובבו, לא הצליחו. בעקבות הפעילות והסיפור חש כנראה התלמיד כי הסיפור מתייחס אליו והחליט שזהו "סוד רע" שאסור לו לשמור יותר לעצמו. בעקבות הגילוי הוזעקו חוקרי ילדים לחקור את הפוגע והנפגע והילד הנפגע הופנה לטיפול.

     

    לאחרונה התקשר למועצה לשלום הילד ילד בן 13 וסיפר בבכי שאביו מכה אותו בכל מיני מקומות בגוף. לדבריו הוא יודע שהאב עצמו היה ילד מוכה בילדותו. פעם אחת המכות היו "עם מקל של מטאטא וירד לו דם מהראש" הילד סיפר שלא אמר לאיש על הקורה כי "פחדתי שידעו עלי משהו לא טוב" ובין כה "אף אחד לא יצדיק אותי". מסתבר כי לפני כשלוש שנים ביקר צוות של הניידת בבית הספר בו למד ומאז הוא שמר את הטלפון למקרה שיצטרך להתקשר.

     

    במידה וילד משתף במקרה משמעותי, מה את עושה?

     

    "קודם כל אני מעודדת את הילד להיות בקשר עם דמות משמעותית שהוא יכול להיעזר בה בהתאם לאופי הקושי שהוא מתאר - מישהו מהמשפחה, מצוות ביה"ס או בסביבה הקרובה לו.

     

    "לאחר מכן אנו משתפות את צוות ביה"ס (בתאום עם הילד) לרוב את היועצת והמנהלת. בנוסף, אנו נעזרות בצוות הטיפולי המקצועי של המועצה לשלום הילד, בראשם עובדת סוציאלית. במקרים החריגים שמחייבים דיווח בהתאם לחוק, אנו כמובן פונים לעובדת סוציאלית בשירותי הרווחה במטרה להביא לשינוי הנדרש."

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד אמרה כי אף שהניידת עוסקת בעיקר בחינוך והדרכה ולא באיתור ילדים בסיכון, כמעט בכל מפגש של הניידת עם תלמידים מגיעים לפחות 3-4 ילדים לצוות הניידת עם סיום הפעילות ומבקשים לשוחח באופן אישי על פגיעות שונות להן היו חשופים.

     

    הדבר רק ממחיש את הצורך לשוחח עם הילדים במסגרות שונות מכיוון שמרבית הפגיעות בילדים מחוץ למשפחה ובתוך המשפחה עדיין סמויות מהעין ונשמרות בסוד על ידי הילדים הנפגעים.

     

    הורים, אנשי מקצוע ואחרים שמבקשים להתמודד עם נושא מורכב זה עשויים להיתקל בשאלות ודילמות. להלן מספר טלפונים של ארגונים אליהם תוכלו לפנות על מנת לקבל עזרה בנושא:

    • אל"י - האגודה להגנת הילד, קו מצוקה 6935*
    • אל"י – האגודה להגנת הילד (קו מצוקה להודעות טקסט בלבד) 054-2949596
    • המועצה לשלום הילד 02-6780606
    • מרכז הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית 1202*
    • קו חירום של משרד הרווחה - מוקד 118

      

    "זה לא ייגמר עד שנדבר" הנו מסע הסברה למניעת התעללות בילדים בשיתוף מיזם מהל"ב, המועצה הלאומית לשלום הילד ומכון חרוב, ונועד להעלות את המודעות לתופעת ההתעללות בילדים, על מנת להילחם בה ולסייע לשמור על בטחונם של ילדי ישראל


     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""שמעתי על ילד שפגעו בו""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים