תיקון עולם
איך אפשר להסביר שבמקום אחד נכנס אדם למועדון ורוצח עשרות אנשים, ובמקום אחר מתכנסים אנשים להציע תיקון לעולם.
במקרה, או שלא במקרה, יצא שהשנה כחלק מתוכנית הצמיחה האישית שלי אני משתתף בסמינר עם קבוצה של אנשים מהאזור ומאזורים אחרים בארה"ב, בחג השבועות, זאת תהיה הזדמנות לחגוג ולציין את חג באופן שונה ומקורי.
כקבוצה אנחנו צריכים להגיע לעיירה ציורית בחלק הצפוני של מדינת ניו יורק ליד ווסט פוינט, ואני עושה את דרכי במכונית עם מספר חברים מתוך הקבוצה. אחת מהדרישות של מארגני הסמינר היא לא לדבר במהלך הנהיגה במשך חצי שעה לפחות ולנצל את הזמן לבצע תהליך של התבוננות לתוך התהליך שעברנו במהלך החודשים האחרונים, קצת לפני שמגיעים לקו הסיום שמתוכנן לנו.
התבוננתי החוצה ונהניתי מהנופים עוצרי הנשימה של ירוק וכחול, חשבתי לעצמי על הניגודים שיש בעולם, ובמרחק קצר יחסית, על הניגוד עצום שבין הנוף העירוני שאני מורגל לו לשקט ולירוק הפסטורלי לנגד עיניי. על איפה שהיינו כקבוצה בתחילת התהליך ועל איפה שעכשיו, ובעיקר על המקומות בחיים שלי שבהם אני רוצה לעשות תיקון. כעבור שעתיים של נסיעה הגענו לבית קסום על שפת אגם והמראה היה כמו מתוך סרט.
חשבתי לעצמי שאחד מן ההזדמנויות שסוג כזה של תהליך מזמן למשתתף הוא להכיר בערכי הליבה שלנו כבני אדם, כלומר שעל מנת להשיג את התוצאות שהצבנו לעצמנו, מהי המהות הנדרשת מאיתנו על מנת לצאת לדרך ולהשיג את מה שאנחנו רוצים, לדוגמא, באחד המפגשים עמד ג'יימס ושיתף את הקבוצה שהוא שם לעצמו כמטרה לשקם ולשפר את מערכות היחסים עם המשפחה שלו בעיקר עם הוריו ואחותו, מה שהוא מתכוון לעשות זה לדבר עם אימא שלו לפחות פעמיים בשבוע ולהנחות אותה על מנת לשפר את מצב הבריאות שלה ועם אביו להיפגש אחת לשבוע לבילוי משותף ועם אחותו לבלות פעם בחודש או לקיים שיחה טלפונית של חצי שעה לפחות. הוא הוסיף שעל מנת שזה יקרה הוא חייב לצאת לעשייה שלו ממקום של אהבה אכפתיות וחמלה. כשהוא מצוייד בערכים הללו היכולת שלו להגיע למטרות שהציב לעצמו הם בעלות סיכוי גדול יותר להתקיים.
כמה מאיתנו באמת פועלים ממקום כזה שהם מציבים לעצמם יעדים או מטרות? ברוב המקרים המחשבה האוטומטית על מה רוצים להשיג ולא באמת בשאלה למה מהו הערך שאותו אני עשוי להשיג באמצעות הפעולה שאני מתכוון לעשות.
בלילה מאוחר, בעודי מנתח את המשמעות של היום שעבר, התקבלה הודעה בנייד שלי האם שמעתי על מה שקרה באורלנדו. החדשות היכו בי בתדהמה. טבח נוראי של אנשים חפים מפשע. המקרה הזה חידד אצלי את הידיעה שבעולם הזה יש כל הרבה מה לתקן. כיצד אפשר להסביר שבמקום אחד נכנס אדם למועדון שאנשים מבלים בו וקוטע את חוט חיהם בלי לחשוב, ומאידך במקום אחר יושבת קבוצה של אנשים ובודקת כיצד לשפר את חייהם ויכולתם לתרום יותר לחברה ולאנשים שבחייהם. מה עושה את ההבדל איך אפשר להסביר כזה פער בהתנהגות של אנשים.
נזכרתי בסמינר שעברתי אצל המאמן המפורסם אנטוני רובינס, שדיבר על זה שכל האנשים בעולם מונעים מצרכים בסיסים: ודאות, ביטחון, גיוון, משמעות, אהבה וחיבור, תרומה וצמיחה. מרבית האנשים בעולם מונעים מהשלושה הצרכים הראשונים ולמעשה הצורך שלהם לענות על הצרכים האלו קובע את הכיוון שממנו הם יוצאים או פועלים.
אם אדם שהצורך המרכזי שלו הוא ודאות, כל הפעולות שלו יבטאו את המענה לצורך הזה. הוא לא ייסע במכונית ספורט מהירה. מאידך, אדם אחר שמונע מהצורך בגיון בוודאי שלא יסע במכונית משפחתית גדולה וכבדה. כאשר באים לבדוק את עניין המשמעות עשויים לקבל כאן סוגים שונים של התנהגות. אדם יכול לקבל משמעות באמצעות להביא ילדים לעולם שזה חיובי ומאידך לפעול בצורה אלימה, אדם שנכנס לתוך מועדון עם רובה ואקדח ומכוון או יורה לכיוון אנשים מקבל מענה מיידי אף אחד לא יתעלם ממנו.
אם נלמד להבין את מערכת הצרכים שלנו ולבחור לסדר אותה באופן שונה, כי זכות הבחירה היא זכות בסיסית שמוקנית לנו מכח היותנו בני אנוש, אנו עשוים לשנות את כל העולם ובזמן קצר מאוד. העולם מלא בניגודים ואפשר לחיות איתם בשלום זה עניין של בחירה.
שלמות זה מבחירה.
ניסים שדה M.A מטעם אוניברסיטת תל אביב, בעל ניסיון בתחום הניהולי בסקטור הפרטי והציבורי.
מוסמך Mastery University מטעם Anthony Robbins מאמן בכיר למנהיגות ותקשורת בתחום האישי והעסקי מעביר הכשרת מאמנים בעיר ניו יורק יחד עם סדנאות ייחודית בתחום תקשורת והעצמה אישית.
www.nissimsade.con
917-225 8549
