שתף קטע נבחר

בדרך לחקיקה: הגבלת זמן לחקירות משטרה

שרת המשפטים איילת שקד תפיץ תזכיר חוק שיביא לסוף הסחבת בחקירות בעבירות פליליות שונות כפי שנחשף ב"ידיעות אחרונות" לפני כשבועיים. שקד: "ישים קץ למצב האבסורדי שאנשים נותרו בחזקת נאשמים לתקופות ארוכות"

שרת המשפטים איילת שקד תפיץ תזכיר חוק להגבלת חקירה וסוף לסחבת בעבירות עוון ופשע במקרים שרשויות החוק החלו לחקור כעבור זמן רב. כפי שנחשף לפני כשבועיים ב"ידיעות אחרונות", הצעת החוק נועדה להגביל הן את משך הזמן של חקירת המשטרה והן את פרק הזמן שחולף מרגע סיום החקירה ועד להחלטת הפרקליטות על הגשת כתב אישום נגד חשוד.

 

תזכיר החוק נולד בעקבות הצעת חוק פרטית של ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד) ויו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), שבמסגרתה בעבירות "קלות", שהעונש עליהן הוא עד שלוש שנות מאסר (למשל: גרימת מוות ברשלנות, גניבה, תקיפה בנסיבות לא מחמירות או קבלת דבר במרמה), חקירת המשטרה לא תימשך יותר מתשעה חודשים, והחלטת הפרקליטות על הגשת כתב אישום תינתן בתוך תשעה חודשים מרגע סיום החקירה, כלומר, ההליכים לא יימשכו יותר משנה וחצי. כך גם במקרים שבהם המשטרה עצמה מגישה כתב אישום ולא הפרקליטות, כפי שנהוג לעתים בעבירות קלות.

 

בעבירות בינוניות, שהעונש עליהן הוא בין שלוש לעשר שנות מאסר (למשל: קבלת שוחד או מתן שוחד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, בעילה אסורה בהסכמה או גניבת רכב) חקירת המשטרה לא תימשך יותר משנה וחצי, והחלטת הפרקליטות על הגשת כתב אישום תינתן בתוך שנה מתום חקירת המשטרה.

 

גם בעבירות חמורות, שהעונש עליהן הוא יותר מעשר שנות מאסר (למשל: רצח, ריגול, הריגה או אונס), תוגבל חקירת המשטרה לשנה וחצי. עם זאת, בעבירות מסוג זה לא יוגבל פרק הזמן העומד בפני הפרקליטות כדי להחליט על הגשת כתב אישום.

 

בנוסף, תזכיר החוק מתייחס לנושא ההתיישנות. נכון להיום, התיישנות על עבירות עוון ופשע מתאפסת אם מתבצעת במהלך שנות ההתיישנות פעולת חקירה בעניין. כך, למשל, בהתאם לחוק הקיים בעבירת פשע שההתיישנות עליה היא 10 שנים, אם כעבור 9 שנים בוצעה פעולת חקירה, "מונה ההתיישנות" מתאפס ומתחילה הספירה מחדש. פתיחת ההליך היה למעשה פרצה בלתי מוגבלת של תקופות ההתיישנות.

 

על פי התזכיר החדש, יוגבל פרק הזמן הנוסף. להארכת ההתיישנות, לתקופות של בין 3 ל- 5 שנים בלבד, במקום תקופה בלתי מוגבלת כפי שהיה עד עכשיו. זאת, למעט בנסיבות שבהן ההתיישנות תושהה: אדם בחו"ל ואי אפשר לחקור אותו, עד מרכזי בחו"ל, הליכים של שימוע שאינם תלויים במשטרה יש כמה חריגים – התקופות לא נספרות.

 

ביחס לעבירת רצח, קובע תזכיר החוק כי כלל לא תחול עליה התיישנות בכלל, כפי שקיים בהרבה מאוד מדינות בעולם. באשר להתיישנות עונשים, לאחר שאדם הורשע, נקבע בתזכיר כי ההתיישנות על עבירות פשע תוארך ל- 30 שנה במקום 20 שנה הנהוג כיום, וגם במקרה זה לא תהיה התיישנות על עבירת רצח.

 

"הגבלת זמני חקירה שמה סוף לסחבת בטיפול בהליכים פליליים וקובעת שחקירת נאשמים לא תקטע את מרוץ ההתיישנות", אמרה שקד. "מה שקרה בפועל עד היום הוא שחקירות לא הוגבלו בזמן והפכו את העבירות לבלתי מתיישנות ואנשים נותרו בחזקת נאשמים למשך תקופות ארוכות. הצעת החוק שמה קץ למצב האבסורדי ומגבילה את משך החקירה ובה בעת יוצרת איזון ונותנת כלים ופרק זמן ארוך לרשויות לעשות את עבודתן".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים