עלייה במספר העסקים העומדים בפני סגירה
עד סוף 2016 צפויים להיסגר 48,861 עסקים, לעומת 44,500 עסקים שנסגרו ב-2015, ע"פ נתוני חברת דן אנד ברדסטריט ישראל. קיימת נסיגה בהתפתחות עסקים בתעשייה ובחקלאות לעומת התפתחות במסחר ובשירותים. עם זאת, מרבית העסקים העומדים בפני סגירה - הם עסקים מתחום השירות
עד סוף 2016 צפויים להיסגר 48,861 עסקים, לעומת 44,500 עסקים שנסגרו ב-2015, כך עולה מנתונים מדאיגים שפרסמה היום חברת דן אנד ברדסטריט ישראל. על פי החברה, ב-2015 חווה הייצוא הישראלי התכווצות - לעומת מגמת צמיחה במדינות ה-OECD. כמו כן, בשלוש השנים האחרונות חלה נסיגה בהתפתחות עסקים בתעשייה ובחקלאות לטובת התפתחות במסחר ובשירותים.
כתבות נוספות בערוץ הקריירה
נתוני החברה מצביעים על כך שבשלוש השנים האחרונות חלה נסיגה בהתפתחות העסקים בתעשייה, לעומת התרחבות בהתפתחות העסקים דווקא במגזרי המסחר והשירותים. "תמהיל העסקים במשק השתנה. התעשייה והחקלאות נמוגות להן עם תוספת נטו שלילית, במגמה מתמשכת של שלוש השנים האחרונות", אמר צח ברקי, סמנכ"ל כלכלה, מידע ומחקר בחברה. "נותני השירותים מהווים כ-65% מהעסקים במשק, אבל הם מייצרים רק 30% מהפדיון ולכן אנחנו לא נרגיש את הגידול הזה באופן משמעותי בתוצר".
"נקודת התורפה - ריכוזיות גבוהה בקרב התעשיינים"
עם זאת, מרבית העסקים שנסגרים מדי שנה הם דווקא נותני השירותים - המהווים כ-43.7% מכלל העסקים שנסגרו. עסקי הנדל"ן היוו 16.3%, במסחר הקמעונאי 8.3%, במסחר הסיטונאי 7.7%, בחברות ההיי-טק והסטארטאפים 4.9%, התעשייה - 4%, ובחקלאות 1.6%.
ב-2015 עלה מספר העסקים שנפתחו במשק ב-6% - גידול יפה לעומת סטגנציה בחמש השנים שקדמו לה, אך גם מספר העסקים שנסגרו (44,500 עסקים) עלה בשיעור דומה - כך שהתוספת למעשה נשארה דומה לשנה הקודמת. עד סוף 2016 צפוי מספר העסקים החדשים להמשיך ולעלות, ולהערכת דן אנד ברדסטריט, תעמוד על 57,240 עסקים. "אנחנו מעריכים שכמות העסקים שייסגרו תעלה בשיעור חד יותר ותעמוד על 48,861", אמר ברקי, "כך שבסיכום כללי התוספת נטו של עסקים למשק תעמוד באותה שנה על 8,379 עסקים, כ-12% פחות מהתקופה המקבילה אשתקד".
חברת דן אנד ברדסטריט מציגה גם תמונה עגומה בתחום היצוא, שכמנוע צמיחה "שעליו נסמך המשק הישראלי מאז ומעולם", מפנה את מקומו לצריכה הפרטית, שמהווה מנוע הצמיחה העיקרי של המשק הישראלי. "הייצוא לא צמח - ואפילו התכווץ ב-2015", אמר ברקי, "לעומת ישראל, במרבית מדינות ה-OECD, הייצוא דווקא צמח למרות ההאטה בסחר העולמי. בהחלט ניתן לעודד את היצוא כפי שמדינות אחרות בעולם עושות. אנחנו נסמכים יותר מדיי על מסחר ושירותים כמנוע צמיחה, וכשהריבית תתחיל לעלות, הצריכה הפרטית תאט ונימצא מול שוקת שבורה בייצוא. אנחנו אולי כלכלה מפותחת, אבל אנחנו חייבים לחזור לחשוב כמו כלכלה מתפתחת, שרודפת אחרי פיתוח מנועי צמיחה ואחרי השגת יעד צמיחה של לפחות 4%".
נקודת התורפה העיקרית של היצוא הישראלי, לדברי ברקי, היא הריכוזיות הגדולה בקרב היצואנים. "ישנם כ-5,000 יצואנים בישראל", אמר, "אבל עשרת היצואנים הגדולים מהווים יותר מ-50% מהיקף היצוא. יש למשק תלות במספר קטן של יצואנים גדולים מאוד שכמובן מושפעים מההאטה בסחר העולמי. ככל היצוא קטן או בינוני, ההשפעה עליו מהאטה בביקושים העולמיים פוחתת ולכן הציפייה מקובעי המדיניות היא לשפר את היתרונות התחרותיים של היצואנים הקטנים והבינוניים מול יצואנים במדינות אחרות, ולעודד גם את היצואנים הגדולים להשקעות הון משמעותיות בשוק המקומי".
לפנייה לכתב/ת 
צילום: shutterstock
מומלצים
