מצא את המטמון
לפני כמה שנים שרטט גיא פרנקלין מפה קטנה שמיפתה את הסטרטאפים הישראלים בניו יורק. הוא לא חלם שהיא תהפוך לפלטפורמה יעילה ופופולארית כל כך ליזמים ישראלים בעיר
לפני כמה שנים פורסמה כאן אצלנו ידיעה קטנה על גיא פרנקלין, ישראלי שהכין מפת סטארטפים ישראלית צנועה ואחרי החשיפה הראשונה בעיתון, הוא מעיד, המפה הגיעה רחוק.
פרנקלין הגיע לניו יורק לעבוד בראיית חשבון בחברת ארנסט יאנג הידועה ולפתוח מחלקה מיוחדת לסטארטפים אמריקאים. "רצינו להכניס אז את החברה לתחום של הסטארטפים". אז, הוא מספר, ידע מעט מאוד על סצינת הסטארפים של העיר. "זה היה לפני 4 שנים, אבל גם מאז ועד היום השינויים בשוק הסטארטפים המקומי הם שמיים וארץ. הגעתי יחד עם ההתחלה ונקודת הזינוק של הסטארטפים כאן".
במסגרת עבודתו החל להתחבר לסטארטפים מוכרים כמו בלו אייפרן, סלפווד במטרה להביא אותם כלקוחות ולסייע להן עד להנפקה. “ככל שהעמקתי וניסיתי לאתר סטארטפים נוספים ראיתי עוד ועוד סטארטפים ישראלים”.
כחייל, שירת גיא פרנקלין ביחידת ממר"מ. הוא עבר משם ללימודי ראיית חשבון ומשפטים, אך רבים מחבריו ליחידה החלו להתברג בתפקידים שונים בתחומי הסטארטפ, וכאן, הוא פגש בהם שוב. "לא היה שום מקום מסודר לאתר חברות של ישראלים. הכרתי את החברים הוותיקים, הורים מהגן של הילדים שהיו מעורבים בסטארטפים וחשבתי שיש כאן משהו שכדאי לחבר".
במשך מספר חודשים הצליח פרנקלין לאתר 56 חברות ישראליות וחשב לפרסם אותן. "ידעתי שרשימה תהיה די יבשה ומשעממת, ונראה היה לי שיש צורך במשהו אחר. בניתי אתר יחסית פשוט, משהו נחמד במטרה שיעזור לקהילה בלי שום עניין אחר. העליתי מפה של מנהטן ועליה סימנתי את החברות".
מאז מקבל פרנקלין בכל יום פניה מחברות בבקשה להוסיף אותן לרשימה. "אנשים רצו להיות חלק מהקהילה הזו. חששתי שיפנו אלי חברות ויבקשו שאסיר אותן, שיחשבו שהעובדה שהם מזוהים כישראלים תפגע בהן, אבל למעשה, עד היום מלבד חברה אחת, מתוך 500 חברות לא נתקלתי בבקשה כזו מעולם. וגם אותה חברה ביקשה שבועיים אחרי לחזור למפה".
כעובד של חברת רואי החשבון, לא הפך את המפה הפופולארית שיצר לעסק משגשג אלא השתמש בה כתרומה שלו לקהילה המקומית. "זו הייתה מטרה ציונית, להראות הצלחה ישראלית לעולם. כשרואים ויזואלית את הפריסה וההצלחה של ישראל זה משנה את השיח".
פרנקלין מוקיר את תרומתו של הוקונסול הכללי היוצא של ישראל בניו יורק עידו אהרוני על תמיכתו בפה ועל השימוש הרב שעשה לאורך השנים. "הוא לקח אותה לכל מקום".
עם החשיפה הגוברת המפה הפכה לפלטפורמה אקטיבית, וכל חברה, אפילו בטרם הגיעה לעיר, פנתה לפרנקלין בתקווה לעלות על המפה או בתקווה לקבל ממנו טיפים והכוונות. "אנשים רוצים לדעת עם אילו יזמים יכולים להתחבר, משקיעים, גיוס עובדים. אני עוזר ליזמים כשהם מגיעים ומכוון אותם בכל מה שהם צריכים".
עד לפני כמה חודשים עוד עבד בחברה גדולה ואת כל הסיוע שהעניק לחברות עשה, להגדרתו, כתמיכה לקהילה. נראה שמבלי משים לב גם הוא פיתח סוג של סטארטפ, יוזמה שהפכה גדולה יותר ממה שיכול היה לדמיין והוא החליט להתמקד פול טיים בפיתוחה.
גיא הבין כיצד מתפרסות החברות הישראליות בארה"ב והחליט ליצור מפה גם עבור הקהילה בבוסטון ואפילו עד לונדון. "היתרון של חברות בניו יורק הוא בעיקר עבור חברות טכנולוגיה. המשקיעים שלהן נמצאים כאן בניו יורק. הם קרובים לשוק. טכנולוגיה של חומרה וכדומה זה בסיליקון וואלי, אבל הארד טכנולוגיה, סייבר, אפליקציות, וידאו ועוד, זה משהו שמפותח בעיקר כאן בניו יורק. גם העובדה שהפרשי השעות מישראל הם 7 במקום 10 היא שיקול. הרבה פעמים החברות מחולקות כאן ובישראל והפרשי השעות עלולים להיות קריטיים".
הוא מספר שראה את רודי ג'וליאני באירוע לפני מספר שבועות ושמע אותו מספר על מספר נסיעות שעשה לישראל בשנים האחרונות בתקווה לאתר חברות סטארטפ מעניינות. פרנקלין ניגש ואמר לו שאין צורך לנסוע עד ישראל והציג בפניו את המפה. "הוא הופתע שיש 300 סטארטפים ישראלים ממש כאן".
בימים אלו, כשעל המפה של פרנקלין יש כמעט 300 סטארטפים ישראלים בניו יורק, הוא מספר לנו שמדובר בכמעט 10% מסך הסטארטפים של ניו יורק. "יש הרבה הערכה לסטארטפים הישראלים בעיר. אני פוגש לא מעט אנשים שאין להם קשר לישראל או זיקה יהודית, שבוחרים רק ישראלים. הם מספרים שהם מאמינים בראש הישראלי והיכולת של הישראלים והם מחפשים שם את הטכנולוגיה הבאה. הם מפעילים סקאוטינג והפלטפורמה הזו מסייעת להם. יש לנו כמובן גם מפה של הסטארטפים בישראל, שם יש אלפי סטארטפים".
כשהיום יש מי שמנהל את המפות גם בלונדון, בבוסטון ובישראל, הפכה המפה לסוג של סצנה והחברות יכולות להוסיף את עצמן עליה. הם יכולים לעדכן מידע אודות החברה, לחפש עובדים, לעשות סורסינג ועוד. בחודשים האחרונים ערכו בלוקיישנים השונים מגוון אירועים לקהלים שונים, שנועדו, בעיקר, לחבר בין החברות לעובדים, למשקיעים, ובינן לבין עצמן."אל האירועים מוזמנים משקיעים במטרה שיתחברו ויווצרו אופציות והזדמנויות. עשינו למשל אירוע עם 150 איש מתוכם 40 משקיעים, 100 יזמים, אירוע נטוורקינג ברמה גבוה, במיקומים מעולים, עם דוברים מעניינים, הכל סביב החיבור ביניהם".
מאז שהשיק את המפה, בשנת 2013, שלושה סטארטפים ישראליים בניו יורק יצאו להנפקה בנאסד"ק. בשנתיים האחרונות, ניתן לראות שהמצב בשווקים מאפשר לחברות שהיו על מסלול הנפקה עתידי, לגייס כספים בשוק הפרטי ולכן חברות אלו ככל הנראה דחו את יציאתן להנפקה, דוגמת אאוטבריין, טאבולה וחברות כמו קלטורה, שגייסו כסף רב בשוק הפרטי לפי הערכות שווי גבוהות.
על מפת הסטארטפים הישראליים בניו יורק ניתן לזהות את האקו סיסטם הישראלי בעיר, עם 281 סטארטפים ישראליים, 4 מאיצי סטארטפים, 3 חללי עבודה משותפים, 7 משקיעים, 6 גופים התומכי לקהילה, כשמתוך הסטארטפים כ-110 מחפשים עובדים.
עם רבות מהחברות פרנקלין שמח להיפגש. אם הוא מזהה שיש לו את הכלים לסייע לחברה, בין אם בגיוס עובדים, יחסי ציבור או חיבור למשקיעים, הוא מספק להן בעצמו שירות. ככל שהפך בקיא יותר ויותר בנתונים שאסף, זיהה פרנקלין את המגמות והתמורות שבתחום. הוא שמח לספר שלמעשה כל בן- אדם שמגיע לניו יורק מכל מקום בעולם יכול להסתדר בעיר עם שימוש באפליקציות ישראליות בלבד של חברות היושבות בעיר, למציאת דירה, תחבורה, עבודה, עסקים קטנים, שיחה עם פסיכולוג, דייטים, מסעדות, אופנה ועוד.
"ועדיין, הטרנד המוביל של חברות ישראליות בניו יורק היה בשנה האחרונה פרסום ווידאו. ניתן לראות חברות של סייבר וביג דאטה רבות יותר מאשר שהיו בעבר, בעוד שיש דעיכה במספר הסטארטפים החדשים בתחום הפרסום. כ-40 סטארטפים ישראליים", הוא מעיד, "סגרו את פעילותם בניו יורק בשנים שמאז הקמת המפה, רובן ככולן חברות שהוקמו על ידי יזמים שגרים בניו יורק והחליטו לפתוח חברה, עובדה שעובדת לרעתן. מרבית החברות שבאות מישראל הן חברות שיש להן כבר מוצר שבדקו אותו או שהגיעו לאחר גיוס”.
גיא יודע לזהות כל מיני אלמנטים שעל חברות ישראליות לקחת בחשבון לפני שמתחילות לפעול כאן בניו יורק. "כדאי לבנות את רשת הקשרים האישית עם אנשים באקו סיסטם המקומי מהר על מנת להגיע להדמנויות מעניינות מבחינת לקוחות, שותפים פוונציאליים ומשקיעים. יש ללמוד היטב את ההבדל בין פניה למשקיע ישראלי לפניה למשקיע אמריקאי. המצגות כאן שונות וחשוב להתאים את עצמך לתרבות ולנהלים המקובלים. גם בעת פניה למשקיע", הוא מוסיף, "חשוב למשל לעשות פולו-אפ, לשלוח מייל תודה. זה משהו שרבים מהישראלים לא עושים".
“היזמים הישראלים", הוא מדגיש, "מאוד מעורבים בקהילה המקומית, זה היתרון הגיאוגרפי שהם צריכים להשתמש בו. הרבה אומרים לי שאולי אני בעצם מעודד ירידה מהארץ, אבל זה דווקא עוזר לכלכלת ישראל”.
“בשנה האחרונה”, מסכם גיא, "כמות הגיוסים של סטארטפים בניו יורק, ממש כמו המגמה שאנחנו מזהים על המפה, היא מדהימה. מתוך 10 חברות סטארטפ בניו יורק שגייסו את הסכומים הגבוהים ביותר בחודש דצמבר 2015, 4 הן ישראליות. בחודשים האחרונים חברות גייסו מליונים. חברת ויה הישראלית גייסה 100 מיליון דולר נוספים, ווי וורק גייסו 780 מיליון, סלייט סיינס 45 מיליון דולר רק לפני שבוע. לפני חודש 5 חברות ישראליות גייסו קרוב ל-25 מיליון דולר כל אחת”.
נראה שאנחנו על המפה, וכמו שאמרו עוד הרבה לפנינו, נישאר על המפה.
למפת הסטארטפים הישראליים הקליקו כאן
