שתף קטע נבחר

סקופ אמיתי

דבר תורה לפרשת מטות-מסעי

חשבתם פעם איך העיתונות והתקשורת עושים את הכותרות שלהם?

כל מי שקצת מעורה ומעודכן, יודע על המרוץ לנשיאות ארצות הברית. כותרות העיתונים רועשות בכל יום עם סקופ חדש, שיכול לזעזע את מערכת הבחירות. האחד עשה כך, והשניממש הגזים...

 

זה עובד ככה: צריך הרי למשוך את התעניינותו של הקורא. אז אם רק יש איזה חשש, חשד, השערה, שאולי מישהו עשה משהו לא בסדר, כבר עושים מזה כותרת ראשית בעיתון. למען ה'צדק והיושר' יכתבו באותיות הקטנות שזה רק ספק וחשדות ואין בכלל ראיות מוצקות...

בכלל, בפוליטיקה די שקוף וידוע מראש איזה עיתון יצדד בעד איזה מועמד. אך כיוןשכל מערכת עיתון תצטרך להתייחס לחיסרון של כל מועמד, או לפרשייה שהתגלתה והתפוצצה סביבו. אז כל עוד ומדובר במועמד שלהם, ראשית הם ימעיטו ויקטינו את המעשה, ובכלל, ישתדלו להצדיק כל טעות שלו. זאת לעומת טעויות של מועמדים אחרים שיבליטו ויתפסו כותרות ראשיות בעיתון.

 

 

אנחנו נמצאים עכשיו בתקופת בין המצרים, שלושת שבועות שבין שבעה-עשר בתמוז לתשעה באב, אלו הם שלושה שבועות שבהם הייתה המלחמה על ירושלים ובית המקדש, עד שהצליחו אויבנו להחריבו. הסיבה לחורבן בית המקדש השני הייתה שנאת חינם ששררה בין יהודים באותה תקופה. מציאות נוראה כזו, בכוחה לגרום לכך שה' יסלק את השראת שכינתו מעל מקום המקדש, מה שגרם גם לחורבנו הפיזי והביא לגלות הנוראה שבה אנו נמצאים כבר למעלה מ-1900 שנה.

התיקון למציאות השלילית הזו, היא דווקא בהיפך הגמור: אהבת ישראל, אהבת חינם. אהבה כזו, מתקנת את סיבת הגלות, ובעצם מביאה גאולה.

 

ביום שישי הזה יחול ראש-חודש מנחם-אב. בפרשת השבוע, התורה מציינת דבר מיוחד ביחס לתאריך הזה: זהו היום בו נפטר אהרון הכהן. בדרך כלל התורה לא מציינת את תאריך פטירתו של מישהו, אפילו הגדול ביותר, אבל אהרון הכהן יצא מן הכלל, והתורה ציינה בפירוש את תאריך פטירתו.

 

יום פטירתו של אדם זהו היום בו הוא מסיים ומשלים את כל העבודה שהוטלה על נשמתו בירידתה לעולם הזה. על אהרון נאמר שכל בני ישראל התאבלו על פטירתו. את הסיבה לכך מבאר רש"י, כיון שאהרון היה אוהב שלום ומטיל אהבה בין איש לאשתו ובין אדם לחברו. כולנו מכירים את מאמר המשנה: אהרון אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.

 

כאשר אהרון היה מזהה מתיחות בין שני יהודים, הוא היה פועל בדרך מעניינת מאוד להשכנת שלום ביניהם: אהרון היה ניגש לאחד ומספר לו עד כמה יריבו מתחרט על מה שהיה, ובעצם יריבו מאוד מעוניין להשלים ולשכוח מהכל, אלא שהוא מתבייש... ומשם היה אהרון עובר לשני והיה חוזר לו את אותו הרעיון: יריבך מאוד מעוניין להשלים, קשה לו. הוא מאוד מתחרט... וכך פעל אהרון לחיזוק אהבת ישראל בין בני ישראל.

 

לכאורה ניתן לשאול: מה בעצם הולך כאן?!הרי אהרון לכאורה משקר ומתעלם מהעובדות בשטח?! אלא, שאהרון בעצם השתמש באותה טכניקה שהעיתונים משתמשים בה (זוכרים?), רק לכיוון ההפוך:

תארו לעצמכם את המצב הבא: אני נמצא במצב מתוח עם מישהו אחר, וכבר משך זמן שאיננו מדברים כלל. האמת, שהייתי רוצה להשלים. אני מאמין שזה הדבר הנכון לעשות. אבל, אני אומר לעצמי, למה שאני אוריד מהכבוד שלי? שיבוא הוא וישלים! וכך, אדם מסוגל להישאר עם המחשבה הזו, וייתכן שכך גם חושב יריבו, וההשלמה ביניהם לא מתבצעת.

 

אהרון ידע גם ידע את העובדה ששני הצדדים אינם מעוניינים בהשלמה, הוא הרי אמר זאת על דעת עצמו. אבל, הוא גם ידע שבתוך-תוכם, אם נעמיק יותר בנפש שלהם, נמצא שכל אחד הוא טוב, כל אחד רוצה להיות בשלום ובאהבה. רק שהיצר הרע, הכבוד, האגו שלו מפריע לו לעשות זאת.

אז ממש כמו עיתונאי –החליט אהרון להבליט את הדברים המועדפים עליו... אהרון היה מבליט את צד הנשמה האלוקית, הצד העמוק והאמיתי של כל יהודי, הצד הטהור שבו כל יהודי רוצה את האמת והשלום.

 

ומצד הטוב הנצחי הזה, הקיים בכל אחד, הרי שאהרון אכן צודק: כל יהודי רוצה להיות בשלום ובאהבה עם יהודי שני, אלא שיצרו הרע מפריע לו... אהרון 'שידר' על התדר הזה של כל יהודי, ובזה ניצח את מחלת שנאת חינם.

 

כשאנחנו נמצאים בימים אלו, שבהם נחרב בית המקדש, הרי שעיקר עיסוקנו כעת (ובעצם תמיד), הוא לפעול את בניין המקדש. עלינו לזכור ולדעת, שבתקופה הזו במיוחד, יש לנו את האפשרות לבנות את בית המקדש השלישי ולהביא גאולה לעולם, על ידי שנבנה את המקדש הפרטי שבתוכנו, באהבת ישראל אמיתית, כמו של אהרון הכהן.

 

שבת שלום

מוקדש לזכות צבי אריה בן ישראל דוד ואסתר – לרגל יום הולדתו ראש-חודש מנחם-אב, לבריאות והצלחה בכל

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים