אביה של ג'רבי: "שאגות השמחה שלנו הגיעו עד לקצה הרחוב"

"כשהשופט סימן 'ניצחון' פשוט התפוצצנו, התחלנו לרקוד ולשמוח". כך מתאר הבוקר (ד') שמוליק ג'רבי, אביה של המדליסטית האולימפית החדשה של ישראל, את רגעי האושר שבאו לאחר הזכייה של ירדן בארד. במשפחת ג'רבי שוקלים לטוס לריו כדי להיות עם הבת, שתישאר ככל הנראה עד טקס הסיום בברזיל, או לחכות לשובה לארץ.

בבית משפחת ג'רבי כבר רגילים "לחלוק" את ירדן עם כל המדינה. אחרי שזכתה באליפות העולם והגיעה להישגים מרשימים, אתמול עלתה ג'רבי מדרגה נוספת, לדרגת סמל ישראלי. "להגיד לך שחשבנו שזה מה שהולך להיות? אני חושב שלא", אומר האב הגאה. "רצינו לראות את הפנים של ירדן לפני הקרב הראשון, שזה בדרך כלל מסמן לנו מה הולך להיות. ראינו את הפנים לפני הקרב הראשון והתחושה השתפרה. ירדן הייתה ממוקדת מאוד, מפוקסת, החלטית, היה ברור שזה הולך להיות בסדר".

(צילום: עוז מועלם)

הפוסט של ג'רבי מאמש(תמונה: אורן אהרוני)

בילדותה. מדליות הן עניין של הרגל(צילום רפרודוקציה: יריב כץ)

על מזרן הג'ודו(צילום רפרודוקציה: ראובן שוורץ)

(צילום רפרודוקציה: ראובן שוורץ)

ג'רבי מספר כי ברגע הזכייה הכול התפרץ. "הייתה התפוצצות מטורפת לאחר הניצחון. היו פה צעקות שהגיעו לתחילת הרחוב. כולנו פה רקדנו, השתוללנו, זה הפסיק להיות הגיוני, זה עבר לרגש מוחלט, עם התפוצצות אמיתית", שיתף. "ראינו את ירדן עם ביצועים מטורפים, עם הלחץ והמתח והכול התפרק והתפוצץ לרסיסים. זה רגע, אני מודה, שאני משחזר אותו, פשוט לעצמי, זו מין פינה קטנה אצלי. ראיתי אותה שם ורציתי לחבק אותה. זו מתנה יפה לעם ישראל". 

עם היד על דגל המדינה(צילום: אורן אהרוני)

ירדן ג'רבי בילדותה. הצליחה מגיל צעיר(צילום רפרודוקציה: יריב כץ)

מי שלא ראתה את הקרב של ג'רבי הייתה אחותה, שחר, שבחרה להסתגר בחדר ולהתנתק מהמתרחש עד לתוצאה הסופית. "הבנו בשלב מסוים שאני מביאה 'נאחס' לקרבות אז לא צפיתי בהם", היא אומרת בחיוך. "ההורים שלי צעקו בתקווה שזה יגיע אליה דרך הטלוויזיה. כששמעתי 'יש מדליה, יש מדליה' יצאתי מהחדר אבל אמרו לי לחזור כי זה לא נגמר. אחר כך כבר רקדנו והשתחררנו מהלחץ שהחזיק אותנו בגרון".

מה ירדן אמרה לכם?

"היא כל הזמן אמרה 'אתם מאמינים שלבת שלכם יש לה מדליה אולימפית?' היא ממש הייתה באופוריה מוחלטת, עוד לא קלטה, עדיין לא נקלט לאף אחד. היא ממש הגשימה חלום, זה להגשים חלום ילדות, זה משוגע".

היא גם כל הזמן הצביעה על הדגל על החליפה שלה.

"זה בשביל כל המדינה, היא מקדישה את זה לעם. היא מרגישה את הכוח והאהבה שבאו איתה מהרגע שהיא באמת נסעה. והיא לגמרי מקדישה את זה לכולנו".

מנהל התיכון: התאמנו את הלימודים ללו"ז המטורף שלה

משפחת ג'רבי מתגוררת כבר עשור במושב חירות, אך השכנים בביתה הישן בנתניה עדיין נמצאים בקשר עם המשפחה ומרגישים כי הזכייה שלה היא הזכייה של כולם. "אני זוכרת איך אבא שלה היה עובד קשה לוקח ומחזיר אותה כל יום לאימונים ולוינגייט ולבית ספר, הם פשוט עשו הכל בשבילה", סיפר איציק אורן, שכן המשפחה במשך עשר שנים. אבא שלה היה אומר לי בצחוק 'נו אין לי כוח, שתעשה רישיון כבר".

איציק סיפר כי תמיד שאל את ירדן מה היעד שלה והיא לא היססה לומר: אולימפיאדה. "הנה, גם את היעד הזה היא כבשה, לא היה לנו ספק בכלל ואנחנו גאים בה ונרגשים מאוד", אומר אורן.

מנהל בית ספר התיכון שי עגנון בנתניה, מנחם פנטלקה, אינו יכול לשכוח את התלמידה המיוחדת שלו ירדן: "בחורה כל כך מיוחדת, היינו עושים הכל בשביל להתאים את הלו"ז המטורף שלה של האימונים לשיעורים בבית הספר. היא הייתה משלימה הכל. חלק מההצלחה שלה הוא ההורים המקסימים שלה, שעשו הכל ולא היה לנו ספק. תמיד ידענו שהיא תצליח, לא תיארנו שברמה אולימפית אבל אנחנו הכי גאים בה, יש סוג של גאוות יחידה אבל הזכייה היא כולה שלה".

כמה שנים לאחר שסיימה ירדן את בית הספר נפתחה מגמה חדשה בבית הספר - ג'ודו. "אפשר להגיד שזאת התרומה והזיכרון מירדן", אומר פנטלקה. "יש כאן מגמת ג'ודו שניתן לגשת אליה לבגרות של 5 יחידות. אם זה היה קיים בזמנה אין לי ספק שהייתה מצטיינת בבגרות הזאת בלי מאמץ".

ג'רבי: חלום אישי שכל המדינה חווה

אתמול ניכרה ההתרגשות על פניה של ג'רבי לאחר הזכייה. הניצחון על היפנית בקרב על הארד שיחררה אצלה המון רגש, שהוביל לדמעות עוד על המזרן. ג'רבי נראתה דומעת גם בדרך אל הפודיום. "אני גאה להיות איפה שאני עכשיו, עם המדליה על הצוואר. לעולם לא אשכח את זה", אמרה מדליסטית הארד במסיבת העיתונאים. "זה חלום אישי שלי שכל עם ישראל חווה. אני גאה לייצג את ישראל וגאה על יום הקרבות שהיה לי. קיבלתי את כל מה שאני צריכה מבחינת מימון, תמיכה, עידוד, פרגון. אני מאוד מעריכה את זה. ייקח לי קצת זמן לעכל את זה".

ג'רבי על הפודיום. "גאה להיות עם המדליה על הצוואר"(צילום: אורן אהרוני)

(צילום: AP)

ג'רבי המשיכה: "דיברתי עם ההורים. הם מאוד גאים. הם הקריבו המון, אמא שלי סיפרה לי שביום קרבות דפקו להם בדלת. אחותי

הקטנה אמרה: 'לא מדברת עד שהיום הזה נגמר'. אני שמחה שהם חווים את זה, מגיע להם באמת. זו משפחה מדהימה. ההרגשה מדהימה, קשה לי להסביר את זה במילים".

על החלטות השיפוט מעוררות המחלוקת בהפסד ברבע הגמר לברזילאית אמרה ג'רבי: "למדתי על בשרי שעם שופטים אי אפשר להתעסק. זה משהו שמעולם לא התלוננתי עליו, כי בג'ודו אין שום אפשרות להתווכח. זה לפה ולפה. קיבלתי את מה שהחליטו, אבל אני גאה בכך שסיימתי את היום עם מדליה".