משלחת השגרירים, שאורגנה במסגרת פרוייקט אינטרצ'יינג' של הוועד היהודי אמריקאי (AJC) בתיאום עם משלחת ישראל לאו"ם, סיירה לאורך השבוע ברחבי הארץ עם השגריר דנון, שהיה גם זה ששיכנע אותם להצטרף. "פניתי לשגרירים ממדינות שונות כמו תאילנד, אפריקה, טנזניה. רובם אינם נמנים על התומכים המובהקים שלנו ולא המתנגדים".

דנון מספר שלא היה קל לשכנע את השגרירים לעזוב לשבוע שלם את עבודתם בארגון, אבל כשנתן דוגמא אישית, השתכנעו. "הם הבינו כמה חשוב לי וגם לישראל שיגיעו לראות מקרוב את הארץ ויראו על מה בדיוק הם מצביעים".

"הופתעו מהפתיחות, הזמן וההקשבה,. דנון עם משלחת השגרירים ורה"מ. צילום: לע"מ

בין השאר, ערכו השגרירים סיור בטחוני בגזרה הצפונית והדרומית של ישראל, טסו במסוק בשמי הארץ ולמדו על "המותניים הצרות" של ישראל. הם ביקרו בקיבוץ נחל עוז ושדרות ושם זכו לסקירה על החיים בצל איומי הרקטות והמנהרות. לאחר הביקור בדרום טסו השגרירים לבית החולים ״זיו״ בצפת, לבחון מקרוב את הסיוע הרפואי וההומניטרי שמעניקה ישראל לפליטים סורים וקיבלו תדרוך בטחוני מעמיק על אתגריה הביטחוניים של ישראל בגבול הצפון. "הגודל של ישראל הפתיע אותם", הוא מספר. "הם פגשו אמהות בקיבוץ והבינו כמה קטן המרחק, לקחנו אותם במתקן הטפלת מים באשקלון והם תהו מדוע הוא ממוקם ליד הגבול. כך נאלצתי להסביר להם שהכל אצלנו ליד הגבול".

דנון מתאר את הפליאה הראשונית של השגרירים עם הנחיתה בישראל. "בלילה הראשון היינו בנמל תל אביב והם היו בהלם. הם ראו חיים תוססים ומוכרים כשהם ציפו לרעש מטוסים וטנקים מסביב".

אחד המפגשים המרכזיים היה עם ראש ממשלת ישראל. "הפגישה אמורה הייתה להיות סמלית וקצרה אך היא נמשכה למעלה משעה וחצי", גאה דנון לדווח. "הם שאלו אותו על תהליך שלום, על משא ומתן והוא ענה בפירוט על הכל. הוא אמר שהוא מוכן להיפגש בכל מקום ובכל זמן עם אבו מאזן. הם הופתעו מהפתיחות, הזמן וההקשבה. הם הרגישו שהוא שם בשבילם".

דנון מתאר את הביקור ביד ושם כמרגש ואמוציונלי, הביקור במנהרות הכותל כמרומם רוח והביקור במכון הוולקני כפורץ דרך של ממש. "רבים מגיעים ממדינות באפריקה שזקוקות לפיתוחים החקלאיים של ישראל. הם התרשמו מאוד וחזרנו נחושים לערוך כנס והצגה של הטכנולוגיה הייחודית של ישראל כבר בחודש הבא, כשראש הממשלה יגיע גם הוא".

"מראה שווה מאלף מילים". דנון במהלך הסיור.

השגריר הישראלי סבור שהביקור היה חשוב מאין כמוהו ומצהיר שהובלתם לביקורים בישראל היא יעד ששם לעצמו. "מראה שווה מאלף מילים. כשאני מנסה להסביר את הסכנות מחיזבאללה, המראה של הגבול והמרחק והשטח עצמו הוא טיעון האופטימלי. השגרירים התרשמו מקרוב מהאתגרים הרבים של מדינת ישראל, וחזרו הביתה עם הבנה עמוקה אודות הצורך שלנו לעמוד אל מול האיומים הביטחוניים שלנו", אמר. "הביקור החשוב הזה מטפח את הקשרים המדיניים שלנו בהווה, ובונה קשרים איתנים עם מנהיגי העתיד”.

בעודו עומל על פיתוח הכנס, הוא גאה להזכיר גם את התפקיד החדש והיוקרתי שלו בארגון כראש ועידת המשפט של האו"ם. כראש ועדה באו"ם יהנה מסמכויות כגון שליטה פרוצדוראלית על התכנים שיידונו ולא יידונו בוועדה. ועדות החקירה של האו"ם נגד ישראל, אגב, כמו ועדת גולדסטון על 'עפרת יצוקה' או הועדה על צוק איתן, 'נולדו' ב'מועצת זכויות האדם' של האו"ם ולועדת המשפט בראשות דנון לא תהיה יכולת לסכל יוזמות דומות להן בעתיד. "אני גאה שקיבלנו תמיכה של 109 מדינות. כצפוי התמיכה לא הגיעה בקלות, עם נסיונות לעכב ולשבש את המינוי בעיקר מצד אירן, אך בסופו של דבר ההצבעה התקיימה במועדה, וישראל זכתה בה לרוב מוחץ של 109 מדינות, הרבה יותר מהמינימום הנדרש, העומד על 77 קולות. 55 מדינות הצביעו 'הצבעת מחאה' למדינות WEOG אחרות, על אף שאלו כלל לא הציגו מועמדות, 23 נוספות נמנעו ו-6 נעדרו מההצבעה”.

"השטח עצמו הוא הטיעון האופטימלי". השגרירים על קו הגבול בישראל

המינוי גרר כצפוי תגובות נזעמות בעולם הערבי. השגריר הפלסטיני מנצור סיפר כי "הופעלו לחצים להעניק פרס למדינה הכובשת אדמה של מדינה אחרת תוך הפרת החוק הבינ"ל במקום להענישה על כך". חברות הליגה הערבית הביעו גם הן מחאתן הרמה על מינויו של דנון, ודובר חמאס, סאמי אבו-זוהרי, כינה את המינוי "מביש וחסר כבוד לארגון האו"ם ולחוקיו".

דנון ייכנס לתפקיד יו"ר ועדת המשפט של האו"ם בספטמבר ויכהן בו במשך שנה. "מתפקידי להיות אובידיקטיבי ואני שמח שנעסוק בנושאים כמו משפט בינלאומי וטרור".