"אי המטמון" בעיבוד אפרים סידון מגיע לבמה

ההצגה "אי המטמון" מבוססת על ספר הילדים הקלאסי של רוברט לואיס סטיבנסון, שסיפק השראה לכל סיפורי הפיראטים הגדולים עד לסדרת "שודדי הקאריביים". זהו סיפורו של נער בשם ג'ים המגלה מפת אוצר שנמצאת בין חפציו של שודד ים זקן, המגיע למסבאה שהוא מנהל עם אמו ונפטר שם. בהמלצת רופא המשפחה, ג'ים יוצא בעקבות האוצר למסע מסוכן ביותר שבו הוא נאלץ להתמודד עם סכנות רבות, כולל שודד הים האימתני ג'ון סילבר. 

יש הרבה תהפוכות בעלילה המותחת, שאמנם תומצתה על ידי המחזאי אפרים סידון, אבל נוספו לה גם שתי דמויות חדשות של ילדים, חבריו של ג'ים המצטרפים למסע. כך מקבלת העלילה תחושה של סיפור קבוצתי במקום המסע הבודד של הגיבור המקורי של סטיבנסון.

ההצגה שבנו צמד הבמאים משה בן שושן ורענן ניסים פררה לוקחת את סיפור ההרפתקאות לכיוון קליל ולא מאיים, וזה כנראה נכון כשמכוונים את ההצגה לקהל של בני 12־6. ההצגה בנויה כמעין מחזמר עם מוזיקה נחמדה ועבודת עיצוב מרשימה ביותר של התפאורן סשה ליסיאנסקי, שהצליח ליצור תפאורה מודולרית ההופכת ממסבאה לספינה ולאי טרופי בצורה מופלאה ביותר. כל זאת בליווי מדויק של הקרנות וידיאו־ארט.

הפיראטים במתח. מתוך "אי המטמון"(צילום: כפיר בולוטין)

צוות השחקנים, הכולל את בן רביד, תום חודורוב, הילה שלו, ניסו כאביה, שרון צור, דוד בילינקה, רוית יעקב כהן ואמיר שורוש, מגיש ביצוע קצבי ונמרץ. כולם עושים עבודתם בהתלהבות ובחן, אבל עדיין יש תחושה שהדמויות נותרות קצת שטוחות מדי. משהו ביחסים ביניהן נותר שלדי מדי ולא מפותח מספיק.

לסיכום, זו בהחלט הצגה יפה ומושקעת, שמספקת לקהל הצעיר חוויה תיאטרלית מהנה ומעשירה, ואולי היא גם תגרום להם לחזור הביתה ולנסות לקרוא את הספר.