תחרות הגראנד סלאם שמתקיימת באיצטדיון ארתור אש המשתדרג שבקווינס, מעניקה השנה את כספי הזכייה הגבוהים ביותר בהיסטוריה של הטניס. ב-10% יותר מכל תחרות אחרת עם סכום של 46.3 מיליון דולר, הסכום הגבוה ביותר מקרב כל הטורנירים.

דודי סלע, השם הישראלי המוכר מהתחום כבר הספיק להפסיד בסיבוב הראשון בתחרות בחמש מערכות, אבל לפני שנים, כשהיה במסגרת תחרויות הנוער בתחרות הצליח להגיע לחצי הגמר כשמאחוריו מאמנו ומי שהשכיל לדחוף אותו קדימה, האלוף הישראלי הוותיק גלעד בלום.

השנה גלעד בלום צופה בתחרות כשהוא כבר ניו יורקר מן המניין. לפני 16 שנים בדיוק, הוא הגיע לכאן לסיקור התחרות מטעם 'ידיעות אחרונות', ונשאר.

בעיר הוא התאהב הרבה קודם. "הגעתי בגיל 11 כשחקן טניס למסע התרמות של מרכז הטניס ובכל שנה הגענו לשחק בטורניר. הייתה לי כאן גם משפחה אומנת שאירחה אותי במהלך כל טורניר. תמיד אהבתי את מנהטן והרגשתי שמשהו בקסם שלה והמנטליות שלה עשה לי טוב".

כילד שגדל ברמת השרון, החל לשחק טניס בגיל 9 ובעקבות הכשרון שהפגין בגיל 16 נחשב שחקן מקצוען כשהוא קופת מתחרות לתחרות. עד פרישתו בגיל 30 הספיק להיות מדורג 61 בעולם, לקטוף את תאר אלוף ישראל שנה אחר שנה כמעט, גם בנוער וגם במסגרת תחרויות הבוגרים, השתתף באולימפיאדות ושיחק שנים ארוכות בנבחרת ישראל.

"להיות טניסאי בישראל זה מורכב". בלום

אחרי שפרש, הוא מתאר, החל לאמן כשרונות צעירים כשהוא מפתח חוש מיוחד לגלות אותם. "אחיו של דודי סלע הביא אותי לאימון כשהיה בן 9", מספר. "ראיתי שהוא גאון קטן ואמרתי לו שכשאני אפרוש, אהפוך למאמן ואני רוצה להיות מאמן שלו. מוניתי להיות מנהל האקדמיה למצטיינים במרכז הטניס וביום הראשון אמרתי שיש שחקן בן 10 בקריית שמונה ועשינו הכל כדי לאמן אותו. ביקשתי שידאגו למימון והטסנו אותו לשדה דב 3 פעמים בשבוע, הייתי אוסף אותו לאימון ומחזיר אותו לדיילת בשדה. בסוף אותה שנה העברנו אותו ואת משפחתו להרצליה במימון מרכז הטניס וכל בוקר, לפני בית ספר הוא היה מתאמן איתי. כשעזבתי אותו הוא היה כמעט אלוף אירופה כבר".

אז אפשר לומר שהוא חייב לך את הקרירה שלו

"לא הייתי אומר את זה אבל אין ספק ששלושת השנים שעבדתי איתו היו מאוד קריטיות לפיתוח יכולות וקריירה. אם היה בשנים האלו מתזבזז בקרית שמונה זה יכול היה להיות מאוחר. כשנהג להגיע לכאן לתחרויות יו אס אופן כנער היה מתארח חלק מהזמן אצלי ואת השבועיים האלו הייתי מקדיש כדי לאמן אותו ולהכין אותו לתחרות".

בלום נשמע מאוד קול. לא נשמע שמשהו מאחור השאיר לו טעם רע, וגם כשהוא מתאר אכזבות, הוא מיד עובר לצעד הבא. "טניס זה מקצוע ודרך חיים. ככה אני מתייחס לזה. רגשות זה לדברים אחרים".

אחרי 4 שנים כמאמן ומנהל אקדמיה במרכז הטניס ברמת השרון החליט לעזוב. "להיות טניסאי בישראל זה מורכב. הסתדרתי מצוין במסגרת סבבי ATP. החוקים היו ברורים. אתה מנצח, דירוג עולה, כסף עולה ולהיפך. הכל מאוד ברור ואוביקטיבי. כשאתה עובר לסקטור האזרחי", הוא מסביר, "אתה כבר צריך להביא תכונות אחרות מאשר יכולת מנטלית גבוהה במערכה חמישית. צריך לדחוף מרפקים, להתלכלך. דברים שלא הכרתי", הוא מתאר כנראה סיטואציה שספורטאים רבים מכירים. "לא הצלחתי להתפרנס, הוצאות המחיה שלי היו גבוהות ממה שהכנסתי כי התרגלתי לרמת חיים מסוימת".

תכנית ייחודית לכשרונות צעירים. בלום

איך הדרך הובילה לניו יורק?

"בישראל התלמידים שלי היו עורכי דין, מיליונרים ועקרות בית בעיקר. לא היו לי תלמידים ברמה הישגית ואיגוד הטניס כבר לא רצו את שירותי. הרמתי טלפון לרוברט קפלן שהיה אמרגן שלי בארה"ב שנים ובדקתי איתו  פרטים על השוק המקומי. הוא אמר שבניו יורק יש הרבה בררה. חסרים מאמנים ברמה גבוהה. בגלל הדמוגרפיה, יש הרבה מחסור במגרשים בעונות מסוימות ואז השוק מקבל אופי מסוים. מועדונים משלמים שכ"ד גדול, מעמיסים תלמידים והרמה יורדת. הנישה שלי היא שחקן עבר שבא עם ניסיון של טניס הישגי ורוצה לפתח שחקנים. הגעתי לכאן וראיתי שוק גדול של חובבי טניס וכשרונות שיכולים לממן אימונים ומסביבם מאמנים ברמה נמוכה".

ב17 באוגוסט 2000, כשהוא על המטוס לנסיעה בת שבועיים לעיר, פנה אליו דייל במהלך הטיסה וסיפר לו שיש לו חבר שמאמן בקווינס ומחפש מאמנים ברמה גבוהה לפיתוח הכשרונות המקומיים. "פניתי אליו ומיד קיבלתי את העבודה".

איך מאימונים פרטיים בנית מהר כל כך אקדמיה?

"התחלתי לאמן אותם, והמועדון שאימנתי בו הציע לאמן לאמן יותר ויותר, וזמן קצר אחרי כבר הציעו לי לאמן את הנבחרת של המועדון. זיהיתי מה שחסר ושאלתי אם מעוניינים שאגבש תכנית לצעירים. כך פיתחתי תכנית אקדמיה שלי בתוך המועדון. התכנית מאגדת פעילויות של כשרונות צעירים".

מה שונה בה משיטות אחרות מסביב?

"היא תכנית מקצועית. מיועדת למתקדמים ולמתחילים, אבל גם מי שמתחיל הופך מהר מאוד לשחקן. הרבה פעמים הורים לא תמיד יודעים לבחון את המסגרת אליה הם שולחים את הילדים. לא רציתי לעשות קייטנה, אלא להקים בית ספר מקצועי, תחרותי ואינטנסיבי. יכול להיות מאמן חתיך, יכול להיות שהתלמיד נהנה אבל לא לומדים כלום. הנישה שלי היא אנשים שמגיעים במנטליות של תחרות".

מודל האקדמיה שהקים, גלעד בלום טניס אנטרפרייז, היה תחרותי מאוד. "אחרי 9 שנים היו לי 160 תלמידים". בדיוק אז קיבל הצעה שלא יכול היה לסרב לה, כשג'ון מקנרו, מושא הערצה וותיק, הציע לו לנהל אקדמיה שהקים.

איך הגיעה ההצעה הנחשקת?

"אני מכיר אותו מגיל 17 כשהוא היה בן 24 בשיאו בווימבלדון וגם שיחקתי נגדו. במשך השנים שמרנו על קשר והוא היה מגיע אליי לאקדמיה, משחק איתי משחקי אימון ובמהלך האימונים היה מדבר על לפתוח אקדמיה, סיפר שכבר שנים הוא חולם להקים אקדמיה משלו. אמרתי שכשירצה לעשות את זה, אני אשמח לנהל אותה. כשהגיע הרגע ופנה אליי נתן לי הצעה שלא יכולתי לסרב לה. במושגים של סטארט אפ עשיתי אקזיט".

בלום צירף את שחקני האקדמיה שלו לאקדמיה החדשה וביחד ניהל 500 תלמידים ועשרות מאמנים. במשך שנתיים ניהל את האקדמיה ועל אף הגאווה על ההצלחה של המרכז שפיתח, אחרי שנתיים החליט לעזוב.

גלעד בלום בנד. "תחביב שאני מפתח מגיל 10".

"היו שנתיים מאוד מלמדות. העצה שלי היא שאם אליל הילדות שלך הופך לבוס שלך צריך להיזהר. היה בסיס ידידותי הייתה הצלחה כלכלית ומקצועית אדירה. אחד השחקנים שאימנתי לקח את אליפות הנוער בווימבלדון ויש שחקנית אחת ביו אס אופן עכשיו. אבל אלו היו שנתיים מאוד אינטנסיביות  כשמקנרו על הראש והבנתי שפיזית זה מוטט אותי ואיבדתי קשר עם התלמידים. מלעשות את מה שאני הכי אוהב ויודע הפכתי להיות בעיקר מנהל החלטתי לעבור למועדון קטן יותר, משלי".

היום הוא מנהל את גלעד בלום טניס, אקדמיה אותה הוא מכנה 'בוטיקית'. "היום אני שומר על מסגרת של עם 35 תלמידים עם 2-3 מאמנים שעובדים אצלי ומריץ אימונים אינטנסיבים, מותאמים, ממוקדים ומקדמים".

בנוסף, הוא משקיע לא רק בשם מקורי לאקדמיה אלא גם ללהקה שלו "גלעד בלום בנד". כן, בגיל 49, עם 2 ילדים ועוד שניים בדרך, עם אקדמיה ובין אימון לאימון הוא עובד על אלבום חדש ומופיע במועדונים בניו יורק עם הלהקה שלו.

איך נולדה הקריירה השנייה?

"המוזיקה זה תחביב שאני מפתח מגיל 10 כשאח שלי הביא גיטרה הביתה. בגיל 16 אבא שלי ז"ל קנה לי גיטרה אקוסטית. אהבתי לנגן בה והסתובבתי איתה מתחרות לתחרות. 30 שנה שמרתי אותה וכאן בניו יורק שכחתי אותה בבגאז' במונית. כשפרשתי אח שלי אילן שהוציא בעצמו עכשיו ספר שירה נתן לי כמה שירים וביקש שאלחין".

שתי האהבות טניס ומוזיקה התחברו כשהגיע אליו בתקופת המיתון מלחין מקומי וביקש עבודה במועדון. גלעד מתאר שהבין מהר מאוד שהבחור לא ממש בקיא בטניס, אך כשהבין את הרקע המוזיקלי שלו החליטו לשתף פעולה, צירפו נגנים והקימו את הלהקה.

למה קרויה הלהקה על שמך?

"חשבנו איך לקרוא ללהקה. אני אמנם הכי פחות מקצועי מבין חברי הלהקה. אבל בסך הכל המוסיקה והמלים הם שלי, אני משלם, מביא את החומר, אני שר כותב וגם מלחין".

השבוע, כשעל מגרשי הטניס בפלשינג מתחרים שחקנים על תארי הגרנד סלאם, בלום בשלווה ושמחה עלה על הבמה בווסט אנד לאונץ באפר ווסט סייד להופיע עם הלהקה. "רוב חברי הלהקה חטיארים ויש לנו בסיסט בן 21. אני נהנה מהיצירה. אין לי תוכניות להגיע לקרנגי הול או למדיסון סקוור גארדן, אבל בכל ביקור שלי בישראל אני עובד עם מפיק ישראלי על האלבום שעוד מעט יהיה מוכן".