בג"ץ דחה עתירה נגד הזנת אסירים בכפייה: "החוק צולח את מבחני החוקתיות"
בהחלטתם ציינו שופטי בג"ץ כי החוק שמאפשר למדינה להזין שובתי רעב בכפייה מקיים את האיזון העדין בין ערכי קדושת החיים וזכות הפרט לכבוד
העתירות שהוגשו על ידי ההסתדרות הרפואית וארגונים אחרים טענו כי החוק שמאפשר לכפות טיפול רפואי על אסירים שובתי רעב למרות שהם מסרבים לכך איננו חוקתי. החוק עבר בכנסת בעקבות כמה קרי שביתות רעב של אסירים פלסטינים לציון מחאה. בשנים האחרונות התופעה של שביתות הרעב הולכת וצוברת תאוצה בעיקר בקרב אסירים ביטחוניים בבתי סוהר ישראליים.
מליאת הכנסת אישרה ביולי בשנה שעברה בקריאה שנייה ושלישית את חוק ההזנה בכפייה. התיקון לפקודת בתי הסוהר מסמיך את נציב שירות בתי הסוהר לפנות, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לנשיא בית המשפט המחוזי בבקשה לקבל היתר למתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב. הטיפול הרפואי יינתן במקרה שבו יש אפשרות ממשית כי בתוך זמן קצר תיגרם סכנה לחיי האסיר או שתיגרם לו נכות חמורה ובלתי הפיכה.
ההסתדרות הרפואית טענה כי החוק איננו מידתי, לא אתי ופוגע בכללי האתיקה הרפואית שמקובלים בעולם. לטענתם, האכלה בכוח של שובתי רעף טומנת "סכנה ממשית לבריאותם ומנוגדת לעקרונות העל של מניעת נזק ושל שמירה על האוטונומיה של המטופל על גופו". המדינה טענה בתגובה כי אמנם החוק פוגע באוטונומיה של שובתי הרעב אולם הוא נועד לתכלית ראויה שהולם את ערכיה של מדינת ישראל.
השופטים ציינו כי ההחלטה התקבלה לאחר שנבחנו טענות הצדדים בראי הדין הישראלי, הדין הבינלאומי, משפט משווה והמשפט העברי.
עוד נקבע בהחלטה כי החוק מקיים את האיזון העדין בין הערכים השונים של קדושת החיים, האינטרס הציבורי, זכות הפרט לכבוד, לאוטונומיה ולחופש ביטוי. איזון זה מושג בהינתן ההליך ההדרגתי שמקיים החוק וכולל מספר גורמי בקרה רפואיים, משפטיים ושיפוטיים.
"לפנינו סוגיה מורכבת משפטית, אתית, ציבורית ואנושית", כתב השופט אליקים רובינשטיין בפסק הדין, שמצא כי יש לדחות את העתירות ולקבל את עמדת המדינה. "בסופו של דבר יש בחוק אלמנט של הצלת חיים, ומתן עליונות לעיקרון קדושת החיים, זו ראשית וזו אחרית. מעצימה זאת כמובן העובדה שהאדם שבו מדובר נמצא במשמורת המדינה, שחובתה להעניק לו טיפול רפואי ראוי".
בספטמבר בשנה שעברה ציינה המדינה בתגובתה לעתירה נגד הזנה בכפייה של עצירים ואסירים ששובתים רעב כי יש אינטרס ציבורי מובהק לשמור על חיי האסיר מצד אחד, ולשמור על ביטחון הציבור מצד שני.
המדינה טענה עוד כי מדובר בהרחבה של "סל הכלים" שעומד בפניה לשם הגנה על האסיר, וכן כדי לשמור על ביטחון הציבור. "תוצאותיה של שביתת רעב עלולות לגרום בסבירות גבוהה לפגיעה בביטחון הציבור ובשלטון החוק", נכתב בתגובת המדינה.
אישור החוק עורר התנגדות נרחבת בקרב גורמים רפואיים. יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, כינה את החוק מיד לאחר אישורו "חוק מזיק שמכתים את ספר החוקים של ישראל".
לפנייה לכתב/ת 
