שתף קטע נבחר

ללבנונים נגמר החוף. תפגשו אותם בקפריסין

חופים ציבוריים הם מוצר הולך ונעלם בלבנון בגלל הזיהום, השתלטות הטייקונים והמחירים הבלתי נסבלים. אם הקיץ נדמה היה לכם שאתם נתקלים ביותר ויותר לבנונים באתרי הנופש בטורקיה ובקפריסין - אתם לא טועים

ללבנוני חמזה א-סיס לא אמורה הייתה להיות בעיה למצוא חוף לבלות בו את הקיץ בהתחשב בכך שארצו שוכנת לחופי הים התיכון, אבל על רקע העובדה שמשקיעים פרטיים נוגסים בעוד ועוד שטח מחופי המדינה ועל רקע התלונות שהמים בהם הופכים מזוהמים יותר ויותר, לבנונים רבים אומרים שזול יותר ובריא יותר לטוס לחו"ל כדי ללכת לים מאשר לרחוץ בחופי ארצם.

 

"נסעתי לקפריסין לחמישה ימים, לנתי במלון יוקרה ונהניתי מהיופי של החוף הקפריסאי", מספר סיס, שבא מהעיר צידון שבדרום לבנון. "על כרטיס הטיסה, המלון וכל ההוצאות, כולל שירותי הסעה, אוכל, שתייה, מועדונים ופעילויות, שילמתי אלף דולר", אומר הצעיר, בן 23. "קניתי אפילו מתנות ומזכרות למשפחתי". זו השנה השנייה ברציפות שהוא וחבריו נוסעים לקפריסין.

רוחצים מנסים להיכנס לחוף ציבורי בביירות (צילום: AFP) (צילום: AFP)
רוחצים מנסים להיכנס לחוף ציבורי בביירות(צילום: AFP)
בלבנון, לעומת זאת, ההוצאות הכלכליות מתחילות הרבה לפני שהרוחצים נכנסים למים. "העלויות מתחילות בתשלום על חניה ואז אתה צריך לשלם על הכניסה לפחות 30 דולר ואם לזה מוסיפים את העלות רק של מיץ, מים וארוחה רגילה אז צריך לצרף עוד 40 דולר לפחות".

 

עבור לארה עוון, בת 34, בריחה של חמישה ימים לקפריסין מחופיה המזוהמים של לבנון הייתה שווה את 500 הדולרים שהוציאה. "הים בלבנון ובקפריסין הוא אותו הים, אבל בקפריסין החופים נקיים ובחינם", היא אומרת. "כאן בלבנון או שאנחנו שוחים ליד בקבוקים ופחיות בחופים שבחינם או שאנחנו צריכים לשלם הון כדי להיכנס לחופים פרטיים". מזבלות פתוחות הן דבר שכיח בלבנון, הסובלת ממשבר פינוי אשפה מאז קיץ 2015.

קו החוף בטברג'ה, מצפון לביירות (צילום: AFP) (צילום: AFP)
קו החוף בטברג'ה, מצפון לביירות(צילום: AFP)

לפי דו"ח של אוניברסיטת בלאמנד בלבנון שפורסם ב-2012 המפעלים הרבים לאורך החוף הלבנוני מגבירים עוד יותר את הזיהום, והם פולטים חומרים רעילים שנשפכים לים. בנוסף, לפי הדו"ח יותר מ-150 קילומטרים מרצועת החוף זוהמו ב-2006 כתוצאה מדליפת נפט אחרי שישראל הפציצה תחנת כוח גדולה מדרום לביירות במהלך מלחמת לבנון השנייה.

 

המספר ההולך וגדל של לבנונים המחפשים חוף לנפוש בו בחו"ל הוביל את סוכנויות הנסיעות לארגן טיסות צ'רטר כדי למשוך עוד ועוד לקוחות בעזרת חבילות טיסה זולות יחסית. חסן דאהיר, הבעלים של סוכנות הנסיעות "חמישה כוכבים", סיפר כי אתרי הנופש הטורקיים מרמריס, בודרום, אנטליה ואלניה הפכו ליעדים המובילים עבור לבנונים, ואחריהם ברשימה קפריסין ושארם א-שייח. "אתה יכול לנסוע למרמריס שבטורקיה לחמישה ימים, להישאר במלון באיכות ממוצעת ולשלם רק 425 דולר, כולל אוכל ושתייה", הוא מספר. לדברי דאהיר כ-10 טיסות צ'רטר שבכל אחת מהן 190-150 נוסעים יוצאות מדי שבוע בחודשים יוני-ספטמבר למגוון יעדים עם חופים.

הפתרון הזול, יחסית. העיירה הלבנונית אנפה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
הפתרון הזול, יחסית. העיירה הלבנונית אנפה(צילום: AFP)

חלק גדול מהבעיה הוא היעדרם של חופים ציבוריים נקיים ובריכות שחייה בלבנון. "חופים ציבוריים במובן הרגיל לא קיימים בלבנון", אומר מוחמד איוב, מנכ"ל ארגון החברה האזרחית "אנחנו". "לבנון היא אחת המדינות היחידות המתירות לבנות על אדמות החופים הציבוריים שלה".

 

עם זאת, אתרי נופש רבים שמגבילים כעת את הגישה לחופי לבנון אינם מורשים, והם נבנו על אדמה שנתפסה במהלך מלחמת האזרחים שהתחוללה במדינה בשנים 1990-1975. לפי דו"ח של משרד התחבורה הלבנוני מ-2012 על כחמישה קמ"ר מחופי לבנון נבנו כבר מתקנים ורובם נבנו שלא כחוק. "כל הרשויות והפוליטיקאים הם פושעים, והפתרון הוא לבטל את החוק המאפשר השקעה בשטחים השייכים לחופים", אמר איוב.

חוף ציבורי בבירת לבנון ביירות (צילום: AFP) (צילום: AFP)
חוף ציבורי בבירת לבנון ביירות(צילום: AFP)

עבור אלה שאינם יכולים להרשות לעצמם לטוס לחו"ל החופים הציבוריים המעטים בלבנון הם האפשרות היחידה. השנה הוצפו חופים ציבוריים בצור ובנקורה שבדרום לבנון במבקרים למרות היעדר המתקנים

שם. חובבי השמש נהרו גם לאנפה שבצפון. "בכל מקום אחר היינו משלמים 80 דולר כדי להיכנס ועוד 80 דולר על אוכל", מספרת רוז מאטה, יושבת עם משפחתה במסעדה בחופי אנפה. "כאן אנחנו יכולים לפחות לאכול, לשתות וליהנות בחוף ב-80 דולר בלבד".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים