כבר לא יושבת על הגדר. סין מתערבת בדרום סודן
במשך שנים החזיקה סין במדיניות מוצהרת של הימנעות מהתערבות בענייניהן הפנימיים של מדינות, אך בייג'ינג סוטה ממנה באחרונה כדי לקדם את מטרות הסחר וההתפשטות שלה - גם אם במחיר של ליבוי סכסוכי דמים באפריקה
שדה הניסוי לעוצמת הדיפלומטיה של המעצמה הקומוניסטית: זה עשרות שנים מדגישה סין את עמדתה הברורה ביחסי חוץ, המסתייגת מהתערבות בעניינים הפנימיים של מדינות אחרות. על רקע זה בולטת מאוד המעורבות של בייג'ינג ביחסי סודן ודרום סודן ובסכסוך הפנימי בדרום סודן. מעורבות זו מעידה על סטייה מסוימת, שאולי גדלה בהדרגה, מהמדיניות המוצהרת של המעצמה הקומוניסטית הגדולה.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
הסיבה המרכזית לכך היא האינטרס הכלכלי של סין באזור בשל השקעותיה העצומות במאגרי הנפט הנמצאים ברובם בדרום סודן. כמו כן, הגישה לים ומרבית מתקני הזיקוק נמצאים בסודן - מה שהופך את היחסים התקינים בין שתי המדינות לאינטרס מרכזי של סין. עד לעצמאותה של דרום סודן בשנת 2011, כל מאגרי הנפט היו שייכים לסודן, שם משחקת סין תפקיד משמעותי החל מסוף שנות החמישים. הקשרים המסחריים בין המדינות התמקדו תחילה באספקת תחמושת מסין לסודן, ששימשה את הממשלה במלחמות האזרחים ארוכות השנים שניהלה - תחילה עם אזור הדרום, ולאחר מכן באזורים דרום קורדופן, הנילוס הכחול ודרפור.
אפריקה הענייה קרצה לסין מעוטת משאבי הטבע
ניתן לומר כי סודן היוותה את שדה הניסוי הראשון במדיניות "היציאה החוצה" של סין, שהחלה בשנות התשעים והתחזקה בעשור וחצי האחרונים. סין ביקשה להבטיח לעצמה מקורות אנרגיה ומשאבים טבעיים אחרים כדי לשדרג את מעמדה בעולם, ולייצא את עודפי הייצור שלה ואת הניסיון שצברה בבניית תשתיות. הדבר הוביל אותה לאפריקה הענייה במזומנים ובתשתיות, אך עשירה במשאבים טבעיים. מדינות אפריקניות קיבלו לרוב בברכה את ההשקעות הסיניות, שהגיעו ללא דרישות לדמוקרטיזציה או לליברליזציה כלכלית - שינוי משמעותי ממדיניות מערבית שפעמים רבות נתפשה באפריקה כפטרונית. סודן היא דוגמה מוקדמת ומוצלחת במיוחד לביסוס הברית הזו.
מאז התהדקה הברית בין המדינות, הצליחה סין לבסס את עצמה כמשקיעה הגדולה והחזקה ביותר בסודן עד היום, כשסיפקה מימון של עשרות מיליארדי דולרים וכוח אדם משמעותי להקמת תשתיות במדינה האפריקנית. תשתיות אלו נועדו בעיקר לפיתוח ענף הנפט ויכולות הייצוא שלו. בין היתר, סין הקימה את צינור הובלת הנפט מאזור הפקתו בדרום סודן של היום לנמל פורט סודן שלחופי הים האדום. בנוסף, היא סייעה לסודן בהקמת מפעלים לייצור נשק והמשיכה לספק לממשלה אמצעי לחימה רבים. לאורך השנים, פעילותן של חברות סיניות באזורי הפקת הנפט הביאה לפגיעה באוכלוסיות המקומיות ולגירושן מאדמותיהן.
הסינים רואים את מעורבותם כחיובית ומקדמת שלום
היחסים הקרובים בין בייג'ינג לבין חרטום היוו אתגר ליחסיה של סין עם דרום סודן העצמאית בשל חלקה באחריות לפשעים שנעשו באזור. שתי המדינות עברו תהליך מורכב של התקרבות, שבמסגרתו מיהרה סין להשקיע מיליארדי דולרים בדרום סודן. מאז כינון היחסים בין שתי המדינות, הם ניצבים בפני אתגרים גדולים בתחום הפקת הנפט, וסין מתמודדת תמידית עם שיקולים של רווח מול הפסד בהשקעותיה. לדוגמה, ענף הנפט הדרום סודני הושבת בין ינואר 2012 לאפריל 2013 על רקע מחלוקת בין חרטום לבין ג'ובה, בירת דרום סודן, על תעריפי שינוע הנפט בשטח סודן, וידע השבתות נוספות מאז פרצה מלחמת האזרחים במדינה בדצמבר 2013.
לאורך עשורים של מאבק מול הממשלות הסודניות, התפתחה הפוליטיקה בדרום סודן בנתיב שהיה אלים לעתים קרובות, והתאפיינה במאבקי שליטה בעלי מרכיב אתני מובהק. לפיכך, פריצתה של מלחמת האזרחים בדרום סודן הייתה כמעט צפויה מראש. הגורם המיידי לסכסוך היה מאבקי כוח בלתי מתפשרים בין הנשיא סלבה קיר לבין סגן הנשיא המפוטר ריק מצ'אר, וכל אחד מהצדדים זכה לגיבוי של כוחות צבאיים, פוליטיים ובינלאומיים שונים. למרות החתימה על הסכם שלום באוגוסט 2015, המאבק בין הצדדים עדיין לא הסתיים, כפי שמעידה ההתלקחות המחודשת של הסכסוך בחודש יולי האחרון.
הסדקים במדיניות ה"אי-התערבות" הסינית בהקשר זה באים לידי ביטוי במישור הדיפלומטי ובזירה הפנימית של סין. כלפי פנים, בייג'ינג מפארת את מעורבותה בדרום סודן, שלרוב נתפשת על ידי הציבור הסיני כחיובית ומקדמת שלום; מגמה זו ניכרת, למשל, בסיקור התקשורתי הרחב והחיובי שזכה לו סיפורם של חיילים מכוח שמירת השלום ששלחה סין, שנהרגו ליד ג'ובה השנה.
כלפי חוץ, בייג'ינג מבקשת לקדם את מעמדה הבינלאומי כ"שחקנית אחראית" וכמתווכת הוגנת יותר מארצות הברית. במידה רבה, ארה"ב הייתה המקדמת המשמעותית ביותר של עצמאות הדרום מהצפון, אך בשנים האחרונות היא נוקטת קו נוקשה כלפי ממשלת דרום סודן על רקע הלחימה הקשה והמתמשכת בשטחה. נראה כי ככל שארה"ב תמשיך ותיסוג מהמדינה, כך תיכנס אליה סין יותר ויותר.
מאז פרצה מלחמת האזרחים בדרום סודן, נוטלת סין חלק פעיל במאמצי התיווך בין הצדדים לסיום הסכסוך, אך גם מזרימה נשק לאזור, ובכך תורמת לאי-יציבות. אספקת הנשק מבייג'ינג מגיעה לממשלת דרום סודן באופן ישיר, בזמן שתנועת האופוזיציה המורדת, SPLM-IO, מתחמשת ככל הנראה בנשק סיני באופן עקיף, דרך הברחות מחרטום. הצורך בהענקת תמריצים מסוגים שונים לאופוזיציה נובע מהיתרון הפוליטי שלה באזורים שבהם חברת הנפט הסינית פעילה במיוחד.
מודעות המורדים לחשיבות הנפט עבור הכנסות הממשלה שנגדה הם נלחמים, כמו גם עבור השחקניות הבינלאומיות באזור כדוגמת סין, הביאה אותם לנסות ולשדרג את מעמדם באמצעות איום ומימוש של תקיפות באזורי הפקת הנפט.
ניתן לראות כיצד סין משחקת משחק כפול ואף משולש בכל הנוגע לסכסוך בדרום סודן וליחסים בינה לבין שכנתה הצפונית. מצד אחד, היא חוזרת ומדגישה את הצורך ביציבות עולמית כדי לקדם את מטרות הסחר וההתפשטות שלה. מצד שני, בייג'ינג פועלת לעתים קרובות באופן שמערער את היציבות הפנימית והאזורית בסודן ובדרום סודן. ימים יגידו אם מדובר בהימור כפול ובניסיון למקסם רווחים, או שמא במדיניות בינלאומית חדשה שעדיין אינה עקבית דיה.
ענבל בן יהודה ורחל בית אריה הן עמיתות מחקר בפורום לחשיבה אזורית
ערכה: ד"ר לילך אסף
המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם", שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים
לפנייה לכתב/ת 
