רפא"ל תשלם ארנונה מופחתת על "מכון דוד"
מועצת מטה אשר דרשה מהחברה לפיתוח אמל"ח לשלם תעריף מלא על שטח המפעל שבתחומה. אבל שופט קבע: היא זכאית להקלת "מפעל לייצור נשק"
בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה קיבל לאחרונה ערעור שהגישה חברת רפא"ל על החלטת מנהל הארנונה של מועצת מטה אשר, וקבע שהיא תשלם ארנונה מופחתת
על מפעל שלה בצפון הארץ, בהתאם לסיווג של המקל של "מפעל לייצור נשק".
בשנים 2010, 2012 ו-2014 קיבלה רפא"ל ממנהל הארנונה במטה אשר דרישות תשלום של 4.5 מיליון שקל בממוצע לשנה. המנהל סיווג את השטח כ"מפעל עתיר שטח". ביולי 2015 נדחה ערר שהגישה החברה על החיובים, ועל רקע זה היא הגישה ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה. לטענתה, מנהל הארנונה היה צריך לסווג את המפעל כ"מפעל לייצור נשק", שלפי פקודת העיריות זכאי לארנונה מופחתת.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- שופטת: התנתקות מפלאפון הייתה דרך ייסורים
- רשלנות במעקב היריון: הורים יקבלו 8 מיליון ש'
- רופא שיניים קרא לעובדת "מטומטמת" - ויפצה
- תבע בדיקת אבהות: "היו לה גברים אחרים"
רפא"ל, החברה הממשלתית לפיתוח אמצעי לחימה, שוכרת מהמדינה מאז 1994 את "מכון דוד", המשתרע על פני כ-6,800 דונם צפונית לחיפה. חלק משטח המפעל נמצא בתחום המועצה האזורית מטה אשר. חלקים אחרים נמצאים בתחומי שתי רשויות מקומיות אחרות וחלק ניכר אחר הוא "שטח גלילי" – שאינו בתחום השיפוט של רשות מקומית כלשהי.
תביעה
סוף לאפליה בת"א: הנחת ארנונה על מרתפים
עו"ד ויסאם ג'ורג' אסמר
בעלת דירת קרקע דרשה לשלם שיעור מופחת על המרתף שלה – כפי שניתן לבעלי בתים פרטיים. ביהמ"ש הסכים שמדובר במדיניות של איפה ואיפה
מנהל הארנונה טען בתגובה שההטבה לא ניתנת לכל מפעל לייצור נשק אלא רק לכאלה ששטחם עולה על 3,500 דונם. לדבריו, את החישוב יש לעשות על פי שטחי המפעל הנמצאים בפועל בתחום הרשות המקומית, ואין להתייחס לשטחים שנמצאים בתחומי רשויות מקומיות אחרות או לשטחים הגליליים של המפעל.
השופט רון סוקול ציין שצמצום שטחי הקרקע של מפעלים ביטחוניים בשל עלויות ארנונה עלול לפגוע בתפקודם ובעובדיהם. הוא דחה את פרשנות מנהל הארנונה שלפיה יש להפחית משטח המפעל את השטחים שמחוץ למועצה והסביר כי פרשנות זו מחטיאה את מטרת החוק.
לדבריו, אמנם הסעיף בפקודת העיריות לא מתייחס במפורש לשטחים גליליים, אך תכליתו מחייבת את המסקנה כי גם שטח שלא מצוי בשטחה של אף רשות מקומית יילקח בחשבון, בתנאי שקיים "רצף טריטוריאלי" בין כל שטחי המפעל.
השופט סוקול הוסיף שקבלת עמדת מנהל הארנונה עלולה לעודד מפעלים להחזיק בשטחים בתוך רשויות מקומיות במקום בשטחים גליליים, שבדרך כלל יהיו מרוחקים יותר משטחי יישוב, תוך פגיעה בציבור. בנסיבות אלה, ומכיוון ששטח המפעל הכולל עומד בתנאי המינימום שבחוק, נקבע כי מדובר ב"מפעל לייצור נשק" ויש לחייב את רפא"ל בתעריף הקבוע בפקודה למפעלים מסוג זה.
לדברי עו"ד שלומי שריקי, העוסק במיסוי נדל"ן ומיסוי עירוני, בית המשפט לא נתן משקל מספק לכך שבשטחים האקסטריטוריאליים (שאינם בתחום רשות מקומית כלשהי) המפעל לא נדרש לשלם ארנונה כלל. מאחר שמטרת הסעיף בפקודת העיריות היא להקל על תשלום ארנונה למפעלי נשק, התוצאה שאליה מגיעים בעקבות פסק הדין עלולה להיות הפוכה, שכן גם שטחים אקסטריטוריאליים אלה יובאו בחשבון בחישוב הארנונה. בהחלט יהיה מעניין לראות אם יוגש ערעור ומה תהיה התוצאה.
נקודה מעניינת נוספת מופיעה בסוף פסק הדין, שבו קבע בית המשפט כי לוועדת הערר סמכות רחבה והיא יכולה לדון גם בנושאים שלא הועלו בהשגה על הארנונה. זו עמדה מבורכת ונקווה שתאומץ על ידי ועדות הערר.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
