שתף קטע נבחר

"אם אני אקבל את עצמי – כולם יקבלו אותי"

איך משפיע פסוריאזיס על דימוי הגוף של החולים ומה אפשר לעשות כדי להתמודד טוב יותר עם ההשלכות? הכי חשוב: לא להסתיר. ויש עוד כמה עצות מועילות

בחסות נוברטיס ישראל בע"מ

 

"אל תרגישו כאילו אתם לא בסדר או שיש משהו בכם שהוא לא תקין", מייעצת ניצן, בחורה צעירה שהתגייסה לקמפיין של אגודת הפסוריאזיס במסגרת סרטון יוטיוב.

 

"כשאתם מספרים את זה לדייט שלכם אז תעשו את זה כבדרך אגב, כי לא עשיתם שום דבר שהוא לא בסדר. ככה אני עושה. אם אסתיר את זה שיש לי פסוריאזיס או אתבייש בכך, זה כאילו שאני לא מקבלת בי משהו. אז אני אלך עם חולצות קצרות ועם שמלות, אפילו שזה לא הכי קל בעולם. אם אני אקבל את עצמי – כולם יקבלו את אותי".

 

קראו עוד:

יש תקווה לחולי פסוריאזיס: אבל מי זכאי?

חולי פסוריאזיס? כך תתגברו על החרדות

 

"לא מסתירה את העובדה שיש לי פסוריאזיס"

הפסוריאזיס מלווה גם את שירן וורסולקר, עובדת סוציאלית בת 30, מאז שנולדה. "לפני כשנתיים הייתי בזוגיות של ארבעה חודשים", היא מספרת. "יום אחד, החבר שלי הודיע לי שלא נמשיך לצאת משום שהוריו מתנגדים לקשר עם חולת פסוריאזיס. זה הפחד הכי גדול שלי, שלא יקבלו אותי בגלל המחלה".

 

האם נשים חולות פסוריאזיס חוות קשיים גדולים יותר מאשר גברים? האם יש מבחינתן משמעות גדולה יותר להתמודדות עם דימוי הגוף, עם המגבלות השונות ועם תפיסת הנשיות? "הפסוריאזיס הוא מאהב נאמן", מעידה בחיוך יונה מנטקה קציר, מנכ"לית אגודת הפסוריאזיס הישראלית, שחיה בשלום עם המחלה כבר למעלה מ-35 שנה.

 

"הוא לא לוטש עיניים, הוא לא הולך עם אף אחת. כשאת לומדת לחיות עם מאהב כזה – קל לך יותר. אם אנשים שואלים אותי שאלות, אני עונה ומסבירה להם. אני לא מתחמקת מזה. אף פעם לא הסתרתי את העובדה שאני חולת פסוריאזיס. אני אפילו אומרת את זה בגאווה".

 

לא תמיד אפשר להסתיר את הפסוריאזיס, אבל ישנן דרכים לעזור לכם להתמודד, במיוחד כאשר אנשים אחרים מגיבים למצב העור שלכם. מנטקה קציר, מנכ"ל האגודה, מספקת כמה טיפים שיקלו את ההתמודדות החברתית עם המחלה.

 

כך תתמודדו - בלי להסתיר את המחלה

אל תהיו חולים בארון. "לא כדאי להסתיר את המחלה, כי קשה לחיות בפחד מתמיד מפני חשיפה. זה יכול לשים אותך תחת עומס נפשי רב, ומתח הוא אחד הגורמים שיכולים אפילו להחמיר את הפסוריאזיס. תגלו שהאנשים שאכפת להם מכם יגלו הבנה והכלה".

 

אל תתביישו לבקש עזרה. "רדו לים המלח עם מחזורי האגודה, הצטרפו לקבוצת תמיכה – אלה שתי דרכים מצוינות ללמוד מה עובר על אחרים שמתמודדים עם פסוריאזיס. אתם עשויים לקבל רעיונות לגבי טיפולים שתוכלו לדון בהם עם הרופא שלכם. אפשר גם לקבל טיפים על טיפול יעיל במחלה כמו למשל מידע על סבונים לחים. בקבוצת תמיכה אפשר לשתף את האחרים בהצלחות שלכם, ובכך לחזק אתכם ואת האחרים. זה נותן הרגשה שאתם לא לבד".

 

אל תשפטו את הדרך בה אנשים מגיבים אליכם. זה לא קל, אומרת קציר, אבל הנשק הטוב ביותר הוא ללמוד לא להיות מוטרד על-ידי מבטים והערות. "בהתחלה, כשהיו לי נגעים בכל חלקי הגוף, הקפדתי ללבוש שרוולים ארוכים ומכנסיים ארוכים לא משנה כמה חם היה בחוץ. אבל אז יום אחד אמרתי לעצמי שאם אנשים הולכים לבהות, אני הולכת לקבל את עובדה שזו לא הבעיה שלי, זו הבעיה שלהם. מאז אני מאושרת".

 

למדו הכל על המחלה ותהפכו למומחים. "ככל שתדעו יותר על תסמיני הפסוריאזיס, כך תהיו מסוגלים להגיב לכל מי שבוהה או מפריח הערות גסות. מתן חינוך לאחרים על המחלה יכול להפחית את הסטיגמה. אם הם יידעו מה זה, הם יבינו שזה לא מדבק".

 

בחסות נוברטיס ישראל בע"מ




 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
לא להתבייש במחלה
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מומלצים