הפגנה נגד פגיעה בחולי הנפש בהוסטלים של משרד הבריאות

היום (יום ג') התקיימה הפגנה של "הקואליציה לבריאות הנפש" הכוללת את בעלי ההוסטלים, העובדים, החולים ובני משפחותיהם מול משרד הבריאות בירושלים. לטענת המפגינים המכרז החדש של משרד הבריאות מצמצם את התעריפים למטופלים ומקטין את ההיקף של הצוות המקצועי המטפל.

לדבריהם, משרד הבריאות קובע תעריפי שכר לצוות המקצועי שבחלק מהמקרים נמצא מתחת לשכר המינימום והתוצאה של המכרז החדש עשויה לפגוע במשתקמים שנמצאים באחריות משרד הבריאות.

קראו עוד

שנה וחצי לקבל תור: מע' בריאות הנפש מידרדרת

רפורמת בריאות הנפש ביולי: מה בדיוק עומד להשתנות?

יציאה מההוסטלים - נטל על המשפחות

בישראל ישנם כ-1,300 חולי נפש המתגוררים בהוסטלים וזקוקים לתמיכה כדי לחיות חיים נורמטיביים, טוענים כי הם מופלים לרעה אם הם לא יקבלו דיור במסגרת ההוסטלים הם יהיו נטל גדול על המשפחה ויחיו במעגל חוזר של אשפוזים במחלקות הסגורות בבתי החולים.

זקוקים לתמיכה כדי לחיות חיים נורמטיביים. הפגנת הקואליציה לבריאות הנפש(צילום: שלומי כהן)

מערך השיקום של נפגעי נפש, מופעל על פי חוק חולי נכי נפש בישראל. בהתאם לחוק זה מופעלות כל המסגרות הנמצאות באחריות משרד הרווחה (הוסטלים לבעלי פיגור שכלי, אוטיסטים וגם חולי נפש צעירים עד לגיל 18) ובמקביל מופעלים ההוסטלים לחולי נפש בוגרים, תחת האחריות של משרד הבריאות.

החוק מגדיר אילו שירותים צריכים להינתן במסגרת ההוסטלים והדיור המוגן של חולים נכי נפש.

לטענת "הקואליציה לבריאות הנפש" – הכוללת את בעלי ההוסטלים, העובדים ובני משפחותיהם – האפליה בין השירותים והתקציבים הניתנים למשתקמים שנמצאים באחריות משרד הרווחה לאלה הניתנים להוסטלים הנמצאים באחריות משרד הבריאות זועק לשמים. ואף מבקר המדינה התייחס לפערים הגדולים האלו

למרות שמדובר במאפייני עבודה דומים, משתכרים המדריכים, המטפלים והעובדים הסוציאליים בהוסטלים באחריות משרד הבריאות בשכר נמוך יותר ממקבליהם במשרד הבריאות. כך למשל, מדריך שיקומי בהוסטל של משרד הרווחה מרוויח 6944 שקלים ברוטו בחודש, לעומת 5737 שקלים בלבד שמרוויח מדריך שיקומי בהוסטל של משרד הבריאות.

גם התקציבים הניתנים לפנאי ורווחה עבור חוגים וטיולים –שהם כמו חמצן למשתקמים – קטנים באופן משמעותי. בהוסטלים תחת אחריות משרד הרווחה מעבירים 5,200 שקלים לשנה לעומת 1,200 שקלים בשנה למשתקם בהוסטלים של הבריאות.

עוד טוענים ב"קואליציה לבריאות הנפש" שמשרד הרווחה מממן את כל הצרכים של דייר ההוסטל בעוד משרד הבריאות מממן רק את הדיור. כאשר כל שאר צרכיו מממומנים על ידי הדייר באמצעות קצבת הנכות שלו העומדת על כ- 2,300 שקלים בחודש.

התוצאה – רבים מהמשתקמים נאלצים לבחור בין לרכוש תרופות או לקנות משקפיים או בגדים: כך למשל בהוסטלים של משרד הרווחה לא נאלצים לשלם הדיירים על טיפול תרופתי, על ביגוד או על ניידות – נדרשים המטופלים בהוסטלים של משרד הרווחה לשלם על כך.

פגיעה בקצבת הקיום הבסיסית

גילי, נפגע נפש צעיר שמתגורר בהוסטל לקטינים שנמצא תחת משרד הרווחה, המממן את כל הוצאותיו. הוא עצמו מעיד כי הוא אוהב את הצוות בהוסטל ואת החברים המתגוררים בו. מדי שבוע הם יוצאים ביחד לטיולים בטבע או לחוף הים. בעבר כשנשברו משקפיו ולשמחתו תוך זמן קצר קיבל משקפיים חדשים במימון מלא.

בהוסטל בו הוא שוהה, גילי מוקף בצוות תומך: 3 פעמים בשבוע הוא מקבל טיפול פסיכולוגי, פעמיים בשבוע הוא נפגש עם מרפאה בעיסוק שעוזרת לו לפתח יכולות וכלים המאפשרים לו להתפתח ולהשתלב בחבר ופעם בשבוע הוא נפגש עם עובד סוציאלי שעוקב אחר ההתקדמות שלו. ועל פי הערכה לאור הדרך ארוכה שעבר בתקופה שבה התגורר בהוסטל, יש לו סיכויים מצוינים להשתקם ולהשתלב בעבודה ובקהילה.

האפליה זועקת לשמיים. מרימים שלטים בהפגנה(צילום: שלומי כהן)

בשעה טובה, הגיע גילי לגיל 18, והוא עבר להוסטל לנפגעי נפש בגירים תחת משרד הבריאות. אלא שהמעבר הזה, במקום לסייע לו להשתלב בחברה כבוגר, נוטל ממנו את כל הכלים הבסיסיים שקיבל כקטין: קצבת הנכות הקטנה שלו נלקחה עבור מימון השהות בהוסטל ובנוסף הוא צריך להוסיף מעל לאלף שקלים מכיסו.

לראשונה בחייו הוא גם נאלץ לשלם מכיסו על התרופות שהוא נוטל. גם הטיפול המקיף שקיבל כקטין נלקח ממנו: את הפסיכולוג החדש הוא פוגש רק פעם אחת בשבוע וכך גם את העובד הסוציאלי. ריפוי בעיסוק אין כלל. גם לטיולים הוא יוצא רק פעם בחודש, דבר שמשפיע לרעה על מצבו הנפשי. גילי רואה איך חלומו להיות חלק מהחברה הולך ומתרחק ממנו, כאשר הוא מידרדר ונשחק הן מבחינה נפשית והן מבחינה כלכלית.

"זו פעם שלישית שמשרד הבריאות מנסה לקדם את המכרז הזה", אומרים בקואליציה לבריאות הנפש. "בפעמיים הקודמות, לאחר פנייה של פורום בריאות הנפש אל בית המשפט, משך משרד הבריאות את המכרז והבטיח לערוך בו תיקונים משמעותיים. למרות זאת, גם בפעם השלישית, המכרז רצוף כשלים וצמצומים דרמטיים השירות שאמור להינתן למשתקמים".

על פי חוות דעת מקצועיות של מומחים בתחום הכלכלה ובריאות הנפש ובכללם הכלכלן דוד בוז, עלויות השירותים במכרז נמוכות עד 75% מהתעריף הריאלי לאותם שירותים.

עוד טוענים המתנגדים, כי המכרז מקצץ בשעות ליווי של מדריכים, אחיות ועובדים סוציאליים, באופן העשוי להרע את מצבם של חלק מנכי הנפש: "הגשנו עתירה נוספת לבית המשפט וכבר משרד הבריאות הודיע על דחייה בהגשת המרכז – אבל הדרך עוד ארוכה", סיכמו מובילי המאבק.

תגובת משרד הבריאות:

"ליבת מכרז השירות בדיור היא מתן אפשרויות למשתקם לממש את יכולותיו ולעודדו להעצמה אישית, לאינטראקציה חברתית ולשילוב קהילתי.

"המכרז החדש מבטא את תפיסת המשרד למעבר משירותים כוללניים ו"מוסדיים" במודל המבני הנוכחי (הוסטל) – למודל מבני של קהילה תומכת שפירושו המעשי הינו מגורים בדירה נורמטיבית המשולבת בקהילה. במכרז מגולם עוד היבט של בחינה מתמדת של שירותי הדיור תוך עמידה ביעדי השיקום ושילוב המתמודדים בקהילה.

"המשרד רואה בכך שיפור משמעותי של השירותים תוך דגש על פיתוח והתאמה אישית ברוח ערכי כבוד האדם.

"יש לציין כי בתהליך העבודה על המכרז נערכו פגישות עם יזמי השיקום בתחום בריאות הנפש ועמדתם נשמעה. המשרד עדכן את סטנדרט המכרז מבחינה מקצועית וכלכלית בין היתר בהמשך לשיחות אלו.

"תגובת משרד הבריאות תמשיך ותינתן במסגרת הליכים תלויים ועומדים בבית המשפט".