רע ומר לו. לעם המצרי נגמר הסוכר בתה
המצרים אוהבים סוכר ושמים אותו בכפיות גדושות בשתייה החמה. אך המחסור במוצר היסוד מעורר את זעם ההמון: "השלטון אוגר טונות במחסניו"
כאילו שחסרות להם בעיות כלכליות: העם המצרי אוהב מאוד סוכר. אוהב כל כך את החומר המתוק ודואג לשים אותו בכפיות גדושות בכוסות התה שלו. כיום נמכר הסוכר בסופרמרקטים ממשלתיים כחלק מתוכנית סיוע גדולה לעניי המדינה הערבית. אלא שהמחסור הגובר בסוכר במצרים גרם לנסיקה במחירו, בדומה למה שקרה עם מוצרי יסוד אחרים, והציבור זועם על כך.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
מי שניצל לטובתו את המחסור בסוכר הם הסוחרים בשוק השחור, שמוכרים את הסוכר במחיר גבוה. בממשלה החליטו לשים סוף לתופעה והחלו לפשוט על חנויות הסוחרים והאשימו אותם באגירת סוכר. בכל מקרה, אזרחי המדינה הערבית זועמים, גם בשל המחסור בסוכר וגם בשל הפשיטות של כוחות הביטחון על חנויות הסוחרים הפרטיים והחרמת המוצרים שלהם שמונעת מהם גישה למוצר המתוק.
משבר הסוכר במצרים מעלה ספקות בקרב רבים לגבי יכולת הניהול הכלכלית של הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, שמתמודד עם שלל בעיות כלכליות מאז שעלה לשלטון בהפיכה צבאית ביולי 2013 ונאלץ לבקש הלוואות ממדינות זרות וגופים בינלאומיים, כמו קרן המטבע הבינלאומית. באותו עניין, רק הבוקר דווח שהבנק המרכזי במצרים מפחית את ערך הלירה המקומית בכחצי. צעד זה אמור להקל עליו לקבל הלוואה בסך 12 מיליארד דולר מקרן המטבע הבינלאומית, משום שאז יעמוד בתנאים שלה.
"השלטונות מחזיקים מלאי סוכר עצום במחסנים שלהם"
הסוחרים במצרים וכן אזרחים במדינה טוענים שהשלטונות מחזיקים במחסנים שלהם מלאי עצום של סוכר ולא מוציאים אותו לשווקים כדי שיהיה נגיש לכל אדם. "הממשלה חושדת שהסוחרים יאגרו סוכר, אבל למעשה היא זו שאוגרת אותו בעצמה", אמר סוחר בסוכר מאזור המזרח התיכון לסוכנות הידיעות רויטרס.
המצרים צורכים 3 מיליון טונות סוכר בשנה, אבל מייצרים רק שני מיליון טונות סוכר בשנה, ואת הפער משלימים בדרך כלל הממשלה ויבואנים פרטיים. הסוחרים במצרים טוענים כי משבר הסוכר במדינה החל בחודש אוגוסט, כשמשרד האספקה פשט על מפעלים ברחבי המדינה והחרים 250 אלף טונות סוכר - רובם רזרבות שהוחזקו על ידי המגזר הפרטי. משרד האספקה עשה זאת כדי להבטיח את אספקת הסוכר למרכולים הממשלתיים שמוכרים במחירים מסובסדים, משום שהוא עצמו לא הצליח להבטיח את אספקת הסוכר הממשלתית בזמן. אלא שהרשויות לא עוצרות רק בסוכר, ובימים האחרונים דווח במצרים שמשרד האספקה גם ביטל או לכל הפחות צמצם סובסידיות על מוצרי יסוד כמו תה, קמח, מקרוני ושמן - החלטה שנתפשת ככזו שפוגעת במעוטי אמצעים ובעניים.
מי שזיהה בימים האחרונים את המצוקה בקרב האזרחים בשל המחסור בסוכר הוא הזמר העממי שעבאן עבד א-רחים. א-רחים חיבר שיר עם המנגינה הקבועה של שיריו עם השם המבדח "אני יודע איפה הסוכר". השיר מתמצת למעשה את התסכול והכאב של האזרחים במצרים מהמצב הכלכלי והמחסור בסוכר. "יש אנשים שאומרים שזה יקר. אחרים אומרים שאין. יאללה, תילחמו זה בזה. חבל, תנו לנו לחיות".
הזמר המצרי השמיע את השיר בתוכנית אירוח באחד מערוצי הלוויין במצרים. א-רחים הוא אותו אחד שחיבר בעבר את השיר "אני שונא את ישראל" וגם שירים נגד נשיא ארצות הברית ברק אובמה.
לאור המצב הכלכלי בימים האחרונים, פרסם משרד ההגנה המצרי סרטון שמתעד אנשי צבא שמתכוננים לחלק שמונה מיליון חבילות מזון לאזרחים בחצי מחיר. אין זו הפעם הראשונה שהצבא המצרי מתגייס בנושא הכלכלי, וזאת כשברקע קריאות מגורמים אלמוניים במדינה לצאת להפגנות ברחובות ב-11 בנובמבר במחאה על יוקר המחיה.
לפנייה לכתב/ת 
