שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    למצוא את נקודת החיבור: מסע מלכת הגשרים
    רות רונן החליטה לחקור לא רק עולמות פיזיים חדשים אלא גם להכיר נשים אחרות, מעולמות שונים של אמונה. היא יצאה למסע "מלכת הגשרים" עם לא מעט חששות, אבל גילתה שלפעמים גם אם הגשר צר מאוד, אפשר למצוא חברויות בלתי נשכחות

    בשיתוף מלכת המדבר

     

    "שישה ימים התמסרתי ל'כאן ועכשיו' - בלי שעון, בלי טלפון ובלי דאגה לארוחות צהרים או להסעות לילדים. נזכרתי שאני גם אישה/ ילדה ולא רק אמא של או אשתו של אלא פשוט אני", מספרת רות רונן, שיצאה למסע "מלכת הגשרים" בו משתתפות נשים חרדיות, דתיות וחילוניות.

     

    מחפשות מסע עם משמעות? הירשמו למלכת המדבר

     

     (באדיבות מלכת המדבר)
    (באדיבות מלכת המדבר)
     

    אז מה מביא חילונית בת 38, אמא לארבעה ילדים קטנטנים, לצאת בדיוק בחודש יולי - כשהילדים ללא מסגרות – למסע מלכת המדבר? "זה אולי נשמע כמו חידה מסובכת, אבל עבורי, שאוהבת הרפתקאות, מפגשים עם נשים וטיולים, התשובה הייתה ברורה, ברגע שהחלטתי וראיתי את עצמי בעיני רוחי שם, הבנתי שהטיול הזה הוא בזמן הנכון ולמקום הנכון.

     

    "למעשה, דפיקות הלב וההתרגשות לקראת הבאות, הן אלו שגילו לי שאני בדרך הנכונה. ברגע שאת רוצה משהו, אין דבר שעומד בפני הרצון - ואכן, אי אפשר לתאר את תחושת האושר כשאת נוהגת בג'יפ כחלק משיירה, בדרך שומעת מוסיקה אהובה, ואת מכשיר הקשר ודרכי הניווט, עצירות קצרות ובמקביל כולנו רוקדות לצלילים מוכרים מהארץ שנשמעים מרמקול קטן."

     

    השיבוץ לג'יפ המשותף העלה אצלה חששות רבים, אבל היא קיבלה בחיבוק את חברותיה לנסיעה - "סיון, בחורה דתיה פמיניסטית. שלומית חוזרת בתשובה, מתנחלת רוסיה (אני לא מקללת .. זה מה שהיא), שעלתה לארץ בעודה צעירה, והיום היא אמא וסבתא בגיל 42 מיכל דוסית חסידית עם פאה – ואנוכי, במכנסיים קצרים. מה לי ולהן?

     

    "היום, אחרי הכל, כשנתבקשתי לכתוב איך היה ועל מה דיברנו ואיך בכלל הסתדרנו, ושבטח לא הפסקנו להתווכח על פוליטיקה ועל אלוהים, זה נשמע לי מצחיק.

     (באדיבות מלכת המדבר)
    (באדיבות מלכת המדבר)
     

    "לא היו ויכוחים ולא היו דרמות. היה הרבה צחוק משחרר, הרבה קבלה של כל אחת, בלי שיפוטיות, עם הבנה שלכל אחת יש את הדרך שלה, שגם הדרך שלי וגם הדרך שלהן היא לא המושלמת, אבל כל אחת בחרה. שכולנו מתמודדות עם אותן השאלות: קריירה מול אמהות, שיגרה מול רצון לשנות, חששות מול תקוות. כל אחת עברה במסע של החיים דרכים רבות, מפותלות, יפות וסלולות, עם עליות ומורדות והנה אנחנו כאן.. הפכנו לאחיות למסע, בדיחות פנימיות שרק אנחנו נבין ומיותר לספר.

     

    "חזרתי ממסע מלכת הגשרים עם הרבה אופטימיות, כוח, התבוננות אחרת כלפי עצמי וכלפי הזולת. בעיניים יותר מבינות חומלות וקשובות.

     

    "הבנתי שחלומות מתגשמים ולא צריך לדחות למחר, וחוץ מזה שאני מלכה."

     (באדיבות מלכת המדבר)
    (באדיבות מלכת המדבר)
     

    "החיבור הכי אמיתי הוא זה שנוצר בין מיכל ורות," מספרת שושנה בקר, מיומות המסע, יחד עם ביתיה מלאך. "זה היה החיבור הכי מהיר וחזק שראיתי מזה זמן. הן נפגשו לראשונה במפגש ההיכרות הראשון של נשות המסע, במקרה ישבו זו לצד זו - מיכל, אשה חרדית, נשואה ואמא לחמישה ילדים, ורות החילונית, נשואה ואמא לארבע ילדים.

     

    "עוד באותו הערב מיכל הודיעה לרות שהן יחד בג'יפ כי כך היא החליטה. הן אולי באות מבתים שונים מאוד, אבל שמחת החיים, הפתיחות והאנרגיות שלהן יצרו ביניהן חיבור אמיתי, וזה הקרין על הקבוצה כולה. כשהיינו בגיאורגיה והגיעה השבת, נתנו לכל ג'יפ את הבחירה אם לישון בחדרים לפי שומרות שבת ושאינן שומרות שבת, כדי לאפשר להן להרגיש בנוח, אך מיכל ורות התעקשו בכל זאת כן לחלוק חדר "כי זו חלק מהחוויה!". הקשר בין השתיים נמשך גם היום, פגישות, קפה וביקורים אחת אצל השנייה."

     

    אז איך הכל התחיל?

    "הכל התחיל יותר משנה קודם לכן, באפריל 2015," מספרת שושנה, "כשישבתי במטוס ליד ביתיה מלאך, ירושלמית חרדית בערך בגילי, בטיסה חזרה משבוע גדוש בלונדון במסגרת קורס של "מכון גשר למנהיגות", שעשינו יחד עם עוד כ-20 אישה ואיש חילונים, דתיים וחרדים מרחבי הארץ, הנמצאים בעמדות מנהיגות במקומות עבודתם או בחייהם האישיים.

     

    "כחלק מהקורס היתה ציפייה שנבנה פרויקט כלשהו שיתרום לחיזוק הקשרים בין המגזרים השונים בעם. התיישבנו אחת ליד השנייה במטוס ולאחר כמה דקות ששוחחנו על לונדון והחוויות שצברנו שם, התחלנו לחשוב יחד האם נוכל למצוא רעיון לפרויקט ששתינו נאהב ונרצה לעשות יחד. תוך כדי שיחה קלטנו שאנחנו לא באמת מכירות מעבר להומור והציניות המשותפים.

     

    "הסתבר שיש לנו הרבה במשותף שלא ידענו.

    שושנה בקר וביתיה מלאך (באדיבות מלכת המדבר)
    שושנה בקר וביתיה מלאך(באדיבות מלכת המדבר)
       

    "אני גיליתי שמעבר לזה שהיא הקימה מאפס ומנהלת בית ספר חדש ופורץ דרך לבנות חרדיות, שיש לה חוש הומור מחוכם ושהיא גם אוהבת טיולים ואוהבת לארגן שבתות לקבוצות של נשים ומשפחות חד הוריות.

     

    "ביתיה גילתה עליי שמעבר לעבודתי דאז כמנהלת בכירה בחברת תיירות שאני גם 'חולת מלכה', כמו שאומרים אצלנו, וגם אוהבת טיולים ואת חברתם של אנשים. סיפרתי לה על מלכת המדבר והמעורבות שלי שהתחילה במסע הראשון שלי בשנת 2009 לאלבניה, מקדוניה ומונטנגרו והפכה לסוג של התמכרות טובה עד היום. מאז המסע הראשון הספקתי לצאת לעוד 4 מסעות עם מלכת המדבר, חלקן כמלוות המסע, למיין נשים חדשות ולהכשיר מלכות להיות מלוות במסעות, ולהיות מעורבת בפעילויות המלכה בארץ, אבל יותר מהכל, הדבר הכי כיף הוא שבכל מפגש שכזה פגשתי עוד נשים מעניינות ומרתקות, שאולי אחרת לא הייתי פוגשת.

     

    "מהר מאוד ביתיה ואני גיבשנו תוכנית להוציא מסע של נשים דתיות, חילוניות וחרדיות (שקודם לכן לא שולבו במלכה באופן מסודר), למסע של מלכת המדבר בו יוכלו להכיר באופן בלתי אמצעי, ולהתחבר דרך חוויות משותפות.

     

    "בעזרת סיגל יושע, מנכ"לית מלכת המדבר, שמכירה אותי שנים, האמינה בי וזיהתה שיש לנו פה משהו מיוחד בידיים, ויחד עם צוות מכון גשר למנהיגות שעזרו במימון, ליוו ותמכו מקצועית לאורך כל הדרך, הצלחנו להרים את המסע הראשון של 'מלכת הגשרים' לגיאורגיה ביולי 2016."

     (באדיבות מלכת המדבר)
    (באדיבות מלכת המדבר)
     

    עדיין מתרגשות ממסעות חדשים? 

    "בקיץ 2016 יצאנו למלכת הגשרים הראשון והתחושה שלי הייתה זהה לאותה תחושה שהייתה לי במסע הראשון בשנת 1999 - פרפרים בבטן", מספרת סיגל יושע. "אמנם היו איתנו בקבוצה לא פחות מארבע מיילדות, אבל באמת לא ידעתי האם המסע יצליח ליילד גשר אמיתי בין נשים ישראליות שצמחו במקומות כה שונים.

     

    "היום, חצי שנה אחרי זהו המבחן האמיתי להצלחה. הקבוצה בקשר חזק שקשה לתאר, נפגשות, הולכות יחדיו לבתי קפה כשרים, לחופים

    של נשים ומשמרת את הדבק הזה שרק חוויה טיולית אמיתית במקום מנותק יכולה לייצר .

     

    "מזמן כבר למדתי שחווית המסע מייצרת גשר, ולא התבדיתי - חזרתי נרגשת מהחיבור, מהדמיון הרב של הנשים בתוך כל השוני. פסיפס של נשים אמיצות, צבעוניות שהעזו לצאת מאיזור הנוחות, לחוויה לא ידועה לימדו אותי שוב עד כמה עצומה חווית החיים שמלכת המדבר מייצרת, ולא רק למשתתפות , גם לנו, הצוות המוביל."

     

    כשהציניות והריחוק נעלמים: יומן מסע

    "חודש יולי, בוקר היום השני שלנו יחד בגיאורגיה. חלק מהנשים התעוררו מציוץ הציפורים ומתחילות לצאת מהאוהלים המסודרים בעיגול. מנסות להתרגל לתנאי השטח, ללינה בשקי שינה ולמקלחות ושירותים בסיסיים.

     

    "אתמול בערב אחד הצוותים ארגן לנו ערב חברתי נחמד והתחלנו להכיר אחת את השנייה, אבל עדיין לא מספיק. ההרגשה האופורית של מסע, של להיות מלכה, מעורבת בחששות של מה יהיה, ואם באמת נכיר ונתחבר לנשים שכל כך שונות מאיתנו.

     (באדיבות מלכת המדבר)
    (באדיבות מלכת המדבר)
     

    "לאחר ארוחת הבוקר מלאת כל טוב הארץ הגיאורגית (והכשרה למהדרין), ירדנו יחד אל גדת הנהר וסיגל, שהובילה את המסע, ביקשה מכל אחת לתפוס פינה לבד ולחשוב מה היא משאירה מאחור. איזה דבר יש לה בחייה שמכביד עליה, והיא רוצה להשאיר בנהר.

     

    "אחרי רבע שעה לבד עם המחשבות שלנו, והמילים שנשפכו אל היומנים שקיבלנו הבוקר, התכנסנו למעגל. מי שרצתה הוזמנה לשתף את הקבוצה במחשבות שהיו לה.

     

    "מאותו הרגע הציניות והריחוק שעוד התחבאו להם בפינות, התמוססו לגמרי ושמענו סיפורים לא פשוטים של אהבה, ניכור במשפחה, אובדן, אבל גם של גבורה והתמודדות עם מורכבויות החיים. אני לא יכולה להיכנס לפרטי הסיפורים ששמענו במעגל הזה, אבל אני יכולה לומר בפירוש שמאותו הרגע, כולנו התוודענו לכך ש'מה שרואים משם לא רואים מכאן' ושאין ספק שכולנו נשים ושיש לנו בסיס אנושי עליו אפשר לבנות פה חברויות אמיצות.

     

    "אם לא החצאיות השחורות מעל מכנסי הדגמ"ח הזהים או כיסויי הראש של חלק מהנשים, קשה היה לראות מי באה מאיזה בית." (שושנה בקר)

     (באדיבות מלכת המדבר)
    (באדיבות מלכת המדבר)
     

     

    מחכים רק לך במסעות מלכת המדבר

     

    בשיתוף מלכת המדבר

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "למצוא את נקודת החיבור: מסע מלכת הגשרים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים