הכירו: כל מה שרציתם לדעת על דיור ציבורי

בשיתוף חברת עמידר

ברחבי מדינת ישראל ישנן למעלה מ-60 אלף דירות המהוות את מלאי הדיור הציבורי. דירות אלה מושכרות לאוכלוסייה פחות מבוססת מבחינה סוציו-אקונומית (חברתית-כלכלית), רק לעומדים בתנאי הזכאות של משרד הבינוי והשיכון. הדירות מנוהלות על ידי חברות אכלוס, שהן חברות ממשלתיות או ממשלתיות-עירוניות לדיור, והן מושכרות לזכאים בשכר דירה שקבע המשרד - 495 שקלים בממוצע מדי חודש.

אחרי 18 שנה: קיבלה דירה בדיור ציבורי

כ-120 דירות מתאכלסות מדי חודש, כאשר כיום מתגוררים בהן 87,304 איש מקריית שמונה ועד אילת, מתוכם 19,514 ילדים. חלק ממשקי הבית הם חד-הוריים (כ-5,465 משפחות). כ-550 דירות מותאמות לנכים רתוקים לכיסאות גלגלים. שווי דירה בדיור הציבורי עומד על כ-520 אלף שקל בממוצע, אולם חשוב לציין שבאופן טבעי ישנו הבדל מהותי בשומה של דירה באזורי הביקוש לעומת דירה בפריפריה.

מבנה דיור ציבורי ביקנעם(צילום: עמידר)

זכאים לדיור ציבורי הם תושבי ישראל חסרי דירה, שאין ולא היה להם בנפרד או במשותף עם אחר זכויות כלשהן בדירה או בחלק מדירה או בדירה בשלבי בנייה, ולא קיבלו כל סיוע ממשלתי לדיור (לאחר 1 ביוני 1971). עליהם לעמוד בכמה קריטריונים. למשל, זוגות ומשפחות חד הוריות שלהם שלושה ילדים ויותר; קשישים המתקיימים מקצבאות קיום של המוסד לביטוח לאומי; ועולים חדשים.

אשר לנכים, זכאים בני משפחה שאחד מבני הזוג נכה המרותק לכיסא גלגלים או יחיד המרותק לכיסא גלגלים, ובתנאי שסך הכנסותיהם אינו עולה על השכר הממוצע במשק. כמו כן, זכאים זוג נשוי שאחד מבני הזוג נכה בשיעור של 75%, המקבל קצבה; שיש להם ילד אחד לפחות שמקבל גמלת נכות בשיעור של 100% מהמוסד לביטוח לאומי; וזוג נשוי מעל חמש שנים ללא ילדים, שכל אחד מהם נכה בשיעור של 75% וללא כושר השתכרות יציבה. כנ"ל ולהם ילד אחד לפחות.

באחרונה הקצו משרדי השיכון והאוצר סכום של 150 מליון שקל לרכישה מיידית של דירות לזכאים הממתינים בתור עשר שנים ויותר. מדובר ב-150 זכאים מתוך כ-3,000 זכאים הממתינים לדיור ציבורי. על פי נתוני משרד השיכון, כ-98% מהדירות מאוכלסות. בנוסף, הוחלט להקצות כ-100 מיליון שקלים לרכש דירות עבור נכים רתוקים לכיסא גלגלים, ברשימה נפרדת מרשימת הממתינים הכללית לדירות ציבוריות.

מרכזים קהילתיים ואימון כדורגל שבועי לילדים

במסגרת שדרוג מלאי הדיור הציבורי, נוהגת המדינה לבצע שיפוץ שוטף שכולל תיקונים ועבודות תחזוקה בעלות ממוצעת של כ-2,000 שקלים לדירה. אשר לשיפוץ במסגרת של אכלוס חוזר, כלומר דירה שהתפנתה ועוברת שיפוץ יסודי לפני שנכנסת אליה משפחה חדשה, העלות הממוצעת היא 35 אלף שקל. הדיירים החדשים מעורבים בשיפוץ ויכולים גם לבחור חלק מהמפרט, בדומה לקניית דירה חדשה.

כמיליארד שקלים הוקצו בשנה החולפת לרכש יחידות דיור ציבורי ולשיקום מבנים במערך הדיור הציבורי, ונרכשו 745 דירות ברחבי הארץ. בשנה האחרונה שופצו ואוכלסו כ-600 דירות שעמדו ריקות במשך עשרות שנים וכ-2,089 דירות אוכלסו באמצעות החברות המשכנות. מדובר בעלייה של 21% באכלוס דירות ציבוריות ביחס לשנת 2014.

מרכז קהילתי לדיור הציבורי בדימונה(צילום: עמידר)

בערים שבהן קיים מלאי דיור ציבורי ישנם מרכזים קהילתיים שהקימה החברה המשכנת עמידר, אשר מתפקדים כמקום מפגש ופעילות לדיירים. כיום קיימים עשרה מרכזים בנצרת עלית, טבריה, צפת, רמלה, לוד, שניים בבאר שבע, קריית מלאכי, ירוחם ודימונה. בקרוב ייפתחו עוד שישה מרכזים בחדרה, בית שאן, בית שמש, עפולה, קריית גת ועכו. כ-100 דיירי הדיור הציבורי משתמשים בממוצע בכל מרכז כזה.

פרויקט נוסף שהוקם לטובת דיירי מערך הדיור הציבורי משותף לעמידר ולעמותת "מפעלות חינוך וחברה" העוסקת בספורט כאמצעי חינוכי. במסגרת הפרויקט, ילדים למשפחות בדיור הציבורי זוכים לאימון כדורגל שבועי, יחד עם ציוד מקצועי, ולעזרה בלימודים ובשיעורי הבית ללא עלות. במסגרת הפרויקט הוקמו 40 קבוצות ב-22 ערים ברחבי הארץ לילדים עד כיתה ו'.

ליגת עמידר(צילום: עמידר)

הקבוצות הן מעורבות - בנים ובנות, דתיים וחילונים, יהודים וערבים. אחת לשנה, בעונת הקיץ, הקבוצות נפגשות לטורניר גדול שנקרא "ליגת עמידר". בסך הכול משתתפים בפרויקט כ-475 ילדים ברחבי הארץ ב-25 קבוצות.

הכתבה בשיתוף חברת עמידר