הרבצ"ר המיועד לבג"ץ: "מעולם לא אמרתי שמותר לאנוס"

הרב אייל קרים(צילום: עיתון במחנה)

הרב הצבאי הראשי המיועד מצהיר בפני בג"ץ כי מעולם לא אמר שמותר לחיילים "לאנוס גויות טובות מראה במלחמה", כפי שדווח בעבר. המדינה הגישה לבג"ץ כתב תשובה בהתאם לצו על-תנאי שהוצא בעתירה נגד מינויו של אל"מ הרב אייל קרים לרב הצבאי הראשי בצה"ל. לכתב התשובה צורף תצהיר מטעם אל"מ הרב קרים, ובו התייחסות מפורטת, לאמירותיו כאזרח מלפני 14 שנים, כפי שדרש ממנו בית המשפט.

בתצהירו התייחס הרב הצבאי הראשי המיועד לאמירותיו בכל אחת מהסוגיות שנזכרו בעתירה, ופירט את עמדתו ההלכתית והערכית. הוא כתב שטעה כאשר השיב בקצרה ובתמצית על שאלות מורכבות שיש בהן יותר מעמדה הלכתית אחת, וכן שטעה כשלעיתים לא ניסח את דבריו באופן מדויק והיו מי שנפגעו מהם. "על פגיעה זו כבר כתבתי ואמרתי שהנני מתנצל בפה מלא", נאמר בתצהיר.

בנוסף, ציין הרב קרים כי חלק מהדברים נאמרו במסגרת דיון תיאורטי בהבנת פרשייה בתורה, שיישומם במציאות המודרנית בצה"ל מופרך מן היסוד. "מעולם לא אמרתי, לא כתבתי ואפילו לא חשבתי שמותר לחיילי צהל לאנוס נשים במלחמה. לטעמי חל איסור גמור על החיילים לעשות זאת. זו הייתה השקפתי וזו השקפתי גם היום", הסביר. את תצהירו סיים בכך באומרו שעמדתו והשקפתו היא "שיש לנהוג כלפי כל אדם באשר הוא באופן שוויוני, מכבד ומקרב, ללא קשר לדתו, מוצאו, מינו או נטייתו המינית".

המדינה מציינת בכתב התשובה כי הרמטכ"ל קרא את האמור בתצהירו של הרב קרים, ואף שוחח עימו בעבר לאחר שנודע לו דבר קיומן של אותן אמירות. "הרמטכ"ל השתכנע בשעתו, והוא סבור כך גם כעת, ואף ביתר שאת, כי הרב רואה עימו עין בעין את תפקידה של הרבנות הצבאית וכי עשייתו ופעולתו במהלך העשור האחרון מבטאות גישה ממלכתית ראויה, המבקשת לקרב וללכד בין כלל המשרתים בצה"ל ולהתחשב ברגשותיהם". בעקבות זאת, כתבה המדינה שהיא חוזרת על עמדתה שיש לדחות את העתירה.

בהודעה נאמר כי "המדינה שבה על עמדתה, לפיה שיקול הדעת הנתון לרשות בהחלטתה למנות אדם לתפקיד בשירות הציבורי הוא רחב מאוד, ותחום ההתערבות בו הוא צר ושמור למקרים קיצוניים וחריגים בלבד. דברים אלה נכונים ביתר שאת בכל הנוגע להחלטות הרמטכ"ל בעניין מינויים בצה"ל. אופן הפעלת שיקול דעת הרמטכ"ל בעניין מינוי הרב קרים, כמו גם ההחלטה שלא לחזור בו מהמינוי, ואישורו ע"י שר הביטחון היו ועודם סבירים וראויים, ואינם מקימים עילה להתערבות בית המשפט".  

בג"ץ הוציא ביום שני צו ביניים המעכב את מינויו של קרים. ראש ההרכב, השופטת מרים נאור, אמרה בדיון שנערך בעקבות עתירת מרצ: "אנחנו רוצים לשמוע מה יש לו לומר. מה הייתה עמדתו אז, מה עמדתו כיום, אם הוא חזר בו". הרב קרים אמור היה להיכנס לתפקיד השבוע.

בשנת 2011 עלה הרב לכותרות לאחר שקבע בחוות דעת הלכתית, שפורסמה לראשונה ב-ynet, כי בטקסים צבאיים ראוי שיופיעו זמרים ולא זמרות, אך חייל דתי לא צריך לעזוב טקס שבו יש שירת נשים אם הוא נמנע ממבט בזמרת ומהקשבה לקולה.

שנה לאחר מכן חוללה תשובה הלכתית שהוא נתן ב-2003 סערה נוספת, לאחר שנטען כי הוא תומך באונס של שבויות מלחמה. בסופה של השאלה שעסקה בדין "אשת יפת תואר" בתורה, נשאל הרב "האם מותר בימינו לחייל צה"ל, לדוגמה, לאנוס בחורות בזמן לוחמה, או שדבר זה אסור?".

לפי פרסום ב"ידיעות אחרונות", הרב השיב כי ניתן "לפרוץ" את גדרות הצניעות ו"לספק את יצר הרע באמצעות משכב עם גויות טובות מראה בניגוד לרצונן, מתוך התחשבות בקשיי הלוחמים ולמען הצלחת הכלל".

"כך גם דוחה המלחמה צדדים מסוימים של גילוי עריות, אף שהתחברות אל גויה היא דבר חמור מאוד, אלא שהוא הותר במלחמה - בתנאים שהוא הותר - מתוך התחשבות בקשיי הלוחמים", הסביר. "ומאחר שהצלחת הכלל במלחמה עומדת לנגד עינינו, התירה התורה לפרט לספק את היצר הרע בתנאים שהתירה, למען הצלחת הכלל".