אשת בעל מניות פוטרה – ותבעה דמי אבטלה

עקב קשיים כלכליים בסניף של "קפה הלל" פוטרה רעיית הבעלים שהועסקה במקום. ביטוח לאומי סירב לשלם לה אבטלה, אבל בית הדין קבע אחרת

מערכת PsakDinפורסם: 28.11.16 , 18:42

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שרעייתו של בעל מניות בסניף של "קפה הלל", שעבדה במקום עד שפוטרה בעקבות קשיים כלכליים, זכאית לקבל דמי אבטלה. בכך נדחתה עמדתו של הביטוח הלאומי, שסירב לשלם לה בטענה שמדובר היה ב"בעלת שליטה" בעסק.

פסקי דין מעניינים נוספים בערוץ משפט ב-ynet:

בתביעה שהגישה לפני שנתיים סיפרה העובדת שבין השנים 2013-2011 היא הועסקה כמרכזת חשבונות ומתפעלת עסקית בחברת "גרייט מומנט" שהפעילה סניף של רשת "קפה הלל". באמצעות עו"ד עמרי ארז היא טענה ש-49% ממניות החברה היו בידי בעלה, והיתר – בידי בעלי הרשת. העסק לא הצליח כלכלית וביוני 2013 היא פוטרה. בקשה לדמי אבטלה שהגישה בהמשך אותה שנה נדחתה על ידי הביטוח הלאומי.

תביעה

הטרדות וצעקות: 120 אלף ש' לעו"ד שפוטרה

עו"ד גיא אבני

עורכת דין תבעה את המשרד הפרטי שבו הועסקה, בין השאר משום שתלונה שלה על הטרדה מינית לא טופלה. בית הדין לעבודה קיבל את רוב טענותיה

הטרדות וצעקות: 120 אלף ש' לעו"ד שפוטרה

לטענתה, ביטוח לאומי סיווג אותה אוטומטית כ"בעלת שליטה בחברת מעטים" (חברה שבה המניות מוחזקות על ידי קבוצה קטנה של אנשים), שאינה זכאית לדמי אבטלה לפי החוק. זאת למרות שהועסקה כעובדת רגילה וקיבלה שכר חודשי של כ-6,000 שקל בממוצע.

הביטוח הלאומי, שיוצג על ידי עו"ד מירב ירושלמי, טען מנגד שהתובעת למעשה ניהלה את העסק בשיתוף עם בעלה, וכי "המאמץ שהשקיעו בביסוס החברה והסיכון הכלכלי שלקחו על עצמם במשותף מעידים שהתובעת היא בעלת שליטה".

בהתאם הפנה הביטוח הלאומי לפסיקה של בית המשפט העליון שלפיה מי שנשואה לבעל שליטה בחברה מוגדרת בהכרח כבעלת שליטה גם כן, ואינה מבוטחת בענף האבטלה. לדבריו, מדובר בחזקה מחייבת שאינה מותירה מקום לשיקול דעת.

בורג במערכת

אבל השופטת נטע רות דחתה את פרשנות הביטוח הלאומי וקבעה כי החזקה ניתנת להפרכה, ויש לבחון את העובדות בכל מקרה ומקרה. היא הדגישה שלתובעת במקרה זה לא הייתה כל השפעה על התנהלות החברה והיא לא הייתה מעורבת בעניינים מהותיים כגון היקף ההכנסות וההוצאות, עיתוי חלוקת הרווחים, היקף התשלומים וההטבות לנושאי משרה ופיטורי עובדים.

עוד נקבע כי רוב הזכויות והכוחות בחברה לא היו בידי בעלה של התובעת אלא בידי הבעלים של רשת "קפה הלל". השופטת הזכירה ששכר התובעת היה נמוך מהשכר הממוצע במשק ועלה רק פעם אחת, באופן מתון.

מרשימת הפעולות שהתובעת ביצעה בסניף עלה שהיא לא הייתה בעלת שליטה, לא פורמלית ולא בפועל, ולכל היותר ניתן להגדירה כמנהלת תפעול. השופטת רות סיכמה כי "התובעת הייתה בורג במערכת ולא המפתח המסובב אותו", ולא היו בידיה הסמכויות הדרושות לצורך ניווט העסק והכנסותיו.

בנסיבות אלה התקבלה התביעה ונקבע כי התובעת זכאית לדמי אבטלה. הביטוח הלאומי חויב בהוצאות של 1,000 שקל ובשכר טרחה של 3,500 שקל.