מה באמת כדאי לי ללמוד?
לקראת פתיחת סמסטר הקיץ ועונת הימים הפתוחים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל, איזה מקצועות הם המשתלמים ביותר?
רבים מאיתנו מתחבטים טרם הרשמה ללימודים אקדמיים בשאלת מליון הדולר – איזה מקצוע כדאי ללמוד?. אנו שואלים את עצמנו, ובצדק, האם מה שבחרתי היום עדיין יהיה מבוקש בעוד 10, 20 ו-40 שנה? מחקרים רבים מראים שבחירת תחום לימודים אקדמי מושפע ממקצוע הלימוד אותו אהבתי או הצטיינתי בו בתיכון. שני פקטורים אלה מושפעים מאוד מאיכות המורה, לחץ חברתי ועצות הורים ומכרים. אלא שבפועל, סטודנטים רבים אינם מקדישים זמן לבחינת האפשרויות, הבנת העתיד התעסוקתי שלהם וההתאמה לשאיפות וליכולות שלהם. לעיתים, גם המידע אינו נגיש וזמין מספיק, ולכן גם סטודנט שמחליט לחקור את התחום ולהחליט על בסיס נתונים - מתקשה למצוא את המידע, אם בכלל.
אז מה הן האפשרויות שיעניקו לבוגרים הזדמנות אמיתית בשוק העבודה? במחקר מטעם רשות החדשנות בנושא הפער בין הכשרות האקדמיה לצרכי המשק בישראל, אספנו נתונים על כל תחומי הלימוד האקדמיים. על פי המחקר, התחום העיקרי בו יש מחסור אמיתי, שמתבטא בביקושים גבוהים ומשכורות נאות הן המקצועות הטכנולוגיים. בעיקר בוגרי מדעי המחשב, מהנדסי חשמל ומהנדסי מערכות מידע בוגרי האוניברסיטאות המובילות בתחומים אלו בישראל.במהלך המחקר הקשנו על חברות ההייטק ושאלנו כיצד המחסור ההולך וגובר אינו מוביל לקליטה מוגברת של בוגרי מכללות או קורסי הסבה בתחומים הנדרשים. התשובה הגורפת והאחידה היתה שעל מנת לקיים תעשיית מחקר ופיתוח ברמה הקיימת כיום בישראל, במציאות טכנולוגית המשתנה ומתפתחת בקצב מסחרר, נדרשים אנשי מקצוע בעלי יכולת מחקר, פתרון בעיות וגמישות מחשבתית וטכנולוגית גבוהים ביותר.
יכולות אלו דורשות תנאי פתיחה אישיים גבוהים ותכניות לימוד אקדמיות ברמה מאוד גבוהה. שני תנאים אלו מתקיימים בעיקר באוניברסיטאות המובילות. נתונים אלו מכווינים שלאלו הרוצים להשתלב בתעשיית ההייטק, ובעלי יכולת להגיע לתנאי הסף הנדרשים, כדאי להשקיע מאמץ בשיפור בגרויות ופסיכומטרי או במכינות קדם אקדמיות. אמנם הנתונים מראים שממוצע נתוני הפתיחה של בוגרי המכללות בתחומים הטכנולוגיים אכן נמוך באופן משמעותי מבוגרי האוניברסיטאות בתחומים המקבילים, אך ממוצע המשכורות כבר בשנה הראשונה לאחר סיום הלימודים של בוגרי המכללות בתחומים אלו קרוב למשכורת הממוצעת במשק. משמע – יש גם ביקוש גדול לבוגרי המכללות והדבר טבעי וברור, המשק והעולם כולו מוטי טכנולוגיה בכלל וטכנולוגיה מבוססת מיחשוב בפרט ויש צורך בבוגרים טכנולוגיים ברמות שונות. למי שאינו יכול להגיע לתנאי סף אלו, או אינו מעוניין להשתלב בתפקידי מחקר ופיתוח, אבל יכול להשתלב במכללות במקצועות הטכנולוגיים - זו אפשרות בהחלט מומלצת.
אז מה כדאי ללמוד? מצויינות מושפעת בראש ובראשונה מאהבת המקצוע וכמובן מהיכולת להצליח בו. איך יכול בוגר תיכון לדעת באיזה מקצוע הוא יהיה טוב, האם הוא יאהב ויצליח במקצוע אליו לא נחשף מעולם? כנראה שאין נוסחה ברורה לכך ולכן כדאי לדעתי להסתכל על תואר ראשון כשלב בבחירת מקצוע. בחירה בתוכניות משולבות או במסלול דו חוגי, תפתח בפניכם אפשרויות התנסות במהלך הלימודים ובחירת כיוונים למקצוע ותחום עיסוק לאחר הלימודים. אין מחלוקת על כך שהתחומים הטכנולוגיים הולכים וכובשים חלק מהותי באורך החיים של כולנו. תחומים רבים דורשים היום גם יכולות תיכנות וההנחה היא שהצורך ביכולות תיכנות במגוון מקצועות, כמו גם תיכנות לצרכים עצמיים ילך ויגדל. אני סבורה שכל סטודנט שיבחר שילוב של מקצועות טכנולוגיים בלימודיו האקדמיים יהיה בעל יתרון יחסי על פני חבריו הסטודנטים שיתמקדו בתחום לימודים צר. שומה גם על המוסדות האקדמאיים להתאים עצמם לעולם המתפתח ולצרכים של השוק הישראלי בפרט ולפתוח תכניות לימודים מגוונות ומשולבות טכנולוגיה במרבית המקצועות הנלמדים.
הכותבת היא ד"ר נורית איל, ראש התכנית להשבת אקדמאים לישראל ברשות החדשנות
לפנייה לכתב/ת 
