הענף הסגור ביותר נפתח

הענף הסגור ביותר נפתח. במשך שנים רבות אנחנו רגילים לראש חץ בצמרת הטניס העולמי. תמיד הוא כלל 3-2 טניסאים אשר התחרו בינם לבין עצמם על תארים וראשות הדירוג. שאר הטניסאים היו בעיקר תפאורה לכוכבים האמיתיים, וכל הפסד של אחד מהם היה הופך לסנסציית עולם.

ראשי השפיץ נעו במסלולים שונים בתחרויות כך שיוכלו להיפגש רק בגמר, וכל מפגש ביניהם היה ענק. כך, לדוגמה, היו שם סמפראס ואגאסי, נדאל ופדרר, וביורן בורג מול אדריאנו פונטה. השיטה עזרה למונופול הכוכבים להישמר, ויחידי סגולה הצליחו לפרוץ את מחסומי השיטה.

(צילום : גאטי)

בשנת 2016 התמונה השתנתה לחלוטין. 3 שחקנים שונים זכו ב-4 תחרויות הגראנד-סלאם, שהן התחרויות הבכירות בשנה קלנדרית. אחד מהם היה סטן וואורינקה, שהתעלם מנוכחותם של כוכבי השיטה ושייט כל הדרך אל התואר. 

ואולי בכלל השינוי הגיע עם קפיצתו הלא צפויה של נובאק ג'וקוביץ לראש הדירוג עוד בזמן שלטונם של שני הנסיכים פדרר ונדאל. אולי גם הוא חלק מהשיטה, אבל מה שבטוח הוא שההפסד שלו היום מחדד את הנקודה שהתחום נפתח, ובכל שנה אנו רואים שמות חדשים פורצים מחסומים ושוברים תקרות זכוכית.

זה מבורך לתחום ומבורך לציידי הסנסציות ואוהבי האנדרדוגים, אני נמנה על אלה. אני מקווה ש-2017 תמשיך להפתיע אותנו כמו היום, ונזכה לראות עוד פרצופים חדשים מרגשים אותנו. בסוף ארוחה טעימה ככל שתהיה, אי אפשר לאכול שוב ושוב, פעם אחר פעם, את אותו הדבר. ואולי ישי עוליאל הצעיר שלנו הוא שובר תקרות הזכוכית הבא, הלוואי.