שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    המהפכה הצרפתית

    אחרי ארבע שנים משעממות בשליטה בלעדית של פ.ס.ז', ניס ומונאקו החזירו את הצבע והעניין לליגה הצרפתית

    בליגה הצרפתית שוב נושבות רוחות של שינוי מרענן. מונאקו וניס מתמודדות על האליפות כנגד כל הסיכויים, לראשונה מאז הנסיקה המטאורית של פ.ס.ז' וההשתלטות על המקום הראשון לפני 4 שנים, עם כניסתו של הכסף הקטארי ששבר את חוקי המשחק.

     

    מאז עונת 2011/12 הליגה הצרפתית הפכה למשעממת, לא תחרותית ואפורה והיה ברור שלא משנה מה, הקבוצה מעיר האורות תניף את הצלחת בדיוק כמו סלטיק הסקוטית. הכל התחיל במאי 2011. פ.ס.ז' נמכרה לחברת ההשקעות של הממשלה הקטארית ומינתה את הנסיך נאסר אל חליפי למנכ"ל. חלון העברות של קיץ 2011 היווה את נקודת המפנה, ברגע שבו פריז שברה את שיא ההעברות הצרפתי והוציאה סכום דמיוני במושגים המקומיים – 86 מיליון יורו – יותר מכל קבוצות הליגה יחד, ורק על חאבייר פאסטורה שילמה 46 מיליון יורו.

     

     

     

     (צילום: AP) (צילום: AP)
    (צילום: AP)

     

    מעבר לסכומים המטורפים שהמועדון הפריזאי הוציא על רכש, בקיץ 2012 הקבוצה רכשה לא פחות ולא יותר מאשר את זלאטן איברהימוביץ' ממילאן. עד אז, פ.ס.ז' לא הצליחה לשים את ידה על כוכב גדול ברמתו של זלאטן. לאיברה אפשר אפילו לקרוא קבלן האליפויות בזכות 9 האליפויות שבהן זכה ברציפות מעונת 2001/2002 עד אותו קיץ כשייצג את אייאקס, יובנטוס, אינטר, ברצלונה ומילאן. הפריזאים חשבו וגם צדקו בהנחה שאיברהימוביץ' יעשה את השינוי ויביא אליפות ראשונה מאז 1994.

     

    מאז רכישתו של זלאטן, פריז ביססה את מעמדה כמועמדת היחידה לאליפות, והייתה סוגרת עניין עוד בחודשים מארס־אפריל. בקיץ האחרון זלאטן החליט לעבור למנצ'סטר יונייטד, ולראשונה מאז השושלת האחרונה, הפריזאים יצאו לקרב ללא הנשק הקטלני ביותר שלהם. בעונה הנוכחית הליגה הצרפתית מראה סימני התאוששות וחוזרת להיות תחרותית בזכות מונאקו וניס, שלאחר 20 מחזורים נמצאות במקום הראשון והשני בהתאמה עם 45 נקודות. ופ.ס.ז'? היא במקום השלישי במרחק 3 נקודות.

     

    מונאקו חוזרת למאבק האליפות לראשונה מאז עונת 2003/2004, שבה האדומים לבנים של דידייה דשאן האגדי סיימו במקום השני והגיעו לגמר ליגת האלופות, בו הפסידו לפורטו ומוריניו. מונאקו מאז אותה עונה מופלאה הספיקה לרדת ליגה (2010/2011), המשיכה בגרף הצניחה ודורגה במקום האחרון כמה מחזורים ברציפות, בדרך לליגה השלישית. אך אז הגיעה נקודת המפנה.

     

    בדצמבר 2011 הגיע בעל בית חדש בשם דימיטרי ריבולובלב, מיליארדר רוסי שהבטיח להשקיע תוך 4 השנים 200 מיליון יורו, ואני בספק אם מישהו התייחס אליו ברצינות דאז. כבר בחלון העברות של ינואר באותה השנה הוציאה מונאקו 18.5 מיליון יורו על 9 שחקנים חדשים, ששינו את פני הקבוצה והצילו אותה מירידה נוספת.

     

    מונאקו עלתה ליגה, החתימה בקיץ 2013 את קלאודיו רניירי כמאמן והוציאה 166 מיליון יורו על רכש. בצעד הזה הוכיחה הקבוצה כי יש לה כוונות לקחת אליפות בכל מחיר, תרתי משמע. העונה עומדת מונאקו על 75 אחוזי הצלחה, העפילה לשלב השמינית בליגת האלופות והכי חשוב, נראית נהדר על הדשא. בניגוד לעונות הקודמות, החליטה הקבוצה לא להשאיל את החלוץ המאכזב רדמאל פלקאו והשאירה אותו בסגל. המהלך הוכיח את עצמו, ופלקאו סוף סוף פורע את השטרות מאז רכישתו מאתלטיקו מדריד, כשהוא מוביל את טבלת הכיבושים של האדומים לבנים עם 13 שערים.

     

    מונאקו ניצחה על הדרך את פ.ס.ז', ויותר מרשים מזה – כולם מסמנים אותה כשווה מול שווה לסיטי בשמינית גמר ליגת האלופות. הקבוצה הצרפתית היא הפורה (והמפתיעה) ביותר בכל היבשת עם ממוצע של יותר מ־3 כיבושים למשחק. עם זאת, מונאקו זכתה בהזדמנות חד פעמית להגיע להישגים כבירים בליגה (אליפות) ובליגת האלופות כי ללא כוכב ברמה הגבוהה ביותר, היא לא יכולה להתחרות עונה אחר עונה בקבוצה עמוסת הכוכבים של פריז.

     

    מי היה מאמין שזה יקרה והנה מדברים על ניס בתור מועמדת לאליפות. ניס הקטנה נמצאת במקום השני (הפרש שערים ממונאקו) בליגה הצרפתית לאחר 20 מחזורים, ובצרפת לא זוכרים את הקבוצה דוהרת ככה מאז שנות ה־50 המופלאות, בהן קטפה 4 אליפויות והייתה המועדון הגדול בצרפת. ניס הימרה בתחילת העונה בענק, כשהחליטה להחתים את החלוץ הבעייתי והמוכשר מריו באלוטלי, אבל זה השתלם לה בענק. המאמן לוסיאן פאבר מצליח להוציא מהשחקן כישרון מזוקק, והוא פתח את העונה עם 7 שערים ב־7 משחקים.

     

    ניס החתימה את דאנטה הברזילאי ויונס בלהאנדה, שחקנים שנדמה היה שדעכו וגרמו להרמת גבה בעצם הגעתם. בנוסף, פאבר העלה בלם מוכשר בן 17 מהנוער, מלאנג סאר ינוקא. המאמן נותן דגש על משחק לחץ עם מתפרצות קטלניות ומהירות, וכדי להצליח להשיג 45 נקודות ב־20 משחקים בשיטה זאת, דרוש תיאום ברמה עיוורת בין שחקני ההתקפה, ומשחק נטול אגו עם נגיעה או שניים בלבד בכדור. לכן המחמאות צריכות ללכת למאמן, שהינדס את השיטה המתאימה ביותר, והצליח להטמיע אותה בצורה יוצאת דופן. התוצאות מדברות בעד עצמן. ניס הפסידה משחק אחד בלבד מתוך 20 מחזורים, ניצחה את ליון ומונאקו וסיימה בתיקו מול האלופה פ.ס.ז'. כל זאת בתקציב קטן משמעותית מאשר היריבות על התואר.

     

    חיכינו לזה יותר מדי, ואפילו הפסקנו להאמין, אבל הנה הליגה הצרפתית החזירה מעט מהקסם שאבד לה וחוזרת להיות מעניינת, מרגשת ומפתיעה. אם היא תמשיך ככה אז גם אולי תחזור להיות מהליגות הגדולות באירופה. למרות הכל, פ.ס.ז היא ללא כל ספק הטובה מבין השלוש ובעלת הסיכויים הגבוהים ביותר לקחת אליפות חמישית ברציפות. אבל לא משנה מי בסוף תהיה האלופה, הליגה הצרפתית כבר הרוויחה את אחת העונות המעניינות בתולדותיה. רק שתמשיך ככה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים