ייצוגית: המדינה לא מחזירה אגרת רישיון למשפחות נפטרים
אלמנה של בעל רישיון נהיגה שהלך לעולמו גילתה שהיא זכאית לקבל בחזרה את החלק היחסי של אגרת הרישיון ששולמה על ידי המנוח, עד לתום תקופת הרישיון. לטענתה, משרד התחבורה לא פועל ליידע את הציבור, ומדי שנה נותרים בידיו מיליונים שאמורים להיות מוחזרים ליורשים
גובה התביעה האישית הוא 36 שקל. גובה התביעה הייצוגית - 6 מיליון שקל. סכום התביעה מייצג 30 אלף נפטרים בעלי רישיון נהיגה, בתקופה של שנתיים, שקרוביהם אמורים היו לקבל בממוצע החזר יחסי של 100 שקל כיום עולה אגרת רישיון שתקף ל-10 שנים - 424 שקל. ניתן גם לשלם אגרה לרישיון שתקף לתקופה קצרה יותר, בסכומים משתנים של עד 51 שקל (לשנה).
האלמנה מבקשת שמשרד התחבורה יפרסם הודעה לציבור
את הבקשה לתביעה הגישו עורכי הדין דורון רדעי וניצן גדות, אחרי שהאלמנה גילתה באקראי שמגיע לה החזר כזה, שנה ו-8 חודשים לאחר פטירתו.
בעת פטירתו החזיק המנוח ברישיון נהיגה ישראלי שהופק לו על-ידי משרד התחבורה עד 19 בפברואר 2016. בהתאם להוראות סעיף 220א לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, זכאים יורשים לקבלת החזר יחסי של האגרה ששולמה על ידי בעל הרישיון, אך לטענת האלמנה, המדינה לא טורחת לעדכן יורשים בדבר זכאותם האמורה וממילא שהיא גם אינה טורחת להשיב להם את הכספים המגיעים להם בגין החזר יחסי של אגרת רישיון הנהיגה.
ברגע שגילתה את דבר זכאותה, פנתה באמצעות בא כוחה למדינה בבקשה לקבל את החזר החלק היחסי של האגרה אשר שולמה בעד התקופה שממועד פטירתו של המנוח, 29 במרס 2015 ועד ל-19 בפברואר 2016 – מועד הגילוי.
במסגרת מכתבה לרשות הרישוי, ביקשה האלמנה שמשרד התחבורה גם יפרסם הודעה מתאימה לציבור בדבר זכאותם של יורשים לקבלת החזר החלק היחסי של האגרה ששולמה על ידי בעלי רישיון שהלכו לעולמם.
בקשתה זו הועלתה במטרה להביא לידיעת הציבור את דבר הזכאות לקבלת כספים כאמור. זאת, כדי לאפשר ליורשים נוספים למצות את זכותם וממילא להביא להסדרת העניין באופן רוחבי, תוך ציון מפורש כי מדובר בפנייה מוקדמת טרם הגשת תביעה ייצוגית.
במסגרת תשובתה הודתה הרשות כי האלמנה זכאית לקבל החזר של החלק היחסי של אגרת הרישיון ששולמה על ידי המנוח, אלא שנראה שהרשות התחמקה ממתן מענה לבקשת האלמנה להסדרה רוחבית של העניין. למרות פנייה נוספת לרשות היא נמנעה מלתת תשובה לבקשה להסדרה רוחבית של העניין.
מספר זעום של בקשות להחזר כספי: 32 בלבד ב-2016
בא כוחה פנה לממונה על חוק חופש המידע במשרד התחבורה לשם קבלת נתונים ביחס למספר הבקשות להחזר החלק היחסי של אגרת רישיון הנהיגה ב-2015 ו-2016. ב-2015 הוגשו בסך הכל 49 בקשות להחזר חלקי של אגרת רישיון שטופלו, מתוכן 16 בקשות להחזר בגין ביטול רישיון נהיגה. ב-2016 הוגשו 32 בקשות כאלה, מתוכן 17 בקשות להחזר בגין ביטול רישיון נהיגה.
בבקשה לתביעה נכתב: "נתונים אלו מאשרים את העובדה שמדינת ישראל כמעט ואינה מבצעת החזר של אגרת רישיון נהיגה לפי תקנה 220א הנ"ל, וממילא את החשיבות הרבה שיש להסדרת העניין מבחינת כלל הציבור. בהקשר זה יצוין כי מדי שנה נפטרים בישראל כ-40 אלף איש ובהנחה שרק 30 אלף היו בעלי רישיון נהיגה הרי שמספר הבקשות להחזר אגרה היה צריך להיות גבוה הרבה יותר מזה המצוין בתשובת המדינה. לנוכח נתונים אלו ברור לחלוטין כי על המדינה לפעול להסדרת העניין באופן רוחבי, דבר שאותו היא לא ראתה לנכון לעשות עד כה ומכאן תובענה זו".
בת יענה: המדינה לא טרחה להכין טופס ייעודי
עוד נכתב בכתב הבקשה לתביעה כי רשות הרישוי אפילו לא טרחה להכין טופס ייעודי לבקשות כאלה, למרות שבאתר רשות הרישוי יש לא מעט טפסים. למעשה, כך נטען, היא אינה עושה שום דבר ייזום בנושא, בניגוד למקרים אחרים של זכאות להחזר כספים, בהם נקטה המדינה פעולה יזומה תוך הכנת טפסים מתאימים.
לטענת האלמנה, המדינה "נוהגת בעניין זה כבת יענה ומפרה בהתנהגותה האמורה את חובותיה המוגברות כרשות ציבורית לפעול ביושר, בהגינות ובתום לב".
לפנייה לכתב/ת 
