קורבר החליש את הקאבס
דייויד גריפין פגע בקבוצה שלו, כאשר ויתר על שני שחקנים תמורת שחקן שהעלים כוכב מהטריו שלו (קווין לאב). ועל הבור הזה כל השאר צריכים לכסות
לפרשן כדורסל יש כמה אופציות. אפשר ללעוס את מה שהמועדונים והליגות מלעיטים את כל מי שמעוניין להשתתף במכונת יח"צ מהגדולות בעולם העסקים ולבטח הגדולה ביותר בספורט המקצועני. זה מה שעושים רוב הפרשנים, בהנחה שאם אנחנו צורכים את המוצר, אז זה מה שאנחנו מצפים למצוא למחרת בעיתון.
למשל, איך זה כל כך מובן מאליו שלכולם ברור שהמאמן אשם וימיו ספורים, בין אם מדובר בכדורסל בליגת העלאק ובין אם ביורוליג או בצ'מפיונס בכדורגל. מעמד המאמן מעולם לא היה כה רופף כמו בעידן הנוכחי.
וככה למשל, דייויד גריפין עושה עסקה מפוקפקת וזורק מהקבוצה שלו את "הפרה" מו ויליאמס (בפעם המי יודע כמה, ומו חוזר, שוב ושוב) ומייק דאנליבי, וגם בחירה ראשונה בדראפט הבא (לא הקרוב, זה שאחריו) בתמורה לצלף השלשות האולטימטיבי, כביכול, קייל קורבר המהולל. ומכיוון שזו עסקה מקודמת ע"י מי שמיחצ"נים את הליגה והמהלכים שלה, תשמעו רק שבחים מכל עבר ל"מהלך שובר השוויון" הזה.
ואותי זה מדהים שלברון, למשל, מבין שזו לא עסקת המאה מבחינת השאיפות שלו להתחזק כמעט בכל מחיר ולהמשיך להיות כוח מוביל, במה שמסתמן כמו הריצה האחרונה שלו, אבל אפילו לברון מקבל סיקור חיוור מאוד כאשר הוא יוצא כנגד הערכים המקודמים ע"י מכונת היח"צ. אוקיי, אז הוא אמר שצריך פוינט גארד. לא סתמנו לו את הפה, אמרנו שהוא אמר. ואז הוא מוציא הודעת תסכול בסגנון "אין לי זמן לשטויות" ושוב מכונת היח"צ נותנת לו את רשות הדיבור לכמה שניות, וחוזרים להתלהב מהטריפל־דאבל של ווסטברוק, שעבר את לארי לג'נד בטבלת הטריפלים של כל הזמנים.
עוד שיא לאוסף, אבל רגע, אם אנחנו הצופים כל כך מטומטמים, אז איך זה שלא הכנסנו אותו לחמישיית המערב? אהה, טריפל אמור להיות בכלל מדד לקבוצתיות, נכון? לא נכון. אז ככה, קודם כל 10 אסיסטים מול 8 איבודים זה קטסטרופה במדד הקבוצתיות, ודבר שני לאולסטאר בוחרים את הכוכבים הכי נוצצים ואת מי שמביאים הכי הרבה קהל. למשל בעונה שעברה לכספי היו אחוזים מהשלוש יותר טובים מהארדן, אבל זה האחרון מושך קהל, אז הוא השתתף בתחרות השלשות, וכספי שלנו לא. אז צריך אולי לבדוק מי מוכר יותר חולצות ולשבץ אותם בחמישיות האולסטאר, כי ללא ספק הם מושכים הכי הרבה תשומת לב מהקהל? כמה אפשר לבזות את המעמד.
לפני כמה שנים, יאו מינג קיבל הכי הרבה קולות לחמישיית האולסטאר, למרות שכבר פרש לפנסיה. בעוד אירוע ביזארי, קווין גארנט ביקש לא להשתתף, אבל נאמר לו שהחוזה שלו מחייב אותו להופיע (כי נבחר, כמעט בעל כורחו) אז הוא ביקש לתת לו לעבור לספסל כמה שיותר מהר, כי אין לו כבר יומרות להתחרות ברמה הזאת. אז זה כבר לא כדורסל NBA אלא משחק ותיקים? שמעתי שמישהו מקדם ליגה של 3 על 3 לשחקני עבר. אם הם מגיעים אפילו לחמישיות באולסטאר, כנראה שיש לזה ביקוש בשוק. היצע, וביקוש.
וככה מחליטים "קברניטי הליגה" שלאטלנטה, שמובילה בליגה הסדירה, מגיעים ארבעה מקומות (לפני שנתיים) וקורבר מקבל את המקום הרביעי, למרות שלכולם ברור שדמארי קארול תורם הרבה יותר. התוצאה? קארול לא סלח לבודנהולצר על העלבון ועבר משם בסוף אותה שנה. ג'ף טיג ואל הורפורד החזיקו מעמד עוד שנה, אבל פרט פעוט כמו הכבוד ללכת לאולסטאר פירק את הקבוצה ההיא, נשארו מאז רק קורבר בעצמו, מילסאפ שמאז ומתמיד מסתפק במועט ולא נדחק לאור הזרקורים, ועוד כמה שחקנים שממילא לא ראו עצמם כנפגעים מהעזיבה ההמונית של כל הנעלבים. שרודר וביזמור, למשל, התקדמו למעמד של שחקני חמישיה, דוויט הווארד הגיע כמושיע, וקורבר קיבל את עמדת הסמול לעצמו, לעצב אותה בעיני רוחו, הכוכב הכי נוצץ, קלעי השלשות האולטימטיבי בעמדה הכי חשובה כיום בבסקטבול. התוצאות לא איחרו לבוא.
קורבר קיבל 894 דקות ב־32 משחקים, מהם פתח בחמישייה ב־21. סה"כ כ־28 דקות לערב, והחזיר עם "כמעט" 89% מהקו, 41% מהקשת, ו־44% "סבירים" מהשדה, אבל בכדורסל יש גם שורה תחתונה, איך הקבוצה נראית איתו על הפרקט. אבל את טיירון לו לא מעניינת הסטטיסטיקה, זה בשביל חנונים שלא מבינים בכדורסל כמוני למשל, וכמו בלאט. אותו מעניינים רק שני דברים: הראשון, קורבר גארד פורוורד בגובה 6'7", בדיוק הגובה שבעזרתו גולדן סטייט רצו עם הסמול בול המפורסם שעוד צרוב עמוק בתודעתו, והוא עם מעל 40% מקשת ה־3. בדיוק החתך של השחקנים שדרוש בשביל לאזן אותם. ככה הביאו גם את ג'יימס ג'ונס קשישא ואת ריצ'רד "לב הארי" ג'פרסון.
ועכשיו הם מוכנים לקרב...ובכן, כרגע זה נראה רע מאוד. ב־168 הדקות שקורבר קיבל עד כה בקאבס, הם מינוס 96 נקודות. מינוס 0.57 נק' לדקה. כידוע כל שחקן שתורם יותר מחצי נקודה לדקה הוא בהכרח אחד מהתורמים העיקריים בקבוצה. נניח קווין לאב כזה. כלומר, קורבר מבטל בתרומה השלילית שלו כוכב "צנוע" כמו קווין לאב. כלומר, דיויד גריפין החליש את הקאבס בשני השחקנים שהעביר, והשחקן שקיבל מקזז עוד כוכב מהטריו שלו, ועל הבור הזה, כל השאר צריכים לכסות. במשחק האחרון הם קלעו 17 מ־34 מהקו ונפלו בבית מול סקרמנטו.
השחקנים לא מאמינים בהנהלה שלהם יותר, משחקים בלי חשק וברור לכולם שהחלה עונת הציד. מזכיר למישהו את מכבי ת"א במשחקיה האחרונים? לא במקרה. הנהלה חלשה שתתחבא מאחורי הגב הדק של המאמן הכושל כשלעצמו, אבל להנהלה אין ולא יכולים להיות תירוצים. זה ניהול בזוי של חסרי עמוד שדרה משלהם ושתי הקבוצות יתפרקו כתוצאה מכך. גריפין בודק איזה "מייק" פנוי לקחת את הקבוצה, שבוע לפני האולסטאר. לא אתפלא אם ימנו את מייק בראון למאמן ראשי, כרגע הוא עוזר מאמן בגולדן סטייט, שלא תהסס לשחרר את הטאלנט (ובכך להחליש עוד יותר את הטוענת לכתר ממזרח). גם בלאט מחזיק את הבטן מרוב צחוק. לו כל כך עלוב בתפקידו כמאמן ראשי שאפשר לשדרג אותו לקדנציה שלישית בקבוצה. אין לי מידע שזה אכן עומד לקרות, אבל אם וכאשר זה יקרה, אל תטעו. אני לא מקדם את המהלך, אלא מביא אותו כדוגמה ומשל לדלות החומר וצרות האופקים של מקבלי ההחלטות. אם אני דני איינג', (מנג'ר בוסטון) אני מתחיל לחפש את הטלפון של הסוכן של לברון.
לפנייה לכתב/ת 
