העברת השגרירות האמריקאית לירושלים
ההבטחות של טראמפ היו גדולות, המציאות קצת פחות
עם היבחרו של דונלד טראמפ, נשמעו מכיוונה של ירושלים קולות צהלה ושמחה, מלווים בתופים ובמחולות: הנה שגרירות ארצות הברית השוכנת בתל אביב אורזת מזוודות ועולה מזרחה לעיר הבירה. ככל שהימים עברו הסתבר שהציפיות שטראמפ יממש את הבטחתו לאלתר היו מוגזמות, בלתי מבוססות ויתכן שאף נאיביות, כאשר מוושינגטון נשמעו צלילים זהירים ומתונים יותר המצננים את ההתלהבות הישראלית.
לפי שעה נראה, כי הממשל האמריקאי אינו מזדרז לעלות לירושלים, ומעדיף להמתין עם השינוי המדיני הדרמטי בסטטוס קוו. ההודעות האחרונות מארה"ב העבירו מסר לפיו הנושא נמצא בדיון ובבחינה, ובכל מקרה ניתן למימוש (אם בכלל) רק במחצית השניה של 2017 עקב קיומו של צו ממשלי-מנהלי (המתחדש כל חצי שנה) המונע את העברת השגרירות לירושלים.
כך או כך, בין אם יממש טראמפ את הבטחתו הנחרצת ובין אם לאו, מעניין לבחון את משמעותו של מהלך כזה ואת השלכותיו על הזירה המזרח תיכונית בכלל וזו הפלסטינית בפרט. ראשית, יש לזכור כי למרות שמערב ירושלים הינה בירתה של מדינת ישראל מאז 1949, הרי שעקב מחלוקות בינלאומיות מורכבות וסבוכות, מעמדה החוקי של ירושלים אינו חלוט ומוסכם על הכל. מחלוקות אלו התחדדו והפכו לנוקבות ועמוקות עוד יותר בעקבות השתלטות ישראל על חלקה המזרחי של העיר, סיפוח מרחב זה מאז מלחמת ששת הימים ב- 1967 והחלת החוק הישראלי שם בשנת 1980, אשר משמעותו היא שירושלים המאוחדת הפכה חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל.
שגרירויות זרות ספורות שישבו בירושלים (בעיקר של מדינות דרום-אמריקאיות) לפני יותר מעשור עברו כולן לתל אביב רבתי, ולמעשה המצב הנוכחי הוא שכל עוד לא נפתרו המחלוקות סביב סוגיית ירושלים במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הרי שמדינות העולם בוחרות שלא להכיר רשמית בירושלים המאוחדת כבירת ישראל, ונותנות לכך ביטוי באמצעות מיקומן ה"זמני"של שגרירויותיהן מחוץ לעיר. מדינות שונות וביניהן ארה"ב בחרו לחילופין למקם בירושלים קונסוליות ונציגויות, אשר עוסקות גם בנושאים הקשורים ברשות הפלסטינית.
מצב זה, לפיו מדינות העולם אינן קובעות את שגרירויותיהן בירושלים, שיקף עמדה ברורה לפיה הקהילה הבין לאומית אינה מכירה במזרח ירושלים כשטח ישראלי, ולפיכך מדירה היא את רגליה גם ממערב העיר. עקב היותה של ירושלים - אחת מסוגיות הליבה בסכסוך הישראלי-פלסטיני – נכס בעל משמעות רבה מאד במובנה המדיני, הלאומי, הפוליטי והדתי עבור העולם המוסלמי כולו, ובכלל זה המדינות הערביות והרשות הפלסטינית, נזהרו האמריקאים עד כה מלבצע שינוי כלשהו בנושא האמור.
הצהרתו של טראמפ בדבר הכוונה להעביר את השגרירות, גם אם מושהית בשלב זה עד להודעה חדשה, יצרה רעידת אדמה בזירה הפלסטינית, ולמעשה שמטה את השטיח מתחת לרגליהם של הפלסטינים. לאורך עשרות השנים האחרונות, היתה ההנהגה הפלסטינית סמוכה ובטוחה כי אף אבן של מדינה זרה לא תזוז בירושלים ללא הסכמה פלסטינית ובטרם יישבו הצדדים את המחלוקות בנוגע לעתידה של ירושלים. הנה כי כן ולהפתעתם, ניפץ הנשיא האמריקאי את הקונספציה וההבנות הבין לאומיות, וערער באחת את ביטחונם של הפלסטינים.
מתוך שכך, ולאור ההבנה שחילחלה במהרה גם בראמאללה כי מימוש כוונה אמריקאית לקבע בירושלים את השגרירות החשובה בתבל משמעותו חיקוי המהלך גם ע"י מדינות נוספות במערב, נזעקו הפלסטינים בכל דרך ואמצעי שעמדו לרשותם על מנת למנוע מבעוד מועד את מכת הגרזן המדינית העומדת לנחות על צווארם. הרשות הפלסטינית, מודעת היטב לכוחה הדל, למעמדה המדיני המצוי בשפל ולהיותה ממוקמת בסוף סדר העדיפויות של העולם הערבי נוכח התהפוכות במזרח התיכון, הפעילה לחצים והשמיעה סדרה של איומים מעל כל במה אפשרית, לפיהם היא עלולה "לשבור את הכלים"ולשנות דרמטית את מערכת היחסים עם ישראל, כמו גם לסגור את שגרירות אש"ף בארה"ב, לבטל את הסכמי אוסלו ולבצע מהלכים מערערי סדר נוכחי נוספים. לכך התלווה האיום המוכר בדבר אלימות אפשרית והסלמה בירושלים, בשטחים ואף בבירות ערביות בולטות, בראשן קהיר ועמאן.
במקביל, הפעילה הרשות הפלסטינית לחץ כבד על עבדאללה מלך ירדן וא-סיסי הנשיא המצרי, על מנת שאלה ילחצו מצידם על הבית הלבן וישמיעו אמירות אזהרה ובקשה, לפיהן הוצאתו לפועל של המהלך האמריקאי תדרדר את המצב הביטחוני באיזור ותפגע ביכולתן לשמור על יציבות במרחב. נוסף על כך, התגייסה שורת מנהיגים ערביים להניף דגל מאיים נוסף, והוא הדגל הדתי; הווה אומר, שינוי הסטטוס קוו בירושלים ע"י המעצמה האמריקאית יזעזע את העולם המוסלמי הבוער ויניע גורמים קיצוניים כמו דאע"ש לפעול, מגמה שרצוי מאד להימנע ממנה.
ניתן להתווכח ולדון בשאלת הפער בין עוצמת האיומים הערביים והפלסטיניים להיתכנות בדבר מימושם האפשרי, אולם בסיכומו של דבר נראה לפי שעה כי ההתרעות הערביות בפני הממשל האמריקאי הצליחו לדחות לזמן מה את ההחלטה, או אף לסדוק במידה מה את נחרצותה. הסוגיה עדיין מצויה על השולחן וסביר כי הדיון בה יעלה שוב, בוודאי אם הדבר יהיה תלוי בממשלת ישראל, אך בכל מקרה נדמה, כי בשנה הקרובה ימשיך התור הישראלי לקבלת ויזות לארה"ב להשתרך ארוכות מתחת לבניין האפור והאימתני הממוקם ברחוב הירקון בתל אביב.
