משחק פח
מדוע צפה בגאצקיס במשחקה של היריבה המושבעת כשהוא יושב – אתם יושבים? על פח אשפה!
קראתי ולא האמנתי. שפשפתי את עיניי, ניקיתי את זגוגיות משקפיי ושבתי וקראתי. התוכן הדהים אותי גם לאחר שלוש קריאות: "חשוב להדגיש כי מאמן מכבי ת"א לא הצליח למצוא כיסא ריק ובסופו של דבר התיישב וצפה במשחק על פח אשפה בכניסה למנהרה המובילה לחדרי ההלבשה".
המביא דבר בשם אומרו לא מביא גאולה לעולם. לא צריך להיסחף. אבל הוא בהחלט מביא ציטוט. קראתי את הדברים המובאים, כלואים במרכאות כפולות, למעלה ולא האמנתי כי ייתכן מצב מביך ומשפיל כזה. אף שסיקרן אותי להמשיך לקרוא את הדיווח על אודות משחק חצי גמר גביע המדינה בין הפועל ירושלים לבין הפועל חולון, הפסקתי לקרוא לאחר שקראתי את הפסקה הזו.
(צילום: עוז מועלם)
אני לא יודע מי אמור להיות הנמען העיקרי לשאלה – לאן נוליך את החרפה? האם סביר לקבל מצב שבו לכל אדם בכלל ולמאמנה של מכבי ת"א בפרט ללא יימצא כיסא, אפילו מתקפל, אפילו שרפרף – אוי לאותה בושה כשלעצמה – שעליו יוכל לשבת כראוי וכמקובל (שלא לומר כמכובד) ולצפות במשחק?
לפח אשפה יש ריח לא טוב. יש לו קונוטציה של, ובכן, אשפה. גם ישיבה על פח אשפה נקי, ככל שהוא עשוי להיות לא מלוכלך, ודאי אינה נוחה, ודאי אינה מרנינה. האם הפח היה ברירת מחדל? האם – יד על הלב – לא היה יכול להימצא ולו גם כיסא אחד עבורו? האם אף לא הבחין בכך שבגאצקיס, אדם בעל גוף, יושב מכווץ על מכסה פח האשפה? ואם הבחין, האם לא חשב שמן הראוי להציע לו כיסא?
אני רוצה, ברשותכם, להיסחף טיפה. אני מבקש לראות במעמד המביך והמשפיל הזה תמונת ראי ליריבות שחורגת מגבולות הספורט. אני מבקש מראש סליחה ממי שיראו בדברים ניפוח זבוב לפיל. אבל אני מתעקש לראות בהם סימפטום לכל מה שבלתי ראוי להיקרא הגינות. לחוסר כבוד בסיסי. לחוסר תרבות. יותר מכל צריך להיזכר משחק חצי הגמר הזה כמשחק פח.
לפנייה לכתב/ת 
בגאצקיס
צילום: אוהד צויגנברג
מומלצים
