רוח של 70 קמ"ש, 3- מעלות: יום בחיי האלפיניסטים
בתחילת החורף מקבלים לוחמי האלפיניסטים צווי מילואים מאחר שרק הם יודעים לבצע פעילות מבצעית בשלג הכבד. מפקד פלוגת ההכשרות: "החבר'ה עוזבים משפחות, ילדים ועבודה, ומגיעים לשרת במזג אוויר קיצוני, סופות וגשמים". צוות ynet הצטרף אליהם
בגובה של 2,000 מטרים וברוחות עזות שמנשבות במהירות של 70 קמ"ש יוצאים לוחמי יחידת האלפיניסטים הצה"לית לעוד סיור רגלי סמוך למשולש הגבולות עם סוריה ולבנון, על הרכס העליון בחרמון. הם לבושים בחליפות סערה לבנות, רכוסים במגלשי סקי על רגליהם ונושאים על הגב ציוד מבצעי כבד. הם סורקים את השטח ומחפשים סימנים חשודים שיכולים להצביע על חוליית מחבלים או מחבל שחדרו את גדר הגבול כדי לבצע פיגוע.
באמצעות סימון במקלות הסקי מעל הראש מתחילים הלוחמים לסרוק את השטח הלבן. רכב "החתול", שדומה לתא מעלית על זחלים, מסוגל לנוע בשלג ולהוביל לוחמים. הוא מלווה את הכוח מאחור כרכב פינוי במקרה שבו משהו משתבש. כוחות נוספים כדוגמת "תצפיות" חי"ר ושריון, מוכנים בקרבת מקום לכל תרחיש.
"הלוחמים שלנו הם היחידים שיודעים לעבוד בתוואי שטח מושלג והררי כמו זה שעל רכס החרמון, בזכות ההכשרה הארוכה והייחודית של הלוחמים", מסביר עמיר שוקרון, מפקד פלוגת ההכשרות ביחידת האלפיניסטים. "אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שלאויב יש יכולות שלג ולכן אנחנו פועלים בכל המקומות שהוא חושב לנסות להפתיע אותנו".
היחידה מורכבת מאנשי מילואים שבסדיר שירתו ביחידות חי"ר מובחרות. בקיץ מבצעות את הסיורים על רכס החרמון העליון יחידות חי"ר רגילות, אולם בתחילת החורף מקבלים לוחמי האלפיניסטים צווי מילואים מאחר שרק הם יודעים לבצע פעילות מבצעית בשלג הכבד. "החבר'ה עוזבים משפחות עם ילדים ועבודה, ומגיעים לשרת במזג אוויר קיצוני, סופות וגשמים. אנחנו באים לכאן לעבוד כדי לשמור על ביטחון מדינת ישראל", אומר שוקרון שצפוי לצאת הביתה אחרי יותר משבועיים על ההר. "המוטיבציה גבוהה והחבר'ה רוצים להגיע למילואים כדי לתרום כמה שיותר מהידע שלהם וגם לפגוש את החברים".
גזרת החרמון נחשבת שקטה יחסית בשנים האחרונות, ולמרות זאת לוחמי השלג שומרים על ערנות. אחד הקשיים המרכזיים כפי שמסבירים הלוחמים, הוא שבכל פעם שהם מגיעים להר - הנוף והתוואי משתנים בהתאם למקומות שבהם ירד השלג. הכול לבן - כמו שרק החרמון יכול להיראות.
לפנייה לכתב/ת 
