השבוע בניו ג'רזי
וניצנים שמחו עם להבה
בי"ס ניצנים ושבט להבה הרימו קרנבל חסר תקדים בהיקפו בתמיכה של ראשי הקהילה מאיזור פיירלון-פארמוס.
בית ספר ניצנים, בית הספר המשלים ללימודי עברית לילדי הישראלים ושבט 'להבה' של הצופים הישראלים בפיירלון הרימו קרנבל פורים אדיר מיימדים שכלל 350 משתתפים. הקהל הגיע עטוי שלל תחפושות ובא לשמוח ולחגוג את חג הפורים ב-JCC בפארמוס. הקרנבל כלל תחנות משחק, יצירה, פיסול בבלונים, איפור פנים ועוד מגוון של הפעלות לבני כל הגילאים שהונחו על ידי חניכי השכבה הבוגרת של שבט להבה, ומתנדבים מקרב הורי ביה"ס ניצנים.
בנוסף לתחנות הרבות נהנו באי האירוע גם משתי הצגות. הקטנטנים שרו, רקדו וצחקו בעברית עם תיאטרון ״ילדודס״, בעוד בני העשרה נהנו ממופע מדע מרתק של Mad Science. האירוע זכה לתמיכה רבה מבעלי עסקים מקרב הקהילה, ובזכות תרומותיהם הנדיבות נהנו המשתתפים ממזנון ישראלי משובח, שכלל פלאפל, סלטים, פירות, אוזני המן (כמובן!) והלהיט של כל הזמנים - פיתות עם שוקולד השחר. הארוע נחתם בתהלוכת תחפושות מרהיבה וחלוקת פרסים לילדים. ״משנכנס אדר מרבין בשמחה״ שנו חכמינו, והשמחה אכן הייתה רבה ונפלאה!
כדורשת עם כוכבים
סמינר הכדורשת הראשון בניו ג'רזי התקיים במשך חמישה ימים בנוכחות קודקודי עולם הכדורשת-כדורעף מישראל.
אומרים שלהצבעה באו"ם, בנושא שישראל מעורבת בו, ובד"כ גם לכל העולם גם יש מה להגיד עליו, לא מגיעים כ"כ הרבה נציגים מהמשלחות כמו שהגיעו למשחק הראווה של נשות קבוצת מאמאנט בבית הספר הבינלאומי של האו"ם (UNIS). ספרו שם כ-60 נציגים מהמשלחות, ברמות שונות, שהגיעו להתפעל מהחזון שמגיע מישראל, וקיבלו סקירה רחבה מעפרה אברמוביץ' שעומדת בראש ארגון מאמאנט בישראל שמונה כ-16 אלף שחקניות בקבוצות מחולקות לפי בתי הספר של הילדים ברחבי הארץ, כולן אמהות, בנות כל הגילאים וללא הבדל דת או גחמה פוליטית אחרת. "הסיפור החל" חולקת שרון ונק, מנהלת קשרי החוץ של מאמאנט בישראל "כשכתבתי לדוד רוט, סגן ראש המשלחת של ישראל לאו"ם שאנחנו מגיעות ל-GA. סיפרתי לו שמוקמות קבוצות חדשות של מאמאנט בארה"ב. שלחתי לו חומרים על החזון שלנו, ובדיעבד נודע לנו שהוא נתן סקירה במסגרתה סיפר על מאמאנט ישראל באולם האו"ם הראשי" היא חולקת בהתרגשות במקביל פורסם מאמר שיצא מתוך האו"ם על חשיבות הספורט הנשי לקידום שלום עולמי. כל הדברים התחברו יחד והביאו אותנו למפגש ההיסטורי ולמשחק הראווה בבית הספר". עוד נודע כי במסגרת הביקור התבקשה אברמוביץ' להשתתף בכנס העצמת נשים באו"ם לאחר שנתנה את הפרזנטציה על תפקיד האמא, האישה שנותנת דוגמא לילדיה, האישה החזקה, העצמאית, הספורטאית והמסר שהיא מעבירה לבנותיה הפרטיות.
ואם כל זה לא הספיק כדי להביא את משלחת המאמאנט שהגיעה מישראל לסמינר האימונים בטנפליי, אזי מפגש פסגה בין ד"ר אריה זלינגר, מאמן הכדורעף המעוטר בשתי מדליות אולימפיות וד"ר דאג ביל שאימן במקביל לו את נבחרת הגברים בכדורעף וזכה במדלית הזהב נפגשו במפגש פסגה מרגש לאחר שנים רבות מאז התראו.
הסמינר לחמש הקבוצות המשחקות מזה כחצי שנה, והקבוצה השישית שנפתחה זה לאחרונה, החל ביום רביעי והסתיים ביום ראשון. הבית של הליגה, הג'יי סי סי בטנפליי פתח את התוכנית בניצוחה של המחלקה הישראלית ומנהלת ה-IAC איה שכטר, ותחת ידיה האמונות של אריאל אלעד, עובדת המחלקה ביוזמתה של ליטל גבאי שהגיעה לארה"ב לפני שנתיים אחרי 3 שנים של משחקים בקבוצה באשדוד שם התגוררה. הניהול המהוקצע של הקבוצות כלל לוחות זמנים מדוייקים, אימונים ומשחקים בסוף כל יום. לקראת הסמינר עורבבו הקבוצות האורגניות להן רגילות הבנות, ובכך ניתנה לכולן הזדמנות ללמוד מנסיונן של אחרות. גם המאמנים והשופטים לא נשארו בצד והרויחו תוכנית משלהם שתיקח אותם קדימה עם יכולות האימון.
"הבנות משחקות אחרת, הן נהנות מדברים שבנים לא יודעים להנות מהם. יש כאן אלמנט חברתי חזק" מבהיר ד"ר זלינגר כשעיניו תרות אחר השחקניות והמהלכים שהן מבצעות על המגרש "יש להן הזדמנות להוכיח את עצמן. לצאת מעמדת האישה העובדת, האמא או עקרת הבית, ולהביא את עצמה למרכז המגרש כשהמשפחה תומכת בה".
זלינגר אימן בין השאר את נבחרת הולנד לאולימפיאדה והביא אותה להישגים חסרי תקדים לראשונה בתולדותיה. הוא מעמודי התווך העולמי של משחק הכדורעף ומי שאימן נבחרות ברחבי העולם. לימים הוא חזר לישראל כדי לפתח את מה שנקרא אז "פרוייקט זלינגר" שלא ניתנה לו הזדמנות ראוייה בספורט הישראלי. "ענף הכדורשת אינו מוכר, ואין איגוד רשמי שמייצג אותו במשרד התרבות והספורט ולכן לא ניתנת תשומת הלב הנדרשת. בארה"ב נבחרת הנשים שרצתה להגיע לאולימפיאדה התאמנה 42 שעות בשבוע במשך כל השנה. בישראל בקושי 23 שעות ורק במשך חצי מהשנה. ההתקדמות היתה איטית ואף נעצרה. המוטיבציה והיכולות נמצאות במקום אבל הסביבה לא נתנה לספורט להתעצם" מדבר באכזבה זלינגר על החוויה הישראלית שלו. "היו לי רגעי שיא רבים, החשוב בינהם אולי היה כשנבחרת הולנד שאימנתי עברה את המוקדמות והגיעה לאולימפיאדה. הם לקחו את מדליית הכסף. בינהם שיחק בני, אביטל. זו גאווה עצומה. אביטל מאמן בעצמו, יש לנו שיחות רבות, הסכמות ואי הסכמות על שיטות אימון ומשחק. אנחנו חולקים אהבה משותפת לענף הכדורעף".
"חשוב לקיים את הסמינר בשלב זה כדי לבנות תשתית טובה, ולגדל את הקבוצות עם ידע נכון והכרת המשחק והחוקים שלו בצורה מסודרת. את הידע צריך לבסס" מסכמת אברמוביץ' את הסמינר. "בין השחקניות ישנו חיבור רוטיני, שבועי בספורט ובתנועה ונוצר חיבור משמעותי בין המשפחות" מחזק את דבריה גרי אברמוביץ' יו"ר מועדון הכדורעף בכפר סבא ו'הבעל של' שמעדיף להשאר מאחורי הקלעים, אבל לא שוכח לספר בגאווה שהיה הראשון לאמן את אשתו בכפר סבא שם היא משחקת עד היום. "אני שחקנית בנשמה, לא עסקנית ספורט" מעידה על עצמה עפרה אברמוביץ' "חשוב לי להשאר כזו. אני מאמינה בחזון שלנו, ויודעת שהיכן שיש אמהות, תהיינה קבוצות מאמאנט. הספורט הוא שפה בינלאומית. אמהות מביאות משפחות, משפחות בונות קהילות וקהילות יוצרות שינוי" היא מסכמת בגאווה כשהיא מביטה בעיניים נוצצות על המגרש בזמן משחק.
נראה שבמהלך חמשת הימים לא נעדר אף מרכיב מחייהן של האמהות שהגיעו להתאמן וללמוד במסגרת הטורנירים. אפילו על קבלת שבת שהתקיימה בביתה של אפרת ליטוין בטנפליי הן לא דילגו, והביאו איתן את התקרובת לשולחן השבת המהודר שנפתח לכבודן. ואם כל זה לא מספיק, הן מתארגנות למאמא-נות, משלוחי המנות שיצאו מטעם הקבוצות. נראה כי הביחדנס יוצא במהירות ממגרשי המשחק וממשיך לפעולות חיוביות נוספות למען הקהילה.
