שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    לכבוד פורים: הטור שנגנז על הכישלון של ברצלונה

    עמוק בתוספת הזמן, ניימאר מוביל כדור 30 מטר מהשער של פריז, מתקדם ושולח פצצה נואשת וחסרת סיכוי. אילו רק היה פחות אנוכי, פחות רוקד סמבה, אולי בארסה הייתה משלימה שישייה מול פ.ס.ז'

    עמוק בתוספת הזמן, ניימאר מוביל כדור 30 מטר מהשער של פריז, מתקדם ושולח פצצה נואשת וחסרת סיכוי. אילו רק היה פחות אנוכי, פחות רוקד סמבה, אולי היה מקשית איזה צ'יפ קטן מעל ההגנה, ואולי בדרך נס מישהו היה דוחק את הכדור ועושה את מה שאולי היה נקרא אז "אם כל הרמונטאדות". שער כזה היה יוצר שקר וממשיך את האשליה שלא תם עידן.

     

    נכון, כבר לפני ארבע שנים פורסמו דברי הספד על ברצלונה, תחת הכותרת "סוף עידן". זה היה אחרי התבוסה הקשה לבאיירן. צ'אבי הזדקן, אינייסטה כבר לא ילד, התשוקה נעלמה, פויול השאיר ואקום בהגנה. מאז אינייסטה התבגר עוד יותר, עמוד התווך בוסקטס כבר לא חד, פיקה כבר לא צעיר ומרכז השדה שפעם היה הכוח המרכזי, נשען כיום על ראפיניות וראקיטיצ'ים. נכון שיש הבלחות, פדרר זכה בגראנד סלאם, ובארסה זכתה מאז פעמיים באליפות ובגביע (קשה יותר לזכות באליפות ספרד מאשר בסדרת משחקים בליגת האלופות, אבל עדיין. למזלם ריאל מובלת בעל כורחה על ידי סקורר שהפוזה חשובה לו יותר מהקבוצה).

     

    ניימאר (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    ניימאר(צילום: רויטרס)

     

    אבל התבוסה בפארק דה פראנס לפני שבועיים מסמלת יותר מכל את מה שלנו, הפרשנים, היה ברור - אי אפשר לשקר לאורך זמן, כדורגל זה יותר מאוסף כישרונות, קבוצה צריכה גם אופי, אופי ואמונה, וזה בדיוק מה שהיה חסר לברצלונה הערב. הקהל עמד בסיום המשחק ומחא כפיים, כנראה על המאמץ שהקבוצה השקיעה ועל הכבוד שאולי הוחזר במקצת. בכל זאת, להבקיע חמישה שערים מול קבוצה חזקה כמו פריז זה הישג גם לקבוצה כמו ברצלונה. הם הראו במשחק קצת תשוקה, קצת מדי ומאוחר מדי. אבל כל זה אשליה. הם הוליכו 0:3 בדקה ה-50 והיה נראה שזה אפשרי, אבל זאת הייתה אשליה אופטית. השער הראשון בקושי עבר את הקו, השער השני הזוי לגמרי, והפנדל מפוקפק (ממתי הכשלה עם הראש היא כמו אחת עם הרגל, אפילו שהיא ברחבה?).

     

    במצב הזה ניתנה לברצלונה הזדמנות בלתי חוזרת, אבל הגולאסו של קבאני החזיר אותה למציאות. למציאות בה, כמו כל העונה הנוכחית, ההגנה חדירה ומבולבלת. פויול כבר אמרנו? מתיה אמרנו? שחקני ברצלונה נראו שבורים, שפת הגוף שלהם אמרה הכל. קבאני ודי מריה החטיאו לבד מול השוער כנראה רק כדי "טו סמולר זה השפלה". בסוף הגיע הפרפור שלפני המוות, שער ענק לניימאר וכדור גאוני של מסי לסוארס, שהוביל לפנדל מפוקפק מספר 2 וקיבלנו קאמבק הירואי, אך לא יותר.

     

    אני כבר מפרשן את הכדורגל העולמי שנים רבות, ואני חושב שקברניטי ברצלונה חייבים לעשות שינוי ומהר, לנקות את האורוות, לרענן את השורות. הצוות המקצועי לא צריך להסתנוור מחמשת השערים, וטוב יעשו אם לא יטאטאו את הרביעייה שחטפו אל מתחת השטיח. לדעתי הצעד הכואב אך המתבקש הוא למכור את מסי עכשיו לסינים ב-300 מיליון אירו (שיקיא בשנגחאי עם זיהום האוויר שם), את בוסקטס הצב למכור לסיטי, שיחזור לזרועותיו של פפ, ואת ניימאר הליצן (והאנוכי כבר אמרנו?) לשייח'ים מפריז. עם מיליארד אירו בכיס, גם בברצלונה ידעו מה לעשות, בלי העצות שלי. רק שייקחו מאמן עם רזומה של שלוש זכיות רצופות בליגה האירופית, כזה שעשה בית ספר לברצלונה הגדולה. ויפה שעה אחת קודם.

     

    פורים שמח!

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים