מכבי חיפה ממש לא צריכה לחגוג

בתום מחזור עיקש ומותח, מכבי חיפה נכנסה לפלייאוף העליון וסיימה את העונה הסדירה במקום השישי, מה שמנע מבוכה גדולה למועדון.

כמו בכל עונה בשנים האחרונות, מכבי חיפה מצאה תרופה זמנית למחלה. הפעם זה היה גיא לוזון שהגיע ארבעה מחזורים לפני תום העונה הסדירה והשיג במקרה זה את הכרטיס לפלייאוף העליון. והשמחה, אוי השמחה. . .כאילו חיפה הצליחה להתברג לתמונת האליפות...

מכבי חיפה(צילום: אלעד גרשגורן)

אבל אם עוצרים רגע וחושבים על זה, כשהעונה נפתחת והאוהדים קונים עשרות אלפי מינויים והרכש מגיע, האם אז מגדירים את הכניסה לפלייאוף העליון כמטרה? ממש לא! המטרות בחיפה הן תמיד לרוץ בצמרת הגבוהה ולהתחרות על האליפות. אז למה כשמסתיימת העונה והמטרות משתנות עם הזמן, לוקחים את הפלייאוף העליון כהישג?

כשמסתכלים על הקבוצות שמכבי חיפה הגיעה להתחרות איתן על ה"הישג", מבינים את סדר הגודל. לבני סכנין תקציב הרבה יותר נמוך, שאיפות פחות גבוהות ובשבילה זה הישג גדול. אבל בשביל מכבי חיפה? מועדון שהיה בליגת האלופות? זה מה שגורם לאושר?

במכבי חיפה של השנים האחרונות ההחלטות מתקבלות מהר מדי. בתחילת העונה מביאים מאמן ורכש, הכל נראה זוהר, ואז אחרי כמה חודשים המועדון בפער גדול מהצמרת ובמקום דיבורים על אליפות שומעים דיבורים על כניסה לפלייאוף העליון. השאלה הגדולה שנשאלת היא האם הפעם ההחלטה של שחר להביא את לוזון תהיה התחלה של תהליך וניסיון לבנות קבוצה שתתחרה על כל התארים, או שגם הפעם לוזון ישיג את המטרה, יתחיל את העונה הבאה ואז, כשיאבד את הסיכוי לאליפות, יחליפו מאמן ועוד פעם יגידו שפלייאוף עליון הוא הישג.

במכבי חיפה חייבים לחשוב איך הם מתחילים את העונה כמו שצריך ולא מאבדים את הפער מהצמרת, כדי שההצהרות על מלחמה על אליפות יהיו רציניות. ניתן לשים לב לדבר מאוד ברור במכבי חיפה - יש את השחקנים כדי לתת עונה טובה, הרי בגארבג'-טיים הם נראים טוב, כמו קבוצה, ומצליחים לנצח. רק צריך לשמור על אותה מנטליות גם במשחקים הפחות קריטיים במשך העונה. בתור אוהד, אני מקווה שאולי בשנה הבאה יצליחו בחיפה לפתח גישה של מלחמה מההתחלה ועד הסוף, ולא להיזכר לשחק כדורגל רק בשלבים המאוחרים.