די לפנות לשחקנים תחת חוזה!
פנייה נרגשת לקבוצות ליגת העל: תפסיקו לגדוע את הענף עליו אתן יושבות. חצי מהסגל של מכבי פ"ת כבר במו"מ עם מועדונים אחרים
ריחמתי על קובי רפואה השבוע. המאמן הצעיר הזה עובד כל כך קשה כדי להוביל את מכבי פ"ת לאחת העונות הגדולות שלה בעשור האחרון, ואז, אחרי שנתן לשחקנים האלה ולקבוצה הזו כל כך הרבה, הוא צריך להתמודד עם העובדה שחצי מהסגל שלו כבר מנהל מו"מ עם מועדונים אחרים, וכבר מדמיין איזה צבע חולצה יתאים לו יותר לנעליים החדשות. פלא שאחרי זה מדברים על חוסר מחויבות?
פ"ת היא רק דוגמה. כמוה אפשר לציין את ז'אורז'יניו מסכנין, שנעלם לחצי עונה כי כבר חתם על חוזה שכירות בדירה בחיפה בעודו עדיין תחת חוזה בסכנין, מקסים פלקושצ'נקו, שאחרי שלושה משחקים טובים בסוף העונה שעברה כבר זכה לטלפונים מחצי מקבוצות הליגה - או לפחות המקורבים שלו זכו לכאלה - והיכולת שלו העונה הייתה בהתאם, היכולת של מיכאל אוחנה בתחילת העונה באשדוד וכמובן היכולת של ארון שוינפלד בהפועל ת"א, למרות שעד לרגע זה מכבי עוד מכחישה שהיא בכלל מכירה שחקן כזה, למרות שהוא כבר אצלה...
אני לא אפתח פה דיון על כאב הראש שהסוכנים עושים לשחקנים, זה כבר נושא לטור נפרד, אך מועדוני הכדורגל חייבים להבין שבפעולות האלו הן גומרות אחת את השנייה, גומרות את הלגיטימיות והרצינות של הליגה, ובעיקר חותכות את הענף עליו הן יושבות. אין בעיה לרכוש שחקנים, זה קיים בכל העולם, אבל מדוע סדר הדברים צריך להיות קודם פנייה לשחקן, משם לעיתונות ורק בסוף למועדון עצמו בהצעה מסודרת?
לסיכום, עסקאות העברת שחקנים תחת חוזה חייבות להתקיים אך ורק בצורה של מועדון מול מועדון, לאחר סיכום התנאים ביניהם ולאחר מתן אישור של מועדון האם ינהלו השחקן והמועדון המעוניין בו משא ומתן. ולא, זו לא משאלת לב מנותקת מהמציאות, אלא מצב שחייב להתחיל ולהתקיים, כי רפובליקת הבננות העונה לשם "העברות שחקנים תחת חוזה" אוכלת פה כל חלקה טובה בכדורגל הישראלי וגומרת את הליגה.
לפנייה לכתב/ת 
