שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המסע אל החלל
    היום זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אבל התחזית היא שבעתיד נוכל להגיע לחלל במעלית במסע שיימשך שבוע • הכירו את בנות קבוצה 10 ב"מהנדסות העתיד 2", שמצטרפות גם הן למרוץ לחלל

    בשיתוף התעשייה האווירית

     

    המהנדסת ענבל מחטיבת הטילים והחלל בתעשייה האווירית לא תשכח את הרגע שבו התפוצצה רקטת השיגור של הלוויין "עמוס 6" והרסה אותו כליל, יומיים בלבד לפני שאמור היה להיות משוגר לחלל. "עבודה של שנים ירדה לטמיון", היא נזכרת, "וגרמה לנו להתחיל לחשוב על אופציות אחרות להגיע לחלל, בלי להיות תלויים במשגרים".

     

    "אחרי האירוע הזה עלה לנו הרעיון לפתח מעלית לחלל, וכך לחסוך את נושא השיגור", מספרת ענבל, שלמדה הנדסת חשמל ואלקטרוניקה בטכניון והיום היא מנטורית בפרויקט "מהנדסות העתיד 2" של התעשייה האווירית, "ידיעות אחרונות" ו־ynet. "זה נשמע כמו מדע בדיוני, אבל פעם גם להגיע לירח נראה כמו מדע בדיוני. זה ייקח זמן, אבל גם זה יקרה".

     (צילום: ידיעות אחרונות)
    (צילום: ידיעות אחרונות)
     

    ואכן, הרעיון לפתח מעלית לחלל עבר כבר מזמן לפסים מעשיים. כך, למשל, החברה היפנית "אוביאשי" כבר הכריזה שב־2050 תפעיל מעלית שתוכל לשגר כ־30 אנשים לחלל במסע שיימשך שבוע ויעבור 96 אלף ק"מ. ענבל החליטה לצרף למרוץ הזה לחלל גם את בנות הקבוצה שהיא מדריכה ב"מהנדסות העתיד", יחד עם המנטוריות שלצידה, יעל שבח ומיטל, גם הן מהנדסות מובילות בתעשייה האווירית.

     

    בנות הקבוצה הן עשר תלמידות י"א מצטיינות למדעים מכל רחבי הארץ, ובשבועות האחרונים הן עבדו יחד במרץ בניסיון לפצח את הבעיה – ולמצוא את הפתרון

    האולטימטיבי. "פרויקט המעלית שאנחנו עובדות עליו הוא רעיון קיים אבל מאוד קשה ליישום", מסבירה יעל שבח, מהנדסת עומסים בחטיבת הנדסה ופיתוח, בעלת תואר ראשון בהנדסה אווירונאוטית וחלל מהטכניון. "הבעיה העיקרית כיום היא החוזק של הכבל שיישא את המעלית - ואת זה אנחנו מנסות לפתור".

     

    בשלב הראשון נשלחו הבנות לבצע משימת חקר ולבדוק באינטרנט מה קיים, מה חסר ואיך אפשר לשפר את הרעיונות הקיימים. הפתרון שמצאו הוא כבל ארוך, שיימתח מהקרקע ועד החלל, ויעבוד ממש כמו מעלית בבניין. "המעלית שלנו תפעל על אנרגיה סולרית ותהיה ידידותית לסביבה", מסכמת ענבל את המחקר שעשו. "השימוש החוזר בה יחסוך אנרגיה וכסף, ויפחית את הסיכון לפיצוצי דלק. בעתיד תאפשר המעלית לפתח תיירות לחלל, וגם שיגור ציוד ופיתוח מדעי".

     

    "הפרויקט שלנו בוחן חלופה של הגעה לחלל לצורכי תיירות, מחקר ומדע", מוסיפה גם המנטורית מיטל מחטיבת הטילים והחלל, בעלת תואר ראשון בהנדסת מכונות ותואר שני במנהל עסקים. "מדובר באמצעי עתידני שיש בו צורך, ויכול להיות שבעוד כמה שנים נצליח ליישם את הטכנולוגיה".

     

    הבנות התחברו מאוד למיזם. "אני לומדת פיזיקה בבית הספר, ופתאום בעבודה על הפרויקט הבנתי שזה היישום המעשי של הלימודים שלי", מספרת אורי כוכבי (17) מקיבוץ מרום גולן. וטלי שולמן מחולון מוסיפה: "אני לומדת במגמת רובוטיקה, והלימודים מאוד עזרו לי בפרויקט. הבאתי לקבוצה את הרעיון המרכזי של המנגנון שיעזור למעלית לטפס למעלה, משהו שהיה מוכר לי מהלימודים. בעצם, הצעתי שהמעלית תנוע על גלגלי שיניים בכיוונים מנוגדים, בניתי אפילו דגם קטן כדי להדגים לקבוצה איך זה יעבוד".

     

    העבודה בקבוצות יצרה קשרים הדוקים בין הבנות. "מעבר לזה שכולן תלמידות טובות", מספרת מיטל, "הן גילו שיש להן גם תחביבים משותפים כמו ספורט תחרותי. המגוון הרחב של נערות מכל הארץ ומרקעים שונים מוכיח שיש סיבה להיות אופטימיים לגבי העתיד. הנושא שאנחנו עוסקות בו הוא גלובלי ויוצר שפה משותפת לכולן".

     

    הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

     

    בשיתוף התעשייה האווירית

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "המסע אל החלל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים