המדינה לא תחזיר לכללית ולסורוקה פיצויי רשלנות רפואית

הקופה וביה"ח הסכימו לפצות הורים שבתם נולדה פגועה עקב רשלנות. במקביל הם דרשו שיפוי ממשרד הבריאות, אבל נדחו בבית המשפט

עו"ד אייל בן ישיפורסם: 23.03.17 , 17:10

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה לאחרונה תביעה שהגישו קופת חולים "כללית" ובית החולים סורוקה, בדרישה שמשרד הבריאות ישפה אותם על פיצויים ששילמו לזוג הורים בגין רשלנות במעקב הריון, שהובילה ללידת תינוקת פגועה קשה. השופט רפאל יעקובי קבע שאין הצדקה לדרוש את התשלום ממי שההורים בחרו שלא לתבוע בעצמם.

ב-2013, שנתיים לאחר הלידה, הגיעו ההורים, ה"כללית" ו"סורוקה" לפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין, ובמסגרתה הקופה ובית החולים שולמו למשפחה פיצויים בסכום שלא נחשף. עם זאת, נותרה במחלוקת הודעת צד שלישי שהגישו שני הגופים נגד המדינה, בטענה שעליה לשפות אותם על הפיצוי, בשל מעורבות משרד הבריאות במעקב ההיריון ובהחלטה שהביאה ללידה.

תביעה

25 שנה אחרי הלידה: פיצוי על רשלנות

עו"ד שגיא דותן

ב-1991 הסתבכה לידה בביה"ח זיו, והתינוקת נולדה עם נכות קשה. ביהמ"ש קבע שהמדינה תשלם לה ולהוריה כ-2.6 מיליון ש'

25 שנה אחרי הלידה: פיצוי על רשלנות ביה"ח

השופט רפאל יעקובי קבע שיש לדחות את הודעת הצד שלישי משום שלא מוטלת על המדינה "חובת זהירות מושגית" (החובה לנקוט אמצעי זהירות כלשהם) כלפי הקופה או בית החולים. הוא סבר שישנם שיקולי מדיניות השוללים את חובת המדינה במקרים מסוג זה, כמו הצורך להבטיח חופש פעולה, השפעת הפסיקה על דרכי ההתנהגות של הבריות בעתיד, וכן המעמסה הכספית שתוטל בעקבות ההחלטה.

לעמדתו של השופט, השיקולים המצדיקים אפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית לא מצדיקים הגשת הודעות צד שלישי נגד מי שהתובעים לא מצאו לנכון לתבוע בעצמם, והמעורבים בהן הם הגורמים הרפואיים השונים התובעים זה את זה במסגרת הודעות אלה.

הוא הוסיף כי הדבר נכון ביתר שאת כשמדובר בתביעות שהסתיימו בפשרה, וההודעה שבה מדובר היא העילה היחידה לבחינת ההתנהלות הרפואית במקרה שעל הפרק.

בתוך כך העלה השופט יעקובי על הכתב כלים משפטיים שבמסגרתם ניתן לעגן כללי מדיניות שכזאת, ובעזרתם "לחסום" הגשת הודעות לצדדים שלישיים בתביעות רשלנות רפואית, או לפחות להגביל מאוד, על ידי הצבת תנאי סף מחמירים, אימוץ דוקטרינות שגובשו בנוגע לנזקים שנגרמו בתאונות דרכים ועוד. בכל מקרה, הבהיר, מהלכים שכאלה נתונים למחוקקים או לבית המשפט העליון בלבד.

השופט יעקובי הוסיף כי ההליכים הנזיקיים אינם המסלול היחיד להשגת התוצאות, ובמקרים המתאימים ניתן לעשות זאת באמצעות הדין המשמעתי למשל.

לגופו של עניין, קביעת השופט שלפיה במקרה הזה למדינה לא הייתה "חובה מושגית" כלפי כללית וסורוקה, הובילה לכך שאין צורך לבחון את יתר הרכיבים של עוולת הרשלנות שעליה התבססה ההודעה, שכן אם אין חובה, הרי שממילא אין מה לבדוק.