שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
היציע הווירטואלי
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המזל של האירים: הסלטיקס בטירוף
    מה שאפיין כל קבוצת כדורסל מבוסטון שהצליחה הוא מלחמה על כל כדור, הגנה קשוחה, כדורסל נחוש, חזק, ולפעמים לא יפה. ולקבוצה הנוכחית יש את זה

    בוסטון ידועה בתור "העיר של האירים" בארצות הברית. הייתי שם, לא מזמן. יום סנט פטריק הוא חוויה לא נורמלית, כמות הוויסקי והבירה בלתי נתפסת, וכן, יש להם גם די הרבה תפוחי אדמה (הם עדיין מפצים על הרעב של לפני 200 שנה). העיר כ"כ אירית, שהיא השפיעה על כל מדינת מסצ'וסטס בה היא ממוקמת - לאוניברסיטת הרווארד הנחשבת יש קורסים ותארים שמתמקדים בשפה ובתרבות האירית (חלקם אפילו מועברים באירית), ואפילו נעשה ניסיון להפוך את האירית לשפה רשמית של המדינה.

     

    התרבות האירית ענפה ומעניינת, והנקודה הכי מוכרת בה, בעיקר בגלל הרבה מאוד קמפיינים שיווקיים ודגני בוקר שניסו להשתמש בה, היא שלאירים יש מזל. יש להם מין דבר כזה שנקרא "לפרקון", יש לו זהב בקצה של הקשת, והוא גם שולט באופן מסתורי על מזל של אנשים. בוסטון היא עיר כל כך אירית, שהלוגו של קבוצת הכדורסל שלה מציג לראווה את "לאקי הלפרקון", עוד משנת 1950. לארי הוא גם הקמע של הקבוצה (דיברנו כבר על מזל?), ולפני כל משחק, הוא מכניס את השחקנים והקהל לטירוף ע"י ריצה באקסטזה מסביב למגרש עם דגל הקבוצה.

     

    אייזאה תומאס (צילום: AP)
    אייזאה תומאס(צילום: AP)

     

    קבוצת הכדורסל של בוסטון, הסלטיקס, היא המעוטרת ביותר בתולדות ליגת ה-NBA, ומה שאפיין כל קבוצת כדורסל מבוסטון שהצליחה הוא ששיחקה כמו חבורה של אירים. מלחמה על כל כדור, הגנה קשוחה, כדורסל נחוש, חזק, ולפעמים לא יפה, כי ניצחון זה לא בהכרח דבר יפה, אבל זה דבר שנשאר להרבה שנים אחרי. סאם ג'ונס, ביל ראסל ובוב קוזי, ג'ון האבליצ'ק ודיוויד קאונס, לארי בירד, קווין מקהייל, רוברט פאריש, פול פירס. כולם ידעו דבר אחד פשוט - לנצח זה דבר שלא מגיע בקלות, הוא מגיע עם הרבה מלחמה ועבודה קשה.

     

    גם השנה הדבר נכון - אייברי ברדלי, אמיר ג'ונסון, ג'אי קרודר, אל הורפורד והגנרל הקטן, אייזיאה תומאס (מי זוכר בכלל שהיה עוד אחד), הם כולם

    אנשי עבודה קשה, התנפלות על כל כדור ואגרסיביות. אבל לא רק החמישייה הראשונה עובדת קשה. שחקני הספסל שיפרו את כישוריהם במספר פרמטרים (הגארדים סמארט ורוז'ייר בנקודות ואסיסטים, הסנטר קלי אוליניק בריבאונד, אסיסטים ואחוזים מהשדה). ובכלל, החמישייה השנייה של בוסטון יכולה להיות חמישייה ראשונה בלפחות חצי מהקבוצות בליגה (אחת התכונות המרכזיות של הקבוצה זוכת האליפות מ-1986).

     

    אף אחד משחקני קבוצת הכדורסל של בוסטון הוא לא אירי. אני יודע, לא "שוק" גדול, כמה אירים כבר יודעים לשחק כדורסל היום, אבל קבוצת הכדורסל השנה משחקת כמו חבורה של אירים קשוחים שבאה לטרוף את ה-NBA. משאירים את הכל על המגרש בכל משחק. רוצים, ממש אפשר להרגיש שהם רוצים.

     

    גילוי נאות, אני אוהד של הסלטיקס מאז שהייתי ילד קטן. די התחברתי למנטליות. הייתי במשחק שלהם השנה, ניצחון 80:100 על שיקגו. במחצית הראשונה שיקגו בקושי קלעה נקודות ונחנקה ע"י ההגנה הירוקה. בראשון בלילה, כשאותן בוסטון ושיקגו יפגשו שוב לסיבוב הראשון בפלייאוף, זו כבר תהיה אופרה אחרת - הרבה לחץ, התרגשות. לחלק מהשחקנים בקבוצה זה גם יהיה פלייאוף ראשון. בכל זאת, אני חושב שבוסטון תיקח את הסדרה, אולי אפילו תלך עד הסוף השנה ותזכה באליפות. אחרי כמעט עשור, אפשר שוב להריח את המזל של האירים ברחובות העיר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "המזל של האירים: הסלטיקס בטירוף"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים